קטגוריה:בראשית כז כב
ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו וַיְמֻשֵּׁהוּ וַיֹּאמֶר הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיִּגַּ֧שׁ יַעֲקֹ֛ב אֶל־יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו וַיְמֻשֵּׁ֑הוּ וַיֹּ֗אמֶר הַקֹּל֙ ק֣וֹל יַעֲקֹ֔ב וְהַיָּדַ֖יִם יְדֵ֥י עֵשָֽׂו׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יִּגַּ֧שׁ יַעֲקֹ֛ב אֶל־יִצְחָ֥ק אָבִ֖י/ו וַ/יְמֻשֵּׁ֑/הוּ וַ/יֹּ֗אמֶר הַ/קֹּל֙ ק֣וֹל יַעֲקֹ֔ב וְ/הַ/יָּדַ֖יִם יְדֵ֥י עֵשָֽׂו׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּקְרֵיב יַעֲקֹב לְוָת יִצְחָק אֲבוּהִי וּמָשֵׁיהּ וַאֲמַר קָלָא קָלֵיהּ דְּיַעֲקֹב וִידַיָּא יְדֵי עֵשָׂו׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּקְרֵיב יַעֲקב לְוַת יִצְחָק אָבוֹי וְגַשְׁשֵׁיהּ וַאֲמַר קָלָא הָדֵין קָלֵיהּ דְיַעֲקב בְּרַם מַמַשׁ יְדוֹי כִּמֵימַשׁ יְדוֹי דְעֵשָו: |
| ירושלמי (קטעים): | מְמוּשׁ יְדוֹי מְמוּשׁ יְדוֹי דְעֵשָו: |
רש"י
מפרשי רש"י
[יב] מדבר תחנונים וכו'. ומה שלא הזכיר יצחק חזקה שאין שם שמים שגור בפיו, כי אחר שהיו שתי הוכחות שהוא עשו - דהיינו "הידים ידי עשו", ואין אדם משנה לאביו במילתא דעביד לגלויי, ויש כאן שתי הוכחות שהוא יעקב - שהקול הוא קול יעקב מדבר תחנונים, ושם שמים הוא רגיל בפיו, היה יצחק דן ההוכחות זו כנגד זו; כי ההוכחה שאין שם שמים שגור בפיו - שקול לגמרי כמילתא דעבידי לגלויא לא משקרי אינשי, ומכל שכן לאביו, דשניהם אין רגיל, אבל לפעמים נמצא, ולפיכך הם שניהם שוים. ולא היה צריך לדון רק הוכחות הקול ל"ידים ידי עשו", ולפיכך היה אומר "הקול קול יעקב" - שמדבר תחנונים, ומכל מקום "הידים ידי עשו", והידים אי אפשר לשנות כמו הקול, שאף על גב שאדם מדבר תמיד לשון קנטור - אפשר להשתנות ולדבר בלשון רכה, ולפיכך "והידים ידי עשו" אלימי ליה, ולפיכך "לא הכירו ויברכהו" (ר' פסוק כג), כי היה דן חזקה של "והידים" יותר עדיף, והשתא יתורץ הכל:
[יג] מדבר בלשון תחנונים. ואף על גב שהיה עשו בחזקת כשרות ליצחק (קושית הרא"ם), סבור היה יצחק שיעקב כמו רש, ו"תחנונים ידבר רש" (משלי יח, כג), ועשו כמו עשיר, "ועשיר יענה עזות" (שם), וסימן הוא בו שיהיה גביר ואדון, ויש לברכו:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
ואם תרצה לומר, וי"ו של והידים הוא וי"ו העיטוף נוכל לומר שחשב יצחק אולי איזה איש נכרי מתנכר בשניהם בקול ובידים. ולסוף שפט יצחק בשכלו שהידים מכריעים יותר מן הקול, כי מה שעשו מתנכר לדבר בלשון תחנונים הוא יותר קרוב לשמוע ממה שנאמר שיעקב עשה את ידיו שעירות או איש נכרי עשה כן, כי איך יוכל לשער יעקב וכ"ש איזו אדם אחר לעשות ידיו שעירות על זה השיעור עד שיהיו כידי עשו ממש דומה להם מכל צד, זה"ש ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שעירות, דומה להם מכל צד ומי יוכל לשער זה שלא יסכל באיזו דמיון, וכי היו ידי עשו בידו ולקח מהם הציור זה דבר נמנע.
