ביאור:מעומד/מקרא/כתובים/משלי/ז
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
המשך הקדמה למשלי החכמה
עריכההקדמה
עריכה- בְּנִי! שְׁמֹר אֲמָרָי, וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן תשמור היטב
להרחבה אִתָּךְ! - שְׁמֹר מִצְוֹתַי - וֶחְיֵה, וְתוֹרָתִי - כְּאִישׁוֹן עֵינֶיךָ!
- קָשְׁרֵם עַל אֶצְבְּעֹתֶיךָ איברי המעשה, כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ מקום המחשבות והרגשות.
- אֱמֹר לַחָכְמָה: 'אֲחֹתִי אָתְּ!', וּ'מֹדָע קרוב משפחה או מכר
להרחבה' - לַבִּינָה תִּקְרָא. - לִשְׁמֹרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה - אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה המדברת בצורה מפתה וחלקלקה.
דברי האשה הזרה והנכריה ותוצאתם
עריכה- כִּי בְּחַלּוֹן בֵּיתִי, בְּעַד אֶשְׁנַבִּי נִשְׁקָפְתִּי התבוננתי:
- וָאֵרֶא בַפּתָאיִם בין הבחורים שמתפתים בקלות, אָבִינָה התבוננתי, ראיתי בַבָּנִים בין הבחורים (משחק מלים עם בינה)...
- נַעַר חֲסַר לֵב שאינו מסוגל לחשוב בהגיון עֹבֵר הולך מבלי לשים לב בַּשּׁוּק אֵצֶל פִּנָּהּ הפינה שלה, בה היא יושבת, וְדֶרֶךְ בֵּיתָה יִצְעָד הולך בכוונה להיתקל בה.
- בְּנֶשֶׁף לפנות ערב (כביכול נשיפה על הנר לכיבוי היום) - בְּעֶרֶב יוֹם, בְּאִישׁוֹן בעיניו לַיְלָה וַאֲפֵלָה הוא לא רואה אור, כלומר תועה והולך בלי לחשוב.
- וְהִנֵּה, אִשָּה לִקְרָאתוֹ! שִׁית שמה, - על עצמה תלבושת של, או: פונה אליו בהצעה של זוֹנָה וּנְצֻרַת לֵב רגשותיה האמיתיים מכוסים ושמורים היטב (שכן "אהבת" הזונה - מלאכותית לצורך הפרנסה בלבד.
- הֹמִיָּה משמיעה קולות מפתים הִיא וְסֹרָרֶת יוצאת, מסתובבת, מניעה את גופה באופן מפתה, בּבֵיתָהּ - לֹא יִשְׁכְּנוּ יגורו רַגְלֶיהָ לא ישכנו רגליה - כלומר: אין לה נאמנות.
- פַּעַם בַּחוּץ, פַּעַם בָּרְחֹבֹת, וְאֵצֶל כָּל פִּנָּּה תֶאֱרֹב.
- וְהֶחֱזִיקָה בוֹ, וְנָשׁקָה לוֹ, הֵעֵזָה פָנֶיהָ חיזקה את פניה - כלומר: בלי בושה וַתֹּאמַר לוֹ:
- "זִבְחֵי שׁלָמִים קרבן שחייבים לאכול תוך יום וחצי עָלָי, הַיּוֹם שִׁלַּמְתִּי נְדָרָי הבאתי קרבנות, ולכן יש לי בשר לאכול.
- עַל כֵּן יָצָאתִי לִקְרָאתֶךָ לְשִַחֵר פָּנֶיךָ יצאתי לחפש אותך כדי שתעזור לי לסיים את סעודת המצוה, וָאֶמְצָאֶךָּ מצאתי אותך מייד כשיצאתי, וזה אות משמים שאתה צריך לבוא איתי.
- מַרְבַדִּים שמיכות מרופדות - רָבַדְתִּי עַרְשִׂי, חֲטֻבוֹת חתוכות, מיוצרות אֵטוּן מִצְרָיִם ממיטב החומרים המצריים.
- נַפְתִּי שמתי ריח 'נופת' מִשְׁכָּבִי מֹר אֲהָלִים וְקִנָּמוֹן מיני בשמים.
- לְכָה! נִרְוֶה דֹדִים נשתה לרוויה את הזימה, כלומר נתעלס עַד הַבֹּקֶר, נִתְעַלְּסָה נתחבק בָּאֳהָבִים!
- כִּי אֵין הָאִישׁ בן זוגי, שאין לי קשר רגשי עמו בְּבֵיתוֹ, הָלַךְ בְּדֶרֶךְ מֵרָחוֹק למקום רחוק.
- צְרוֹר הַכֶּסֶף לָקִח בְּיָדוֹ הוא נסע לעסקי מסחר, ומתעניין בכספו יותר מאשר במשפחתו, לְיוֹם הַכֶּסֶא רק לכבוד חג תחילת החודש או אמצע החודש יָבוֹא בֵיתוֹ."
- הִטַּתּוּ בְּרֹב לִקְחָהּ בדבריה המשכנעים, בְּחֵלֶק שְׂפָתֶיהָ בדיבוריה המפתים - תַּדִּיחֶנּוּ.
- הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם כפתי - שבוי או טיפש. או: פתאום - אחרי שהחזיק מעמד זמן רב,
- כְּשׁוֹר אֶל טֶבַח יָבוֹא כמו שור (למרות כוחו) שהולך לשחיטה ואינו יכול לברוח, וּכְעֶכֶס וכמו תכשיט לרגל האישה אֶל מוּסַר אֱוִיל המובל ומלווה כדי להיקשר לרגל של מישהו מכוער, ואינו יכול להינתק.
- עַד יְפַלַּח חֵץ אך בסופו של דבר הורג את עצמו בזה כְּבֵדוֹ האיבר שבו לפי הרפואה העתיקה יש את הלבטים,
- כְּמַהֵר צִפּוֹר אֶל פָּח מלכודת ובה אוכל, וְלֹא יָדַע הציפור ההולך אל המלכודת, והבן ההולך אחר הרישעה כִּי בְנַפשׁוֹ הוּא.
מסקנות
עריכה- וְעַתָּה, בָנִים, שִׁמְעוּ לִי, וְהַקְשִׁיבוּ לְאִמְרֵי פִי:
- אַל יֵשְׂטְ יסטה, יפנה לכיוון שלה אֶל דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ, אַל תֵּתַע בִּנְתִיבוֹתֶיהָ.
- כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה, וְעֲצֻמִים - כָּל הֲרֻגֶיהָ!
- דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ הבית המנותק מהמשפחה, יֹרְדוֹת אֶל חַדְרֵי מָוֶת.