קטגוריה:דניאל ג יט
נוסח המקרא
באדין נבוכדנצר התמלי חמא וצלם אנפוהי אשתנו [אשתני] על שדרך מישך ועבד נגו ענה ואמר למזא לאתונא חד שבעה על די חזה למזיה
בֵּאדַיִן נְבוּכַדְנֶצַּר הִתְמְלִי חֱמָא וּצְלֵם אַנְפּוֹהִי אשתנו [אֶשְׁתַּנִּי] עַל שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ עָנֵה וְאָמַר לְמֵזֵא לְאַתּוּנָא חַד שִׁבְעָה עַל דִּי חֲזֵה לְמֵזְיֵהּ.
בֵּאדַ֨יִן נְבוּכַדְנֶצַּ֜ר הִתְמְלִ֣י חֱמָ֗א וּצְלֵ֤ם אַנְפּ֙וֹהִי֙ אשתנו אֶשְׁתַּנִּ֔י עַל־שַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ עָנֵ֤ה וְאָמַר֙ לְמֵזֵ֣א לְאַתּוּנָ֔א חַ֨ד־שִׁבְעָ֔ה עַ֛ל דִּ֥י חֲזֵ֖ה לְמֵזְיֵֽהּ׃
בֵּ/אדַ֨יִן נְבוּכַדְנֶצַּ֜ר הִתְמְלִ֣י חֱמָ֗א וּ/צְלֵ֤ם אַנְפּ֙וֹ/הִי֙ אשתנו [אֶשְׁתַּנִּ֔י] עַל־שַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַ/עֲבֵ֣ד נְג֑וֹ עָנֵ֤ה וְ/אָמַר֙ לְ/מֵזֵ֣א לְ/אַתּוּנָ֔/א חַ֨ד־שִׁבְעָ֔ה עַ֛ל דִּ֥י חֲזֵ֖ה לְ/מֵזְיֵֽ/הּ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"וצלם אנפוהי אשתני" - ופרצוף פניו נשתנו
"למזא לאתונא" - להצית לכבשן האש ולחממו
"חד שבעה על די חזה למזיה" - על אחת שבע פעמים ששיערוהו עד כדי הסיקו וכאילו יבעירוהו ז' שיעורין כמוהו
"למזיה" - להסיקומצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"למזא" - ענין הסקה ושריפה וכן מזי רעב (דברים לב)
מצודת דוד
"באדין" - אז נבוכדנצר נתמלא חמה ודמות פניו נשתנה בכעסו על חנניה מישאל ועזריה
"ענה" - הרים קול ואמר להבעיר ולהסיק את התנור
"חד שבעה" - ר"ל להוסיף ולהסיק בפעם אחת כשיעור שבעה הסקות על אשר ראוי להסיקומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(יט - כ) השאלות (יט - כ) למה צוה להסיק התנור על אחד שבעה והלא בזה יקלו היסורים אם יושלכו באש בוער שימותו מהרה, והעונש היה יותר קשה אם היה ניסוק כדרכו?, ולמה הוצרך גבורי חיל אשר בחילו לאסור אותם, וכי עלתה על דעתו שילחמו נגד האוסרים אותם:
"באדין, אז נתמלא חמה על חמו"ע, וצלם פניו נשתנה, וענה ואמר להסיק הכבשן שבע פעמים ממה שראוי להסיקו, ולאנשים גבורי כח אשר בחילו אמר, לאסור לחמו"ע להשליכם לכבשן האש," שנגד מ"ש שאלהים יכול ויציל אותם מן האש, צוה להסיק על חד שבעה, כי חשב שאם יספיק כח אלהות לנצח את האש הקטן לא יתגבר נגד האש הגדול, כי עובדי ע"א היו חושבים שיש לאלהות כח מוגבל, ואם תגבר הכח הטבעיי ביתר שאת לא יוכל לו, וכן מטעם זה צוה לגבורי כח לכפתם, שיפלא מאד למה צריך גבורי החיל לאסור שלשה אנשים ענושי מות, רק שנגד מ"ש שהאלהים יצילם גם מידו, רצה שהם בגבורתם יעמדו נגד כח האלהי, שהיה ברעתם שיש גבורים מנצחים את בני אלים, וכמו שאמרו הפלשתים שיהיו לאנשים וילחמו עם האלהים, כמש"פ שם:
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - אֲזַי נְבוּכַדְנֶצַּר נִתְמַלֵּא חֵמָה, וּדְמוּת פָּנָיו הִשְׁתַּנְּתָה, עַל שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ; עוֹנֶה וְאוֹמֵר לְהַסִּיק אֶת הַכִּבְשָׁן עַל אַחַת שֶׁבַע, עַל שֶׁרָאוּי לְהַסִּיקוֹ.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ג יט.