ורז"ל דרשו מפסוק זה (בר"ר סה.כ) שכל זמן שיעקב מצפצף בקולו אין ידי עשו שולטות בו. אע"פ שפשוטו משמע שיצחק אמר כן והיה סבור שזה עשו, ועוד מה ענין זה לברכה זו. מ"מ כך פירושו, כי דעת יצחק היה לברך את עשו בברכת הוי גביר לאחיך, היינו ליעקב שיהיו ידי עשו שולטת בו, והטיל תנאי בדבר לומר דווקא אם יעקב לא יצפצף בקולו בבתי כנסיות ומדרשות, אבל לא בזמן שיצפצף בקולו כי הקול דוחה הידים, ורמז זה במה שהקדים הקול אל הידים, כי יש להקשות הלא יצחק הלך יותר אחר הידים ממה שהלך אחר הקול א"כ היה להקדים הידים, כי מצינו בכ"מ שהמוקדם דוחה את המאוחר, כמו שיתבאר בע"ה לקמן פרשת ויקהל על מה שפירש"י הקדים שבת למשכן לומר לך שאין מלאכת המשכן דוחה את השבת ע"ש (שמות לה.ב) אלא ודאי שלכך הקדים הקול של יעקב לידי עשו לומר לך שהקול דוחה את הידים, ואיזהו הוי אומר זה קולו של יעקב בבתי מדרשות. ובזה מתורץ מה שרוב העולם מקשים על אגדה זו שמשמעות הכתוב הוא ששניהם שולטות כאחד וזה הפך מדברי המדרש, ובאו על קושיא זו שינויים דחוקים ומה שכתבתי הוא נכון ויקר.
ועל צד הרמז אמר הקול בה"א, רמז לקולו בבתי מדרשות שלומדין התורה שנתנו בה"א קולות (ברכות ו:) והידים ה' ידים ידי עשו כי ה' פעמים יד עולה ע' רמז לידי כל ע' אומות ששולטות בישראל כשאינן מצפצפים בקולם. וכן אמרו במדרש (עיין בר"ר סג.ח) עשו אותיות ע' שוא לשוא בראתי שבעים אומות וכן פירש בעל הטורים.ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויאמר הקול קול יעקב, הא קל דקל חכים, וידים משלחין מתין. אין יעקב שולט אלא בקולו, שנאמר: הקול קול יעקב; ואין עשו שולט אלא בידים, שנאמר: והידים ידי עשו. בשעה שיעקב מצפצף בקולו, אין ידי עשו שולטות. לא עמדו פילוסופים באומות העולם כבלעם בן בעור וכאבנימוס הגרדי. אבנימוס הגרדי, נתכנסו כל אומות העולם אצלו, אמרו לו: תאמר שאנו יכולים להזדווג באומה זו? אמר להן, לכו וחזרו על בתי כנסיות ובתי מדרשות שלהן: אם [מצאתם] שם תינוקות מצפצפים בקולם, אי אתם יכולים להן, ואם לאו – אתם יכולים להם, שכך הבטיחן אביהם ואמר להם: הקול קול יעקב, בזמן שקולו של יעקב מצוי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אין הידים ידי עשו.
הקול קול יעקב בפילגש בגבעה, "ארור נותן אשה לבנימין". דבר אחר: הקול קול יעקב, הא קל משתק את העליונים ואת התחתונים. כתיב: "בעמדם תרפינה כנפיהן"; וכי יש ישיבה למעלה? והכתיב: "ורגליהם רגל ישרה", שאין להם קפיצים; "קרבת על חד מן קאמיא", מן קיימיא; "שרפים עומדים ממעל לו"; "וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו"; ואת אמרת: "בעמדם"? אלא בעם דם, בשעה שישראל אומרים: "שמע ישראל" וגו' – שותקים, ואחר כך תרפינה כנפיהן; ומה הן אומרים? "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". כתיב: "ברן יחד כוכבי בקר", זרעו של יעקב שנמשלו לכוכבים, "ומצדיקי הרבים ככוכבים"; ואחר כך "ויריעו כל בני אלהים", אלו מלאכים. כתיב: "ותשאני רוח ואשמע אחרי קול", משקלסתי אני וחברי, ואחר כך "רעש גדול", ומה הן אומרים? "ברוך כבוד ה' ממקומו".
