עץ חיים/שער מו/פרק ו
פרק ו
עריכהודע כי היכלי זו"נ דבריאה הם נקראים ז' נערות אסתר לפי שהן נוקבין בערך אותן ז' היכלין דאו"א דבריאה, אבל הם נקראים שבעת הסריסים המשרתים, ונקרא דוכרין, וזה שמעתי פ"א.
דע כי בבריאה יש בה כל הה' פרצופים כנודע, ויש שם שבעה היכלין נגד תו"מ, והם שבעה דכורין וז' נוקבין, והכל נקרא ז' היכלות דבריאה הנזכר בזוהר פ' פקודי, והם סוד ז' וז' מוצקות, וכנגדן למעלה באו"א דבריאה עצמו יש ז' היכלות זכרים ונקבות, שבעה בשבעה.
והנה העליונים הם נפתחים ביום השבת בלבד, ואלו הם ההיכלין הנזכר בזוהר פ' בראשית דף כ"ג ע"ב (ח"א כג, ב): בהאי זמנא מתפתחין שבעה היכלין היכל קדמאה היכל דאהבה היכלא תניינא היכלא דיראה וכו', הנה אלו עליונים שהם מצד החו"ב הם עלמא דדכורא, ונקרא ז' סריסים המשרתים את פני המלך, ונקראו סריסים ע"ש: כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי, כי אלו המסרסים את עצמן בימי החול ואינם נפתחין אלא ביום השבת.
והיכלות התחתונים דפ' פקודי הם המשמשין בימי החול ומזדווגים אז, ואלו הם נוקבין כי הם בסוד המלכות, עלמא דנוקבא, ואלו נקראים ז' נערות אסתר הראויות לתת לה.
ודע כי סוד אסתר הוא (סוד נוק' מלכות דאצילות כד נחית מבחי') נקודה מלכות דאצילות, בסוד: לכי ומעטי את עצמך, והיא מסתתרת בראש הבריאה, לכן נקראת אסתר, וזה סוד בזוהר כי תצא (ח"ג רעו, א): ובגין דא אסתר לישנא דסתרא כו', ודא באיתתא מאילנא, אבל אם היא משכינתא לית לה שינוי, הדא הוא דכתיב: "אני ה' לא שניתי וכבודי לאחר לא אתן", כנודע כי פסוק זה לא נאמר אלא באצילות, כי בבריאה יכול לאתערבא עמיה קליפין, כנזכר שם (דף רע"ז), ובתיקונים.
ודע כי היכל לבנת הספיר שבכל עולם עולם מן ג' עולמות בי"ע הם בסוד היסוד, והוא כולל ימין ושמאל, כנזכר בזוהר פ' בראשית דמ"א ע"ב (ח"א מא, ב) באותן היכלות אשר שם, ופ' פקודי דף ר"ז (ח"ב רז, א), וזהו לבנת הספיר. אמנם בחי' המלכות הוא למטה, כיצד? הנה מלכות דבריאה היא בהיכל ק"ק דיצירה, ומלכות דיצירה הוא בהיכל ק"ק דעשיה, אשר הענין הזה הוא סוד סמיכת גאולה לתפלה, כמבואר אצלינו במקומו. ודע כי המלכות של אצילות היא עומדת בק"ק דבריאה, ועומדת ע"ג ג' ראשונות של הבריאה, וכן מלכות דבריאה הוא בהיכל ק"ק דיצירה, ועומדת ע"ג ג' ראשונות דיצירה, וכן מלכות דיצירה בק"ק דעשיה ע"ג ג"ר דעשיה. והנה שם יאהדונה"י אשר בהיכל לבנת הספיר הנזכר פ' פקודי, הנה הוא נמשך מן הדעת העליון שבאותו העולם כפי מה שהוא, והוא יורד ומתגלה למטה ביסוד, שהוא בחינת לבנת הספיר, בסוד נשמת היכל זה, בסוד הדעת, שהוא נשמת ו' קצוות, כנודע.
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |