ביאור:בראשית מא לג

בראשית מא לג: "וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מא לג.

וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹהעריכה

לאחר שיוסף תאר את האסון הבא על מצרים הוא נותן להודעה המפחידה לשקוע, וחיכה שפרעה יגיב. כאשר פרעה שתק הוא המשיך.

וְעַתָּהעריכה

עכשו, מהר כי "מְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשֹׂתוֹ". אם לא עכשו אז האסון יבוא, ומצרים תסבול.

יֵרֶא פַרְעֹהעריכה

  • "יֵרֶא פַרְעֹה" - יראה פרעה, יקשיב ויבין.
  • "יֵרֶא פַרְעֹה" - יפחד פרעה, ויגיב במהירות.
  • "יֵרֶא פַרְעֹה" - יעשה פרעה, יראה שכך יעשה.
  • "יֵרֶא פַרְעֹה" - יחפש "פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן".

כאשר עומדת לבוא צרה, הדבר החשוב ביותר שמנהיג חייב לעשות, זה למנות אדם מעולה שמתאים לתפקיד.

אִישׁ נָבוֹן וְחָכָםעריכה

יוסף נמנע מלבקש את המשרה לעצמו, אלא איש נבון וחכם, שלבטח נמצאים רבים כמותו במצרים המהוללת. כל יועצי המלך וחכמיו חשבו שהם מתאימים ולכן הם תמכו בתוכניתו של יוסף. הן יוסף עצמו הוצג כ"נַעַר עִבְרִי, עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים" (ביאור:בראשית מא יב) שאינו מתאים לשלטון.

ידועים המשפטים המפורסמים: 'איזה חכם, הרואה את הנולד', 'פיקח (נבון) יודע לצאת מצרות שחכם יודע לא להכנס אליהן'. כלומר יוסף טוען שצריך למצוא אדם שיודע לראות את העתיד ומסוגל לתכנן ולפתור בעיות כדי להצליח.

וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִםעריכה

"וִישִׁיתֵהוּ" - וישמהו. למנות את האיש על ארץ מצרים. יוסף מדגיש שזה יהיה איש אחד בלבד, שידאג להכנות בכל ארץ מצרים, ולא שיהיה פיצול למחוזות וחוסר אחידות ובקרה.

  • האם זה תפקיד של אוסף ומחלק התבואה בכל ארץ מצרים, בדרגה של שר, או ראש הפקידים?
  • האם זו דרגה יותר גבוהה משר?

יוסף השאיר את זה לשיקול דעתו של פרעה להגדיר את סמכויות האיש.

גם יוסף לא העיז לבקש שיחרור מפרעהעריכה

בסוף דבריו היתה ליוסף הזדמנות להגיד לפרעה ישירות: "כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים; וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה, כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר" (ביאור:בראשית מ טו), כאילו במשמעות נסתרת 'ואותי, כראוי, ישיבו לפוטיפר'.

מדוע יוסף לא ביקש שיחרור?
  • יוסף הבין שאת המלך הדבר הזה לא מעניין, ואסור לו לבלבל לפרעה את המוח.
  • הוא הבין שלבקש טובה מפרעה זה עלבון למלך, שלא חשב מעצמו לתת תמורה הוגנת עבור היעוץ.
  • הוא הבין שבקשה לצאת ממצרים מראה על חוסר נאמנות מוחלטת למצרים ולפרעה.
  • הוא הבין שפוטיפר רוצה אותו, ולכן שר המשקים לא העיז לבקש לקנות אותו מפוטיפר או ביקש ונכשל.
  • הוא הבין שמצבו יותר טוב אצל פוטיפר, כמנהל בית-הסוהר, מאשר להיות חופשי, ולשוב לאביו בחוסר כל.
  • הוא הבין שבמידה והוא יספר זאת הוא יפגע בכבודו של פוטיפר בעייני המלך, והוא יאבד את מעמדו אצל פוטיפר במידה והמלך לא יענה לבקשתו.
  • וכמובן הוא הבין שחלום המלכות שלו, שאלוהים העניק לו, עומד להתגשם ואסור לו להתערב ולהפריע לאלוהים.