אֲזַי נְבוּכַדְנֶצַּר נִתְמַלֵּא חֵמָה, וּדְמוּת פָּנָיו הִשְׁתַּנְּתָה
נִתְמַלֵּא חֵמָה
"חֵמָה" - זעם; כעס; קצף (מילוג).
חמה זה כעס גדול מאוד שמביא אדם להחלטות פזיזות וחסרות צדק. לרוב חמה קשורה לרצון להרוג ולהשמיד את היריב.
- "וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ יָמִים אֲחָדִים עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב חֲמַת אָחִיךָ" (ביאור:בראשית כז מד).
- "כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה אֲשֶׁר קָצַף יְהֹוָה עֲלֵיכֶם לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם" (דברים ט יט).
- "כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה אַדְמָה וּצְבֹיִים אֲשֶׁר הָפַךְ יְהֹוָה בְּאַפּוֹ וּבַחֲמָתוֹ" (דברים כט כב).
- "אִישׁ חֵמָה יְגָרֶה מָדוֹן וְאֶרֶךְ אַפַּיִם יַשְׁקִיט רִיב" (ביאור:משלי טו יח).
- "וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בו" (ביאור:אסתר א יב).
המילה "חֵמָה" (כעס) כנראה קשורה למילה "חַמָּה" (שמש). כמו שהשמש יכולה לשרוף ולהשמיד בחום רב, כך הכעס יכול לגרום נזק.
אֲזַי נְבוּכַדְנֶצַּר נִתְמַלֵּא חֵמָה
המלך בנה צלם זהב ודרש שנכבדיו יסגדו לצלם. ומי שלא יסגוד יזרק לאש.
שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ סרבו לסגוד.
הכשדים התלוננו למלך שהוא לא מקפיד על החוק.
המלך אהב את שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ, והזמין אותם לברור. הוא וויתר על מה שקרה בעבר, ורצה לדעת מה הם יעשו בעתיד.
שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ העליבו את המלך בפניו לפני אנשיו.
- הם אמרו לו:
- "וְאוֹמְרִים לַמֶּלֶךְ: נְבוּכַדְנֶצַּר..." (ביאור:דניאל ג טז) - פניה למלך בשמו בלבד בלי תואר כבוד או ברכה.
- "לֹא צְרִיכִים אֲנַחְנוּ עַל דָּבָר זֶה לַהֲשִׁיבֶךָּ" (ביאור:דניאל ג טז) - מי אתה, שאנו צריכים להסביר לו.
- "יָדוּעַ יִהְיֶה לְךָ הַמֶּלֶךְ" (ביאור:דניאל ג יז) - אתה, שאינו יודע כלום, תלמד לקח.
- "כִּי לֵאלֹהֶיךָ אֵין אֲנַחְנוּ עוֹבְדִים, וּלְצֶלֶם הַזָּהָב אֲשֶׁר הֲקִימוֹתָ לֹא נִסְגֹּד" (ביאור:דניאל ג יז) - בעניין הזה לעולם לא נסגוד לך או לאלוהיך.
- "לְצֶלֶם הַזָּהָב אֲשֶׁר הֲקִימוֹתָ" (ביאור:דניאל ג יז) - אתה עשית פסל מעץ או אבן או זהב, וכל זה זה סתם צעצוע טפשי שאינו זכאי לכבוד.
עוֹנֶה וְאוֹמֵר לְהַסִּיק אֶת הַכִּבְשָׁן עַל אַחַת שֶׁבַע, עַל שֶׁרָאוּי לְהַסִּיקוֹ
כמו שחימה (כעס) זה חמה (שמש), כך פקד המלך לחמם את הכבשן לטמפרטורה גבוהה ביותר, מעל מה שהתנור יכול לתפקד.
לא ידוע אם פחם היה בשימוש בבל, והאם היה להם מפוח להוסיף חמצן לאש. בזמנו ידעו להכין ברזל בכבשן עשוי מחרס, כך שהם יכלו לחמם כבשן לטמפרטורה גבוה ביותר.
הקטע "[מ]עַל שֶׁרָאוּי לְהַסִּיקוֹ" ייתכן רומז שהתנור התקלקל. יכול להיות שהקירות והתקרה נפלו, המפוח נשרף, הפחמים נשרפו במהירות עד תום, וכך היתה סכנה קטנה יותר. אולם לפי הכתוב חבריו של דניאל שהיו קשורים בתוך האש יצאו ללא נזק, אפילו בגדיהם ושערם לא נפגעו (ביאור:דניאל ג כז).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דניאל ג יט"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.