רש"י על משלי ז
<< · רש"י על משלי · ז · >>
פסוק ב
פסוק ד
"אחותי את" - קרבנה אליך)
"ומודע" - קרוב כמו בועז מודעתנו קרובנו (רות ג) כלומר קרבנה אצלך תמידפסוק ז
פסוק ח
פסוק י
"והנה אשה" - כמשמעה ד"א אחד מן אפיקורסים
"שית זונה" - כמו שתותיהם (שמואל ב' י') כלומר ערות זונה
"ונצורת לב" - כמו עיר נצורה (ישעיהו א) המוקפת כרכום וכן לבה של זו מזקפת זימה אולתפסוק יא
פסוק יד
פסוק טו
פסוק טז
"מרבדים" - בגדי חופש ונוי, ודוגמתו בסוף הספר, שנאמר (משלי לא כב): "מרבדים עשתה לה".
"רבדתי ערשי" - קשטתי.
"חטובות אטון מצרים" - מהוללות בגדי, כלי פשתן חשובין הבאים ממצרים, ששם הפשתן מצוי כדכתיב בספר (ישעיהו יט ט): "ובושו עובדי פשתים".
"אטון" - תרגום (שמות לה יח): "מיתריהם" - אטוניהם.פסוק יז
פסוק יט
פסוק כ
"צרור הכסף" - הטובים שבהם הרג
"ליום הכסא" - לזמן המועד הקבוע וכן בכסה ליום חגנו (תהלים פא)פסוק כא
"הטתו" - לאותו חסר לב אליה
"ברוב לקחה" - שהיא למודה להרגיל בכך אנשים
"בחלק שפתיה" - בדבור חלקלק תדיחנו מן הדרךפסוק כב
"וכעכס" - זה ארס נחש
"אל מוסר אויל" - כנחש הממהר לרוץ בשליחות הקב"ה ליסר האויל המחויב למקום ב"ה כן זה רץ אחריה עד שנכשל בה ויפלח חצה את כבדופסוק כג
"כמהר צפור" - לרוץ אל הפח ואינו יודע כי הפח נפרש שם בנפשו של צפור
<< · רש"י על משלי · ז · >>