אמר ר' יהודה ב"ר אלעאי: רבי היה דורש: הקול קול יעקב, קולו של יעקב צוח ממה שהידים ידי עשו עשו לו. אמר ר' יוחנן: אנדרינוס קיסר הרג בביתר שמונים אלף רבוא בני אדם.
הקול קול יעקב, כחך קשה משל עשו: [עשו] אם תופס את האדם הרי הוא בידו, ואם ברח אינו יכול [לעשות] לו דבר; אבל אתה, אפילו אדם בורח לסוף העולם, הקול אתה אומר בבית הכנסת והרי הוא בא מעצמו. דבר אחר: כל הקולות – שלך, "ויהי קולות וברקים", והגשמים בזכותך, "לקול תתו המון מים"; אם אתה מפטט בקולך, הידים ידי עשו, וכן הוא אומר: "היש ה' בקרבנו", מיד "ויבא עמלק".
הקול קול יעקב והידים ידי עשו, זה אנדרינוס קיסר שהרג באלכסנדריא של מצרים ששים רבוא על ששים רבוא, כפלים כיוצאי מצרים. הקול קול יעקב, זה אספסינוס קיסר, שהרג בכרך ביתר ד' מאות רבוא, ואמרי לה ארבעת אלפים רבוא. והידים ידי עשו, זו מלכות רומי שהחריבה את ביתנו ושרפה היכלנו והגליתנו מארצנו. דבר אחר: הקול קול יעקב, אין לך תפילה נשמעת שאין בה מזרעו של יעקב:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כז כב.
הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו
מתחת בגדי הילדות של עשו, יעקב לבש את עורו של הגדי כחולצה. רבקה הכינה את עור הגדי לאחר שראש הגדי הוסר ועורו קולף בשלמות מרגליו הקדמיות ומהחלק העליון של גופו. עור הגדי הקטן נמתח והתאים ליעקב שהיה קטן בגופו, והיה מתוח והדוק על גופו של יעקב כמו עור אמיתי. ההתאמה היתה מושלמת וקשה היה לגלות שלא מדובר בעורו של עשו.
יצחק מישש את יעקב ואמר: "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו".
יצחק היה נבוך ואמר במפורש ליעקב שהוא חושד בו. יעקב לא ענה ולא הגיב. זה די משונה שיצחק לא קרא למשרתיו שיבואו ויזהו עבורו את האיש שניצב בפניו. למעשה, יעקב צחק על יצחק, ואולי זו הסיבה שיצחק זכה בשמו.
בהמשך יצחק ישאל שאלה ישירה: "אַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו", ויעקב יענה לו בלי בושה ובקיצור: "אָנִי" (ביאור:בראשית כז כד). ליצחק היה זמן לפני שיהיה עליו לברך את בנו, ולכן הוא התכונן לאכול ולשתות.
סביר להניח שגם השמיעה של יצחק וגם חוש המישוש שלו התדרדרו עד כדי כך שהוא לא הרגיש שעור העיזים אינו עור של אדם. יצחק לא ניסה לרדת מהזרוע ולמשש גם את כף היד, ולכן הוא לא הרגיש את המקום שבו עור הגדי מסתיים.
- מברכת של יצחק לעשו ניתן להבין שיצחק לא אהב את יעקב. ייתכן שהם לא נפגשו מדי יום, אם בכלל. ייתכן שהם גם לא דיברו. יצחק הכיר שזה לא קולו של עשו, אבל לא היה בטוח שהקול של האדם לפניו הוא קולו של יעקב.
- יצחק אהב את עשו, אך לא בטוח שהוא נגע וחיבק אותו בכל פעם שהם נפגשו. ייתכן שזיכרונו הטעה אותו, היינו, שעורו של עשו מרגיש כעור גדי עיזים.
- ניתן לראות שיצחק אינו רועה צאן כבר הרבה זמן, ושהוא שכח את מגע העור של גדי עיזים צעיר.
מה חשב יעקב?
יעקב התעקש ולא ויתר. יעקב , בלי בושה, התכוון להמשיך בשקר כל עוד יצחק לא מזהה אותו, יגרש אותו ויקלל אותו. באותו האופן, גם בני יעקב התגוררו עם יעקב במשך 20 שנה ולא יגלו ליעקב אביהם, שהתאבל על יוסף, שיוסף לא מת ושהם מכרו אותו לעבדות במצרים.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 3 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 3 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
א
ב
דפים בקטגוריה "בראשית כז כב"
קטגוריה זו מכילה את 29 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 29 דפים.