פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בראשית מא נ

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית מא נ: "וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן."



וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִיםעריכה

שְׁנֵי בָנִיםעריכה

מעניין מאוד שבמשפחת אברהם וזרעו לא מוזכרות בנות באחוז הגיוני. רק "דִּינָה" נולדה ליעקב (ביאור:בראשית מו טו), "וְשֶׂרַח" לאשר (ביאור:בראשית מו יז).

נראה שהתעלמו מהבנות. או שהן התחתנו עם בני ישראל ונשאו את שם הבעל, או שהן התחתנו עם זרים ונמחקו מבני ישראל.

בהמשך, העובדה שנולדו ליוסף שני בנים, איפשרה ליעקב להפוך אותם לשני שבטים וכך יוסף זכה לקבל כפול מאחיו, כראוי לבכור - "אֶפְרַיִם, וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן, יִהְיוּ לִי" (ביאור:בראשית כח ה). כדי למנוע שיוסף יקבל יותר שבטים, יעקב בפרוש אומר: ילדים "אַחֲרֵיהֶם, לְךָ יִהְיוּ; עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ, בְּנַחֲלָתָם" (ביאור:בראשית כח ו).

בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָבעריכה

רש"י מסביר שבזמן רעב, כשחסר אוכל, עדיף לא לבוא לאישה כדי לא להביא ילד נוסף ולהכביד על המשפחה והתינוק. יוסף ידע מתי שנות הרעב יתחילו, וגם ידע שלא יהיה רעב בביתו. לרוב לא ידוע מתי צרות יתחילו, אולם עצתו של רש"י נכונה כאשר אדם כבר נמצא בצרות.

אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַעעריכה

"פּוֹטִי פֶרַע" מקובל לראות אותו כ"פוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה, שַׂר הַטַּבָּחִים"(ביאור:בראשית לז לו), שקנה את יוסף לעבד. מכאן שיוסף נשא את בתו של אדונו, שעזר לו וגידל אותו, ובתה של אשת פוטיפר שניסתה לפתות אותו.

למה אסנת?

  1. הוא התאהב בה בזמן עבדותו
  2. הוא העניק כבוד והגנה לפוטיפר שעזר לו בעבדותו
  3. כנער עברי (מעבר לנהר) הוא היה תועבה למצרים, אולם פוטיפר, אשתו ובתו לא תעבו אותו אלא להפך אהבו אותו
  4. אביה היה, "פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן", וכהנים במצרים היו פטורים ממס ולא מכרו את אדמתם לפרעה, כך יוסף הצטרף למשפחת כהנים ומשפחתו גרה על אדמתו וגם הם היו פטורים ממס, עד שקם פרעה, "מֶלֶךְ חָדָשׁ, עַל מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף" (שמות א ח)
  5. הוא הקל על אחיו למצוא אותו, כי "וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל מִצְרָיִם, לְפוֹטִיפַר" (ביאור:בראשית לז לו), ואחיו יכלו לשאול אותם למי הם מכרו את יוסף
  6. היה לו קל להתחתן איתה ולא לחפש אישה אחרת ומשפחה אחרת ולהיות צפוי לעתיד בלתי נודע

כֹּהֵן אוֹןעריכה

פוטיפר היה שר הטבחים. טבח טובח באנשים - ולא עובד במטבח. סביר שהוא היה ראש המשטרה והצבא, שבביתו נמצא בית הסוהר לשרי המלך ונכבדיו. בהמשך שמו של פוטיפר שונה לפוטי פרע והוא נעשה כהן און. כנראה שהוא הוסר מתפקיד ראש הצבא וקיבל משרה המתאימה לאדם בגילו. ייתכן שפרעה העביר את פוטיפר להיות כהן און כדי שליוסף, המשנה למלך, לא יהיה כוח בלתי מוגבל ביחד עם חתנו מפקד הצבא.

הכהנים היו פטורים ממס וקיבלו אוכל בחינם מפרעה: "רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לֹא קָנָה: כִּי חֹק לַכֹּהֲנִים מֵאֵת פַּרְעֹה, וְאָכְלוּ אֶת חֻקָּם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם פַּרְעֹה, עַל כֵּן לֹא מָכְרוּ אֶת אַדְמָתָם" (ביאור:בראשית מז כב), ויוסף חשב שטוב יהיה להיות במשפחתם בשנות הרעב וגם אחר כך.

אוֹןעריכה

און הוא אל השמש המצרי. אל השמש היה ראש האלים. בנוסף היתה אילת הירח ועוד מספר אלים לפי כוכבי הלכת בשמים. לפי חלום יוסף השני הוא ניבא שאלי מצרים ישתחוו לו. ייתכן שכאן אנו רואים שאלי מצרים מכבדים את יוסף. אולם החלום השני של יוסף היה חלום נבואה שאלי מצרים ישתחוו לאלוהים ככתוב: "וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי יְהוָה" (שמות יב יב) - וכאן אנו מתודאים שהשמש הוא אל במצרים.