ביאור:בראשית מא לט

בראשית מא לט: "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף 'אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת - אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ.'"



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מא לט.


אין נבון וחכם כמוך - האמנם?עריכה

פרעה קבע שיוסף הוא האיש הנבון והחכם ביותר במצרים, ולכן מינה אותו לנהל את מבצע אגירת המזון בשבע שנות השובע. אבל יוסף בסך-הכל הציע לפרעה עצה פשוטה ומתבקשת - לאסוף מזון בשנות השובע ולשמור לשנות הרעב. מה הבינה והחכמה הגדולה בעצה זו? הרי כל נמלה יודעת, (משלי ו ח): "תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ, אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ"!

1. יש הבדל בין שנה רגילה, שבה כולם יודעים שהחורף עומד להגיע, לבין הידיעה הכללית, שבשנים מסויימות גם בקיץ אין קציר. בשנה רגילה, כולם חכמים וממושמעים כמו הנמלה ואוגרים מזון; אבל בשביל שליטה עצמית ומשמעת הדרושות כדי להתכונן למחסור לא-רגיל, צריך בטחון לא-רגיל שאכן יבוא מחסור כזה.

ולכן, היחיד שאפשר לסמוך עליו שינהל נכון את ההכנה לשנות המחסור, הוא אותו יוסף היודע, בזכות פתרון החלום, שאכן יהיה מחסור. (ע"פ דוד ויסקוט, "תורת המלכים" ה'תש"ף, עמ' 21).

2. "כָּמוֹךָ" - כמוך בדיוק. אם יש אדם יותר חכם, או יותר נבון, או אפילו יותר חכם ונבון, זה לא בדיוק כמוך, ולכן זה לא טוב. פרעה החליט שרק יוסף מתאים, כי יוסף היה איש זר, עברי. יוסף לא ימנע מלהרוג אזרחים מצריים אם הם יתנגדו לאגור את התבואה, יקימו מהומות בזמן החלוקה, או ירצו לעשות מרד. השרים והעם ידעו שאיש זר לא ירחם עליהם ויהיה תקיף. כך קרה שנפוליאון, קורסיקאי, עלה לשלטון, כי הוא לא התבייש להציב תותחים ברחובות פריס וירה במפגינים.

מה ההבדל בין חכם ונבון?עריכה

על ההבדלים בין חכם לנבון בלשון המקרא, ראו ביאור:חכם, ביאור:נבון.