קטגוריה:משלי ז יז

1. "הנפתי הריח, כמניף בסודר בבית הבושם, להביא הריח מלמעלה למטה" (רש"י).

2. "התכתי", "ענין הזלה והתכה, כמו 'נופת תטופנה'" (מצודת דוד), "הזלה ויציקה" (מלבי"ם).

3. הקטרתי (רש"י בשם דונש); ייתכן שהכוונה למכשיר נקוב כמו נָפָה, שבו היו שורפים עשבי בושם כדי לפזר את ריחם בחדר (דעת מקרא).

הבשמים יכולים לשמש לרעה אך גם לטובה: כשתתחתן עם רעיה צנועה, (שיר השירים ד יב): "גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה, גַּל נָעוּל, מַעְיָן חָתוּם"*, שפתיה יטיפו נופת עבורך בלבד, (שיר השירים ד יא): "נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה, דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ, וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן", והיא תתבשם בכל הבשמים המשובחים לכבודך בלבד, (שיר השירים ד יד): "נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן עִם כָּל עֲצֵי לְבוֹנָה, מֹר וַאֲהָלוֹת עִם כָּל רָאשֵׁי בְשָׂמִים". ראו גם ריח ומשיכה בתנ"ך.

-

וברמה גבוהה יותר, גם האטון מהפסוק הקודם וגם הבשמים בפסוק שלנו יכולים לשמש לעבודת ה' במשכן, (שמות לה יח): "אֶת יִתְדֹת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת יִתְדֹת הֶחָצֵר וְאֶת מֵיתְרֵיהֶם" מתורגם "וְיַת אֲטוּנֵיהוֹן", והבשמים נזכרו גם בקשר לשמן המשחה, (שמות ל כג): "וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים, רֹאשׁ מָר דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְקִנְּמָן בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם וּקְנֵה בֹשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם".