מ"ג בראשית מא מג
<< · מ"ג בראשית מא · מג · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ וְנָתוֹן אֹתוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּרְכֵּ֣ב אֹת֗וֹ בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ וַיִּקְרְא֥וּ לְפָנָ֖יו אַבְרֵ֑ךְ וְנָת֣וֹן אֹת֔וֹ עַ֖ל כׇּל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
תרגום
| אונקלוס: | וְאַרְכֵּיב יָתֵיהּ בִּרְתִכָּא תִּנְיֵיתָא דִּילֵיהּ וְאַכְרִיזוּ קֳדָמוֹהִי דֵּין אַבָּא לְמַלְכָּא וּמַנִּי יָתֵיהּ עַל כָּל אַרְעָא דְּמִצְרָיִם׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאַרְכֵּיב יָתֵיהּ בִּרְתִיכָא תִּנְיֵיתָא דִלְפַרְעה וַהֲווֹ מְקַלְסִין לִקְדָמוֹי דֵין אַבָּא לְמַלְכָּא רַב בְּחָכְמָתָא וְרַכִּיךְ בִּשְׁנַיָיא וּמָנֵי יָתֵיהּ סַרְכָן עַל כָּל אַרְעָא דְמִצְרַיִם: |
| ירושלמי (קטעים): | וַהֲווֹ מְקַלְסִין קֳדָמוֹי וְאָמְרִין יְחִי אָבוֹי דְמַלְכָּא דְרַב בְּחוּכְמָא וְרַכִּיךְ בִּשְׁנַיָיא: |
רש"י (כל הפרק)
"במרכבת המשנה" - השניה למרכבתו המהלכת אצל שלו
"אברך" - כתרגומו דין אבא למלכא רך בלשון ארמי מלך בהשותפין לא ריכא ולא בר ריכא ובדברי אגדה (ספרי פרשת דברים) דרש ר' יהודה אברך זה יוסף שהוא אב בחכמה ורך בשנים אמר לו בן דורמסקית עד מתי אתה מעוות עלינו את הכתובים אין אברך אלא ל' ברכים שהכל היו נכנסין לפניו ויוצאין תחת ידו כענין שנאמר ונתון אותו וגו'רשב"ם (כל הפרק)
מתוך: רשב"ם על בראשית מא (עריכה)
(מג). במרכבת המשנה: סוס או פרדה המיוחדת לרכוב עליה איש משנה למלך, אשר לו:
אברך: הוא אב למלך כדאמרינן לא רכא ולא בר רכא, וזהו וישימני לאב לפרעה, כלומר אב למלך, כי פרעה לשון מלך כמו שפירשתי למעלה, אב שר לצורך המלך:אבן עזרא (כל הפרק)
המשנה — מגזרת "שנים", כי המלה כאחד, ואחריו המשנה כמו שני לו, ואחריו ה"שליש" כמו שלישי.
מרכבת — עץ, נתונה על ארבעה סוסים. ומרכבת שלמה לעדה[1].
אברך — כל אדם קורא: "לפניו אכרע ואשתחוה". וזו המלה מבנין הכבד הנוסף; "ויברך על ברכיו" (דברי הימים ב ו, יג) – מהקל, וכולם מגזרת "ברכים". ויאמר רבי יונה המדקדק הספרדי, כי אברך שם הפועל, והאל"ף תחת ה"א, כמו "אשכם ושלוח"[2]. ולפי דעתי שאל"ף "אשכם" – לשון המדבר:רמב"ן (כל הפרק)
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
ויקראו לפניו אברך: משפטו הברך אותיות אחה"ע מתחלפות, ודרז"ל אברך אב בחכמה רך בשנים וכתוב בדוד (שמואל ב ג, לט): "ואנכי היום רך ומשוח מלך", והוא שתי מלות אב ורך כמו פרחח פרי חח, עבטיט עב טיט, ויש שפירשו עוד אברך שתי מלות מלשון אב ואדון, מלשון האמור בהורדוס "לא ריכא ולא בר ריכא" לפי שהיה תחילתו עבד ועלה למלכות, גם מלשון התרגום יודע ציד נחשירכן, כלומר נחש רכן מנחש אדון כי רוב אנשי הציד מנחשים הם, אע"פ שהתרגום המדוקדק נחשידכן מלשון רז"ל הכא במאי עסקינן בגברא שדכא כלומר אדם בטל שיש לו מנוחה מכל אומנות, ותרגום (יהושע יא, כג): "והארץ שקטה ממלחמה" שדכה:
ונתון אותו על כל ארץ מצרים: כך היו מכריזין לפניו זהו שנתנו מלך על כל ארץ מצרים:מלבי"ם (כל הפרק)
(מב - מג)" ויסר פרעה", עפ"ז מסר בידו טבעת המלך שהוא ביד המשנה," וילבש אתו בגדי שש" וגו' "וירכב אתו במרכבת המשנה," כי נעשה משנה למלך," ויקראו לפניו אברך," שכל העם יכרעו לו ברך, "ונתון אתו" ובזה נגמר דבר שיהיה שר על כל ארץ מצרים:
<< · מ"ג בראשית · מא · מג · >>
- ^ ראו מלכים א י כט.
- ^ ראו ירמיהו כה ג; דברי הימים ב לו טו.