קטגוריה:דניאל ג כ
נוסח המקרא
ולגברין גברי חיל די בחילה אמר לכפתה לשדרך מישך ועבד נגו למרמא לאתון נורא יקדתא
וּלְגֻבְרִין גִּבָּרֵי חַיִל דִּי בְחַיְלֵהּ אֲמַר לְכַפָּתָה לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ לְמִרְמֵא לְאַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא.
וּלְגֻבְרִ֤ין גִּבָּֽרֵי־חַ֙יִל֙ דִּ֣י בְחַיְלֵ֔הּ אֲמַר֙ לְכַפָּתָ֔ה לְשַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ לְמִרְמֵ֕א לְאַתּ֥וּן נוּרָ֖א יָקִֽדְתָּֽא׃
וּ/לְ/גֻבְרִ֤ין גִּבָּֽרֵי־חַ֙יִל֙ דִּ֣י בְ/חַיְלֵ֔/הּ אֲמַר֙ לְ/כַפָּתָ֔ה לְ/שַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַ/עֲבֵ֣ד נְג֑וֹ לְ/מִרְמֵ֕א לְ/אַתּ֥וּן נוּרָ֖/א יָקִֽדְתָּֽ/א׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"לכפתה" - ענין קשירה ובדרז"ל עבד כפות לו (ב"ק כב)
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(יט - כ) השאלות (יט - כ) למה צוה להסיק התנור על אחד שבעה והלא בזה יקלו היסורים אם יושלכו באש בוער שימותו מהרה, והעונש היה יותר קשה אם היה ניסוק כדרכו?, ולמה הוצרך גבורי חיל אשר בחילו לאסור אותם, וכי עלתה על דעתו שילחמו נגד האוסרים אותם:
"באדין, אז נתמלא חמה על חמו"ע, וצלם פניו נשתנה, וענה ואמר להסיק הכבשן שבע פעמים ממה שראוי להסיקו, ולאנשים גבורי כח אשר בחילו אמר, לאסור לחמו"ע להשליכם לכבשן האש," שנגד מ"ש שאלהים יכול ויציל אותם מן האש, צוה להסיק על חד שבעה, כי חשב שאם יספיק כח אלהות לנצח את האש הקטן לא יתגבר נגד האש הגדול, כי עובדי ע"א היו חושבים שיש לאלהות כח מוגבל, ואם תגבר הכח הטבעיי ביתר שאת לא יוכל לו, וכן מטעם זה צוה לגבורי כח לכפתם, שיפלא מאד למה צריך גבורי החיל לאסור שלשה אנשים ענושי מות, רק שנגד מ"ש שהאלהים יצילם גם מידו, רצה שהם בגבורתם יעמדו נגד כח האלהי, שהיה ברעתם שיש גבורים מנצחים את בני אלים, וכמו שאמרו הפלשתים שיהיו לאנשים וילחמו עם האלהים, כמש"פ שם:
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - וְלַאֲנָשִׁים גִּבּוֹרֵי חַיִל אֲשֶׁר בְּחֵילוֹ אָמַר לִכְפֹּת אֶת שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ, לְהַשְׁלִיךְ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ הַבּוֹעָרֶת.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ג כ.
אָמַר לִכְפֹּת אֶת שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ
וְלַאֲנָשִׁים גִּבּוֹרֵי חַיִל אֲשֶׁר בְּחֵילוֹ
המלך בנה צלם זהב ודרש שנכבדיו יסגדו לצלם. ומי שלא יסגוד יזרק לאש.
שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ סרבו לסגוד.
הכשדים התלוננו למלך שהוא לא מקפיד על החוק.
המלך אהב את שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ, והזמין אותם לברור. הוא וויתר על מה שקרה בעבר, ורצה לדעת מה הם יעשו בעתיד.
שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ העליבו את המלך בפניו לפני אנשיו.
המלך כעס ביותר, ופקד על אנשים גבורי חיל בצבאו לזרוק את שדרך, מישך ועבד-נגו לאש.
- מדוע המלך היה צריך חילים גבורי חַיִל?
נראה שהמלך חשש שאנשיו כועסים עליו ורוצים לפגוע בו. המלך הבין שהפקודה שלו לא מצאה חן בעייני הנכבדים, וכבודו נפל.
חבריו של דניאל הוכיחו לכולם שהוא מלך בשר ודם, אינו אל, אינו יכול לשלוט בטבע, וחוץ מלהרוג הוא לא יכול לכפות את רצונו על אנשים.
המלך חשש שאנשיו לא יבצעו את פקודתו, לכן הוא בחר חיילים מיוחדים, שהוא ידע שהם יבצעו את פקודתו.
למרות שכך חשב המלך, לא בטוח שהחילים עשו כפי שהוא פקד, הן ידוע ש"אַרְיוֹךְ שַׁר הַטַּבָּחִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר יָצָא לַהֲרֹג אֶת חַכְמֵי בָבֶל" (ביאור:דניאל ב יד), לא מיהר לבצע את הפקודה, ואולי התחיל להרוג אבל ברור שלא גמר להרוג אותם. וגם לאחר הפקודה שהמלך פרסם ביד הכרוז, חבריו של דניאל סרבו לסגוד לצלם, והם לא הוענשו מיד, אלא הובאו למלך לחקירה.
לְהַשְׁלִיךְ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ הַבּוֹעָרֶת
המלך פקד לחמם את הכבשן יותר ממה שהתאים לתנור. הוא לא סידר מגלשה או דרך להפיל אנשים לתנור מרחוק.
כך היה צריך לכפות את הקורבנות, להתקרב לתנור ולזרוק אותם פנימה ממרחק של מטר או שנים.
כל התהליך נראה כמו הקרבת קורבנות אדם. המלך בנה מזבח, ואנשים שפגעו בו או העליבו אותו ואת אלוהיו, הוקרבו לאל כדי לרצות את האל ואת המלך.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דניאל ג כ"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.