ביאור:בראשית מא לו
בראשית מא לו: "וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן לָאָרֶץ לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְלֹא תִכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מא לו.
ראו: הפתרון של יוסף
וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן לָאָרֶץ
עריכהיוסף נזהר להגיד שהאוכל ישמר עד שנות "הָרָעָב אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם", בלי להזכיר במשפט-הסיכום שהרעב יתחיל בדיוק עוד שבע שנים.
מתי שהרעב יתחיל, אז יהיה האוכל מוכן במחסנים "וְלֹא תִכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב".
למעשה יוסף קנה ביטוח, וחיכה ליום בו השוק יפול ואז תהיה לו סחורה למכור ביוקר את מה שהוא קנה בזול.
ניתן לראות עד כמה היה חשוב לאלוהים להביא רעב על כל ארץ מצרים, כדי לגרום לבני ישראל לרדת למצרים, לגרום להם לפרות ולרבות, לענות אותם בעבדות, כדי שהם יצאו ממצרים ויקבלו את התורה.
המצרים הבינו שהם לא משלמים מיסים למלך, אלא חוסכים לעצמם בעריהם.
האוכל נשאר רכושם של החקלאים המצרים ורק היה פקדון שנשמר עבורם.