רש"י על משלי ז
<< · רש"י על משלי · ז · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 15 פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק ב (כל הפסוק)
פסוק ד (כל הפסוק)
"אחותי את" - קרבנה אליך)
"ומודע" - קרוב כמו בועז מודעתנו קרובנו (רות ג) כלומר קרבנה אצלך תמידפסוק ז (כל הפסוק)
פסוק ח (כל הפסוק)
פסוק י (כל הפסוק)
"והנה אשה" - כמשמעה ד"א אחד מן אפיקורסים
"שית זונה" - כמו שתותיהם (שמואל ב' י') כלומר ערות זונה
"ונצורת לב" - כמו עיר נצורה (ישעיהו א) המוקפת כרכום וכן לבה של זו מזקפת זימה אולתפסוק יא (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
פסוק טו (כל הפסוק)
פסוק טז (כל הפסוק)
"מרבדים" - בגדי חופש ונוי, ודוגמתו בסוף הספר, שנאמר (משלי לא כב): "מרבדים עשתה לה".
"רבדתי ערשי" - קשטתי.
"חטובות אטון מצרים" - מהוללות בגדי, כלי פשתן חשובין הבאים ממצרים, ששם הפשתן מצוי כדכתיב בספר (ישעיהו יט ט): "ובושו עובדי פשתים".
"אטון" - תרגום (שמות לה יח): "מיתריהם" - אטוניהם.