משלי ז
קיצור דרך: t2807
תנ"ך > משלי > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא
הפרק במהדורה המוטעמת
ז א בְּ֭נִי שְׁמֹ֣ר אֲמָרָ֑י
וּ֝מִצְוֺתַ֗י תִּצְפֹּ֥ן אִתָּֽךְ׃
ב שְׁמֹ֣ר מִצְוֺתַ֣י וֶחְיֵ֑ה
וְ֝תוֹרָתִ֗י כְּאִישׁ֥וֹן עֵינֶֽיךָ׃
ג קׇשְׁרֵ֥ם עַל־אֶצְבְּעֹתֶ֑יךָ
כׇּ֝תְבֵ֗ם עַל־ל֥וּחַ לִבֶּֽךָ׃
ד אֱמֹ֣ר לַ֭חׇכְמָה אֲחֹ֣תִי אָ֑תְּ
וּ֝מֹדָ֗ע לַבִּינָ֥ה תִקְרָֽא׃
ה לִ֭שְׁמׇרְךָ מֵאִשָּׁ֣ה זָרָ֑ה
מִ֝נׇּכְרִיָּ֗ה אֲמָרֶ֥יהָ הֶחֱלִֽיקָה׃
ו כִּ֭י בְּחַלּ֣וֹן בֵּיתִ֑י
בְּעַ֖ד אֶשְׁנַבִּ֣י נִשְׁקָֽפְתִּי׃
ז וָאֵ֤רֶא בַפְּתָאיִ֗ם אָ֘בִ֤ינָה בַבָּנִ֗ים
נַ֣עַר חֲסַר־לֵֽב׃
ח עֹבֵ֣ר בַּ֭שּׁוּק אֵ֣צֶל פִּנָּ֑הּ
וְדֶ֖רֶךְ בֵּיתָ֣הּ יִצְעָֽד׃
ט בְּנֶֽשֶׁף־בְּעֶ֥רֶב י֑וֹם
בְּאִישׁ֥וֹן לַ֗֝יְלָה וַאֲפֵלָֽה׃
י וְהִנֵּ֣ה אִ֭שָּׁה לִקְרָאת֑וֹ
שִׁ֥ית ז֝וֹנָ֗ה וּנְצֻ֥רַת לֵֽב׃
יא הֹמִיָּ֣ה הִ֣יא וְסֹרָ֑רֶת
בְּ֝בֵיתָ֗הּ לֹא־יִשְׁכְּנ֥וּ רַגְלֶֽיהָ׃
יב פַּ֤עַם ׀ בַּח֗וּץ פַּ֥עַם בָּרְחֹב֑וֹת
וְאֵ֖צֶל כׇּל־פִּנָּ֣ה תֶאֱרֹֽב׃
יג וְהֶחֱזִ֣יקָה בּ֭וֹ וְנָ֣שְׁקָה לּ֑וֹ
הֵעֵ֥זָה פָ֝נֶ֗יהָ וַתֹּ֣אמַר לֽוֹ׃
יד זִבְחֵ֣י שְׁלָמִ֣ים עָלָ֑י
הַ֝יּ֗וֹם שִׁלַּ֥מְתִּי נְדָרָֽי׃
טו עַל־כֵּ֭ן יָצָ֣אתִי לִקְרָאתֶ֑ךָ
לְשַׁחֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וָאֶמְצָאֶֽךָּ׃
טז מַ֭רְבַדִּים רָבַ֣דְתִּי עַרְשִׂ֑י
חֲ֝טֻב֗וֹת אֵט֥וּן מִצְרָֽיִם׃
יז נַ֥פְתִּי מִשְׁכָּבִ֑י
מֹ֥ר אֲ֝הָלִ֗ים וְקִנָּמֽוֹן׃
יח לְכָ֤ה נִרְוֶ֣ה דֹ֭דִים עַד־הַבֹּ֑קֶר
נִ֝תְעַלְּסָ֗ה בׇּאֳהָבִֽים׃
יט כִּ֤י אֵ֣ין הָאִ֣ישׁ בְּבֵית֑וֹ
הָ֝לַ֗ךְ בְּדֶ֣רֶךְ מֵרָחֽוֹק׃
כ צְֽרוֹר־הַ֭כֶּסֶף לָקַ֣ח בְּיָד֑וֹ
לְי֥וֹם הַ֝כֵּ֗סֶא יָבֹ֥א בֵיתֽוֹ׃
כא הִ֭טַּתּוּ בְּרֹ֣ב לִקְחָ֑הּ
בְּחֵ֥לֶק שְׂ֝פָתֶ֗יהָ תַּדִּיחֶֽנּוּ׃
כב ה֤וֹלֵ֥ךְ אַחֲרֶ֗יהָ פִּ֫תְאֹ֥ם
כְּ֭שׁוֹר אֶל־טֶ֣בַח יָבֹ֑א
וּ֝כְעֶ֗כֶס אֶל־מוּסַ֥ר אֱוִֽיל׃
כג עַ֤ד יְפַלַּ֪ח חֵ֡ץ כְּֽבֵד֗וֹ
כְּמַהֵ֣ר צִפּ֣וֹר אֶל־פָּ֑ח
וְלֹא־יָ֝דַ֗ע כִּֽי־בְנַפְשׁ֥וֹ הֽוּא׃
כד וְעַתָּ֣ה בָ֭נִים שִׁמְעוּ־לִ֑י
וְ֝הַקְשִׁ֗יבוּ לְאִמְרֵי־פִֽי׃
כה אַל־יֵ֣שְׂטְ אֶל־דְּרָכֶ֣יהָ לִבֶּ֑ךָ
אַל־תֵּ֝֗תַע בִּנְתִיבוֹתֶֽיהָ׃
כו כִּֽי־רַבִּ֣ים חֲלָלִ֣ים הִפִּ֑ילָה
וַ֝עֲצֻמִ֗ים כׇּל־הֲרֻגֶֽיהָ׃
כז דַּרְכֵ֣י שְׁא֣וֹל בֵּיתָ֑הּ
יֹ֝רְד֗וֹת אֶל־חַדְרֵי־מָֽוֶת׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך
ב שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך
ג קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך
ד אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא
ה לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה
ו כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי
ז וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב
ח עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד
ט בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה
י והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב
יא המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה
יב פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב
יג והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו
יד זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי
טו על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך
טז מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים
יז נפתי משכבי מר אהלים וקנמון
יח לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים
יט כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק
כ צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו
כא הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו
כב הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל
כג עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא
כד ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי כה אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה כו כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה כז דרכי שאול ביתה ירדות אל חדרי מות
א בְּנִי שְׁמֹר אֲמָרָי וּמִצְוֺתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ.
ב שְׁמֹר מִצְוֺתַי וֶחְיֵה וְתוֹרָתִי כְּאִישׁוֹן עֵינֶיךָ.
ג קָשְׁרֵם עַל אֶצְבְּעֹתֶיךָ כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ.
ד אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ וּמֹדָע לַבִּינָה תִקְרָא.
ה לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה.
ו כִּי בְּחַלּוֹן בֵּיתִי בְּעַד אֶשְׁנַבִּי נִשְׁקָפְתִּי.
ז וָאֵרֶא בַפְּתָאיִם אָבִינָה בַבָּנִים נַעַר חֲסַר לֵב.
ח עֹבֵר בַּשּׁוּק אֵצֶל פִּנָּהּ וְדֶרֶךְ בֵּיתָהּ יִצְעָד.
ט בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה.
י וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ שִׁית זוֹנָה וּנְצֻרַת לֵב.
יא הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ.
יב פַּעַם בַּחוּץ פַּעַם בָּרְחֹבוֹת וְאֵצֶל כָּל פִּנָּה תֶאֱרֹב.
יג וְהֶחֱזִיקָה בּוֹ וְנָשְׁקָה לּוֹ הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ.
יד זִבְחֵי שְׁלָמִים עָלָי הַיּוֹם שִׁלַּמְתִּי נְדָרָי.
טו עַל כֵּן יָצָאתִי לִקְרָאתֶךָ לְשַׁחֵר פָּנֶיךָ וָאֶמְצָאֶךָּ.
טז מַרְבַדִּים רָבַדְתִּי עַרְשִׂי חֲטֻבוֹת אֵטוּן מִצְרָיִם.
יז נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי מֹר אֲהָלִים וְקִנָּמוֹן.
יח לְכָה נִרְוֶה דֹדִים עַד הַבֹּקֶר נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים.
יט כִּי אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ הָלַךְ בְּדֶרֶךְ מֵרָחוֹק.
כ צְרוֹר הַכֶּסֶף לָקַח בְּיָדוֹ לְיוֹם הַכֵּסֶא יָבֹא בֵיתוֹ.
כא הִטַּתּוּ בְּרֹב לִקְחָהּ בְּחֵלֶק שְׂפָתֶיהָ תַּדִּיחֶנּוּ.
כב הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם כְּשׁוֹר אֶל טָבַח יָבוֹא וּכְעֶכֶס אֶל מוּסַר אֱוִיל.
כג עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ כְּמַהֵר צִפּוֹר אֶל פָּח וְלֹא יָדַע כִּי בְנַפְשׁוֹ הוּא.
כד וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ לִי וְהַקְשִׁיבוּ לְאִמְרֵי פִי. כה אַל יֵשְׂטְ אֶל דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ אַל תֵּתַע בִּנְתִיבוֹתֶיהָ. כו כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ. כז דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ יֹרְדוֹת אֶל חַדְרֵי מָוֶת.
(א) בְּנִי שְׁמֹר אֲמָרָי וּמִצְוֺתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ.
(ב) שְׁמֹר מִצְוֺתַי וֶחְיֵה וְתוֹרָתִי כְּאִישׁוֹן עֵינֶיךָ.
(ג) קָשְׁרֵם עַל אֶצְבְּעֹתֶיךָ כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ.
(ד) אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ וּמֹדָע לַבִּינָה תִקְרָא.
(ה) לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה.
(ו) כִּי בְּחַלּוֹן בֵּיתִי בְּעַד אֶשְׁנַבִּי נִשְׁקָפְתִּי.
(ז) וָאֵרֶא בַפְּתָאיִם אָבִינָה בַבָּנִים נַעַר חֲסַר לֵב.
(ח) עֹבֵר בַּשּׁוּק אֵצֶל פִּנָּהּ וְדֶרֶךְ בֵּיתָהּ יִצְעָד.
(ט) בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה.
(י) וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ שִׁית זוֹנָה וּנְצֻרַת לֵב.
(יא) הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ.
(יב) פַּעַם בַּחוּץ פַּעַם בָּרְחֹבוֹת וְאֵצֶל כָּל פִּנָּה תֶאֱרֹב.
(יג) וְהֶחֱזִיקָה בּוֹ וְנָשְׁקָה לּוֹ הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ.
(יד) זִבְחֵי שְׁלָמִים עָלָי הַיּוֹם שִׁלַּמְתִּי נְדָרָי.
(טו) עַל כֵּן יָצָאתִי לִקְרָאתֶךָ לְשַׁחֵר פָּנֶיךָ וָאֶמְצָאֶךָּ.
(טז) מַרְבַדִּים רָבַדְתִּי עַרְשִׂי חֲטֻבוֹת אֵטוּן מִצְרָיִם.
(יז) נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי מֹר אֲהָלִים וְקִנָּמוֹן.
(יח) לְכָה נִרְוֶה דֹדִים עַד הַבֹּקֶר נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים.
(יט) כִּי אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ הָלַךְ בְּדֶרֶךְ מֵרָחוֹק.
(כ) צְרוֹר הַכֶּסֶף לָקַח בְּיָדוֹ לְיוֹם הַכֵּסֶא יָבֹא בֵיתוֹ.
(כא) הִטַּתּוּ בְּרֹב לִקְחָהּ בְּחֵלֶק שְׂפָתֶיהָ תַּדִּיחֶנּוּ.
(כב) הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם כְּשׁוֹר אֶל טָבַח יָבוֹא וּכְעֶכֶס אֶל מוּסַר אֱוִיל.
(כג) עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ כְּמַהֵר צִפּוֹר אֶל פָּח וְלֹא יָדַע כִּי בְנַפְשׁוֹ הוּא.
(כד) וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ לִי וְהַקְשִׁיבוּ לְאִמְרֵי פִי.
(כה) אַל יֵשְׂטְ אֶל דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ אַל תֵּתַע בִּנְתִיבוֹתֶיהָ.
(כו) כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ.
(כז) דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ יֹרְדוֹת אֶל חַדְרֵי מָוֶת.
עוד על הבדלי המושגים. ראו תורה ומצוה בספר משלי |
- ב שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה, וְתוֹרָתִי כְּאִישׁוֹן עֵינֶיךָ שמור על איסורי התורה כמו על עיניך, והתבונן במציאות דרך עקרונות התורה כמו דרך עיניך
להרחבה. - ג קָשְׁרֵם עַל אֶצְבְּעֹתֶיךָ איברי המעשה, כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ מקום המחשבות
להרחבה.
עוד על הבדלי המושגים. ראו חכמה - בינה - דעת |
- ד אֱמֹר כשאתה מרגיש בודד, זכור שהחכמה והבינה נמצאות איתך כמו קרובות משפחה
להרחבה לַחָכְמָה 'אֲחֹתִי אָתְּ', וּ'מֹדָע קרוב משפחה או מכר
להרחבה' לַבִּינָה תִּקְרָא. - ה לִשְׁמֹרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה מדברת בצורה מפתה
להרחבה.
- ו כִּי בְּחַלּוֹן בֵּיתִי, בְּעַד אֶשְׁנַבִּי דרך החלון החוצה, אל הבחורים שאין להם בית
להרחבה, נִשְׁקָפְתִּי הבטתי מלמעלה למטה, במבט מקיף וכללי
להרחבה: - ז וָאֵרֶא בַפּתָאיִם בין הבחורים שמתפתים בקלות
להרחבה, אָבִינָה התבוננתי, ראיתי בַבָּנִים בין הבחורים הנבונים... - נַעַר חֲסַר לֵב שאינו מסוגל לחשוב בהגיון
להרחבה ח עֹבֵר הולך מבלי לשים לב
להרחבה בַּשּׁוּק אֵצֶל פִּנָּהּ הפינה שבה היא יושבת, וְדֶרֶךְ בֵּיתָה יִצְעָד הולך בכוונה להיתקל בה
להרחבה. - ט בְּנֶשֶׁף לפנות ערב בְּעֶרֶב יוֹם, בְּאִישׁוֹן בעיניו
להרחבה לַיְלָה וַאֲפֵלָה הוא לא רואה אור, כלומר תועה והולך בלי לחשוב
להרחבה.
- י וְהִנֵּה, אִשָּה לִקְרָאתוֹ! שִׁית שמה על עצמה תלבושת- זוֹנָה חשופה כמו זונה, אבל- וּנְצֻרַת לֵב מחשבותיה מכוסות ושמורות היטב
להרחבה. - יא הֹמִיָּה משמיעה קולות שוטפים ומטביעים
להרחבה הִיא וְסֹרָרֶת מתרחקת ומתנתקת ממשפחתה
להרחבה, בּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ.
בחוץ וברחובות יש סכנות אבל יש גם חכמה. ראו הסכנות בחוץ וברחובות |
- יב פַּעַם בַּחוּץ, פַּעַם בָּרְחֹבֹת, וְאֵצֶל כָּל פִּנָּּה תֶאֱרֹב.
- יג וְהֶחֱזִיקָה בוֹ, וְנָשׁקָה לוֹ, הֵעֵזָה פָנֶיהָ שיקרה בלי בושה
להרחבה וַתֹּאמַר לוֹ:- יד "זִבְחֵי שׁלָמִים קרבן שחייבים לאכול תוך יום וחצי עָלָי, הַיּוֹם שִׁלַּמְתִּי נְדָרָי.
- טו עַל כֵּן יָצָאתִי לִקְרָאתֶךָ לְשִַחֵר פָּנֶיךָ יצאתי לחפש אותך כדי שתעזור לי לסיים את סעודת המצוה
להרחבה, וָאֶמְצָאֶךָּ מצאתי אותך מייד כשיצאתי, וזה אות משמים שאתה צריך לבוא איתי. - טז מַרְבַדִּים שמיכות מרופדות רָבַדְתִּי עַרְשִׂי, חֲטֻבוֹת חתוכות, מיוצרות אֵטוּן מִצְרָיִם ממיטב החומרים המצריים.
ישנם פסוקים נוספים המקשרים בין ריח לבין יחסי איש ואשה. ראו ריח ומשיכה |
- יז נַפְתִּי הנפתי ופיזרתי מִשְׁכָּבִי מֹר אֲהָלִים וְקִנָּמוֹן מיני בשמים.
- יח לְכָה! נִרְוֶה דֹדִים עַד הַבֹּקֶר, נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים!
- יט כִּי אֵין הָאִישׁ בן זוגי, שאין לי קשר רגשי עמו
להרחבה בְּבֵיתוֹ, הָלַךְ בְּדֶרֶךְ מֵרָחוֹק למקום רחוק. - כ צְרוֹר הַכֶּסֶף לָקִח בְּיָדוֹ הוא נסע לעסקי מסחר, ומתעניין בכספו יותר מאשר במשפחתו, לְיוֹם הַכֶּסֶא רק לכבוד חג תחילת החודש או אמצע החודש
להרחבה יָבוֹא בֵיתוֹ."
- כא הִטַּתּוּ בְּרֹב לִקְחָהּ בדבריה המשכנעים, בְּחֵלֶק שְׂפָתֶיהָ בדיבוריה המפתים
להרחבה תַּדִּיחֶנּוּ.
כאן נאמר "כשור לטבח" ולא "כשה לטבח", כי הבחור ה"נשחט" הוא בריא וחזק כמו שור, ודווקא כוחו ויצריו הבריאים הם שמכשילים אותו. ראו הליכה לטבח |
- כב הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם אחרי שהחזיק מעמד זמן רב, הוא נשבר בבת אחת, באופן פתאומי
להרחבה, - כְּשׁוֹר אֶל טֶבַח יָבוֹא כמו שור שהולך לשחיטה ואינו יכול לברוח, וּכְעֶכֶס וכמו תכשיט לרגל האישה
להרחבה אֶל מוּסַר אֱוִיל המובל ומלווה כדי להיקשר לרגל, ואינו יכול להינתק. - כג עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ עד שהתשוקה תעבור בבטנו כמו חץ, ותגרום לו להפסיק לגמרי להתלבט
להרחבה, - כְּמַהֵר צִפּוֹר אֶל פָּח, וְלֹא יָדַע כִּי בְנַפשׁוֹ הוּא.
- כד וְעַתָּה, בָנִים, שִׁמְעוּ לִי, וְהַקְשִׁיבוּ לְאִמְרֵי פִי:
- כה אַל יֵשְׂטְ יסטה, יפנה לכיוון שלה אֶל דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ, אַל תֵּתַע בִּנְתִיבוֹתֶיהָ.
- כו כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה, וְעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ.
- כז דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ הבית המנותק מהמשפחה
להרחבה, יֹרְדוֹת אֶל חַדְרֵי מָוֶת.
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק: