קטגוריה:משלי ז י
נוסח המקרא
והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב
וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ שִׁית זוֹנָה וּנְצֻרַת לֵב.
וְהִנֵּ֣ה אִ֭שָּׁה לִקְרָאת֑וֹ
שִׁ֥ית ז֝וֹנָ֗ה וּנְצֻ֥רַת לֵֽב׃
וְ/הִנֵּ֣ה אִ֭שָּׁה לִ/קְרָאת֑/וֹ שִׁ֥ית ז֝וֹנָ֗ה וּ/נְצֻ֥רַת לֵֽב׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"שית זונה" - כמו שתותיהם (שמואל ב' י') כלומר ערות זונה
"ונצורת לב" - כמו עיר נצורה (ישעיהו א) המוקפת כרכום וכן לבה של זו מזקפת זימה אולתרלב"ג
וזה מהפלגת המשל, כי דרך הזונה לגלות כנף בגדיה שתהיה גלוית הערוה, כדי שיתעוררו האנשים לבא עליה, ולא תשאיר מגופה מכוסה בבגדיה כי אם מן הלב ולמעלה.
ולפי הנמשל, הנה הלב מכוסה בזה הפועל, כי לא יוכל השכל לעשות פעולתו עם המשך אל התאוות.
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"שית" - ענין שימה ותיקון.
"ונצורת" - מלשון מצור, וכן (ירמיהו ד): "נוצרים באים".
מצודת דוד
"והנה אשה" - ראיתי והנה אשה באה לקראתו.
"שית זונה" - ר"ל בתיקון זונה.
"ונצורת לב" - ונותנת מצור על לבות בני אדם, לכבשם תחת ידה.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: - ראיתי והנה אשה באה לקראתו, שית זונה (בשימה ובתיקון זונה) ונותנת מצור על לבות בני אדם, לכבשם תחת ידה.
תרגום ויקיטקסט: - והנה, אשה באה לקראתו; היא שתה (שמה) על עצמה בגדים חושפניים כזונה, אולם היא נוצרת (שומרת היטב) על ליבה ומסתירה את כוונותיה האמיתיות -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ז י.
דקויות
מה זה נְצֻרַת לֵב?
1. נצורה מהשורש צור, כמו מצור, (ישעיהו א ח): "וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן... כְּעִיר נְצוּרָה". לב במשמעות מופשטת - מקום המחשבות: "ליבה של זו מוקף זימה ואיוולת" (רש"י); "שאין לה כח המושל למשול על תאותה, כי לבה - שהיא הכח המושל - היא נצור מצורה, שהרהורי התאוה מקיפים את לבה בציורי עבירה תמיד" (מלבי"ם, וכן רמ"ד ואלי); או "נותנת מצור על בני אדם לכבשם תחת ידה" (מצודת דוד).
- אולם המילה כתובה בלי ו, "נצרה", ולכן לא מתאים לפרשה מהשורש צור.
2. נצרה מהשורש צרר, קשר. לב במשמעות מוחשית - החזה. האשה מחזיקה צרור של בשמים או תכשיט קשור על החזה, לשם פיתוי; מעין התכשיטים של הנשים ב(ישעיהו ג כ): "הַפְּאֵרִים וְהַצְּעָדוֹת וְהַקִּשֻּׁרִים וּבָתֵּי הַנֶּפֶשׁ וְהַלְּחָשִׁים"(דעת מקרא, הערת שוליים).
3. ולענ"ד, נצרה מהשורש נצר, שמור היטב. זו המשמעות המקובלת של השורש בספר משלי (ראו "הקבלות"). לב במשמעות מוחשית: "שערוותה מגולה והלב מכוסה לבד, כי עד הלב תגלה עצמה" (רלב"ג), או לב במשמעות מופשטת: היא נוצרת בליבה תוכנית-פיתוי סודית (ע"פ ר' אליהו שץ).
הפסוק מציג ניגוד בין גילוי לבין הסתרה: האישה הזונה מגלה את גופה, אבל מסתירה את המזימות שבליבה. כשאתה מסתכל עליה, אתה חושב שראית הכל, אבל הדבר החשוב ביותר - הלב - נסתר מעיניך. ולכן כל-כך חשוב להסתכל על העולם דרך אישון-עיני התורה, (משלי ז ב): "שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה, וְתוֹרָתִי כְּאִישׁוֹן עֵינֶיךָ"*.
הקבלות
האישה נצורת-הלב עומדת בניגוד לפסוקים המדברים על נצירת התורה בלב, (משלי ג א): "בְּנִי! תּוֹרָתִי אַל תִּשְׁכָּח, וּמִצְוֹתַי יִצֹּר לִבֶּךָ"*, (משלי ד כג): "מִכָּל מִשְׁמָר נְצֹר לִבֶּךָ, כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים"*. במקום לנצור תורה ומצוות, היא נוצרת בליבה מזימות של זנות.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי ז י"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.