ברטנורא על התורה/בראשית/מא

א עריכה

ויהי מקץ כתרגו' מסוף וכל לשון קץ סוף הוא נראה דרש"י בא לאפוקי מן המפרשים דקץ ר"ל קצת ולכך אמר כל לשון קץ סוף הוא לפי שלא בא הכתוב לסתום אלא לפרש ואילו היה אומ' מקצת לא היינו יודעים כמה הוא אותו קצת ועוד דלא הוה שייך לומ' מקצת שנתים ימים וע"כ אמ' סוף הוא ואי קשיא לך מקץ שבע שנים תעשה שמטה גם הוא ר"ל סוף הנשמטות מדבר הכתו' והשביעית אינה משמטת אלא בסופה וכן מה שאמ' בפ' וילך מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג הסוכות ר"ל בסוף השביעית ואף כי ר"ח תשרי ר"ה לשמיטין מ"מ ל' יום אחר השמטה נחשב מן השמטה. ואם יקשה לך מה שכתוב בספר (ירמיה ל"ד י"ד) ירמיה מקץ שבע שנים תשלחו איש את עבדו לכך חזר וכתב א"כ ועבדך שש שנים אבל כשאמ' להן מקץ שבע שנים ולא אמ' להן מקץ שש כדי שלא יטעו במה שטעו אח"כ להחזירם אחר השנה השביעית ולכך אמ' להם שלא יחזירום עוד אח"כ כי גם מקץ שבע שנים ישלחו וכו'. מהר"ר: על היאור אצל היאור כל שאר נהרות אינן קרוים יאורים חוץ מנילוס. קשה שהרי בסוף ספר דניאל כתוב (דניאלי"ב) אחת הנה לשפת היאור ואחת הנה לשפת היאור ולא בנילוס משתעי קרא. י"ל דהתם מדבר בבריכות ויאורים הבאים מן הנהר לשדות אבל הנהרות עצמן אין גופן קרויים יאורים חוץ מנילוס:

ח עריכה

ואין פותר אותם פותרין היו אותן אבל לא לפרעה שהיו אומרי' לו שבע בנות אתה מוליד שבע בנות אתה קובר שבע כרכין אתה כובש ושבע כרכין אתה מפסיד. קשה מנא לו שהיו אומרים לו כן. י"ל מלשון פרות שהיא מלשון פריה ורביה והוא לשון נקבות דרוש ז' בנות הוא מוליד מהפרות הטובות וז' בנות הוא קובר מהפרות הרעות ושבע שיבלים קרי ביה שבילים והיינו כרכין שיש בהן שבילים ודרכים מהו הטובות ז' כרכים הוא כובש ומהו הרעות ז' כרכים הוא מפסיד:

י עריכה

פרעה קצף וכו' כל מלך מצרים קרוי פרעה וכו' קשה מי הצריכו לכתוב בכאן כל מלך מצרים קרוי פרעה ועוד כמה פעמים קרוי בפרשיות לעיל פרעה ולא פי' שם דבר י"ל לפי שדרך המדבר לפני מלכים לדבר בלשון כבוד ולומ' לי אדו' המלך ואין דרך לקרא למלך בשמו ואיך אמר שר המשקים בכאן פרעה קצף לכך אמר רש"י אל תתמה מדבר זה שכל מלך מצרים קרוי פרעה דרך כבוד:

יד עריכה

ויגלח מפני כבוד המלכות מאי קמ"ל פשיטא דמפני כבו' המלכות עשה זה. ועו' קשה למה לא תפש רש"י כל הפסוק ויגלח ויחלף שמלותיו שהרי גם את הכל עשה מפני כבו' המלכות. י"ל משום דקשה לו ויגלח דאין גלוח אלא בתער ומשמע מכאן שגלח גם את זקנו בתער ואיך עשה הדבר האסור הזה להשחית פאת זקן לכך פירש"י ויגלח מפני כבוד המלכות שמפני כבוד המלכות מותר וכדאמרינן אבטולס בר ראובן התירו לו לספר בתער מפני כבוד המלכות וזה כי כשאין הניקף מסייע למקיף ואינו עושה מעשה בידים אין שם אלא איסורא דרבנן ומפני כבו' מלכות התירו לו ולכך תפש רש"י ויגלח מפני כבוד המלכות:

מג עריכה

במרכבת המשנה שנייה למרכבתו וכו' פי' דאין לפרש מרכבת האיש המשנה למלך שהרי כתי' אשר לו כלומ' שהיא למלך בקנין לכך פי' מרכבת המשנה שנייה למרכבתו:

מד עריכה

אני פרעה שיש יכולת בידי וכו' ד"א אני אהיה מלך וכו' קשה מאי ד"א י"ל דלפי' הראשון קשה שהיה לו להקדים ההודאה הזאת בתחלת דבריו אל יוסף כשאמר לו אתה תהיה על ביתי וכו' ששם היה נופל לומ' אני פרעה שיש בידי לגזור שעל פיך ישק כל עמי ולמה לא אמר לו אני פרעה עד עכשיו בתוף דבריו לכך פי' ד"א:

מה עריכה

פוטיפרע הוא פוטיפר ונקרא פוטיפרע לפי שנסתרס מאליו קשה מנא לו י"ל שדורש פוטיפרע כאילו נכתב ב' מלות פוט פרע כלומ' פוטיפר פרוע מלשון פריעה וקרועה והיינו שהיה סריס וקשה על זה שהרי אמ' בפרשה של מעלה בשעת תשמיש אמרה לו שנראה שהיה משמש י"ל שהיה דש ואינו זורה:

נ עריכה

בטרם תבא שנת הרעב מכאן שאסור לשמש מטתו בשנת רעבון. קש' שהרי לוי שמש מטתו בשני רעבון דהא נולדה יוכבד בין החומות. י"ל שמיוסף אנו למדין אסור משום דפי' הכתוב בטרם תבא שנת הרעב אבל מלוי אין ללמוד היתר שלא נתפרש בתורה שנולדה יוכבד בין החומות. ואולי כי מפני זה לא פי' לנו הכתו' את לידתה כדי שלא נלמוד היתר זה. וא"ת א"כ לוי חטא נוכל לומ' שהואיל ולא נתנה תורה לא היה לוי מקפיד על כך אבל יוסף היה מקפיד על זה ופרסם הכתו' מעשה יוסף כדי שנלמוד האיסור ולא פרסם מעשה לוי כדי שלא נלמוד היתר. גם י"ל דלוי ויוסף היו חלוקים במאי דאמ' חשוכי בנים משמשים מטתן בשני רעבון דלוי שמיע ליה ויוסף לא שמיע ליה:

נה עריכה

ותרעב כל ארץ מצרים מפני שהרקיבה תבואתן קשה מנא לו י"ל לפי שאמ' למעלה ובכל ארץ מצרים היה לחם והדר כתיב ותרעב ואם היה שם לחם היאך אומ' ותרעב כל ארץ מצרים לכך אמ' שהרקיבה תבואתן: אשר יאמר לכם תעשו לפי שהיה יוסף אומר להם שימולו וכו' דבר זה אין בו הוכחה ברורה מן המקרא אלא שאיפשר שרואה זה מייתור המקרא שאמ' אשר יאמר לכם תעשו דמשמע שהיה אומ' להם דבר שלא חפצו לעשות בה:

נו עריכה

על כל פני הארץ מי הם פני הארץ אלו העשירים פי' דלא קאמ' על פני כל הארץ כמו שדרך המקרא במקומות אחרים דייק הכי: