"ויהי מקץ" ופרעה חולם. בהיותו חולם עניני רעיוניו חלם ג"כ שהיה עומד על שפת היאור כאמרם רז"ל כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים:


"ותעמודנה אצל הפרות" קודם שתאכלנה אותנה להורות שיהיו הרעב והשבע יחדו באיזה זמן כענין ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם:


"והנה חלום" הרגיש שהכל היה חלום אחד בעצמו שהיה נראה לו בחלומו השני שהיה באותו המעמד בעצמו של חלומו הראשון וכך פירש הוא אחר כך באמרו וארא בחלומי:


"ואין פותר אותם" מפני שחשבו שהם שנים טעו בפתרון כי בחלק הראשון ממנו הית' הסבה הפועל' והחומרי' בלבד שהן הפרות חורשות והיאור המשקה ובחלק השני הית' הסבה הצוריית והתכליתיית בלבד והם השבלים:


"את חטאי אני מןכיר" לא כמתרעם על שנתת אותי בבית הסהר כי בחטאי היה:


"ויריצוהו מן הבור" כדרך כל תשועת ה' שנעשית כמו רגע כאמרו כי קרובה ישועתי לבא וכאמרו לו עמי שומע לי וכך היה ענין מצרים כאמרו כי גורשו ממצרים כאמרם ז"ל שלא הספיק בצקן של אבותינו להחמיץ וכו'. וכן אמר לעשות לעתיד כאמרו ופתאום יבא אל היכלו האדון וכו': " ויחלף שמלותיו" כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק:


"תשמע חלום לפתור אותו" שתבין ענין החלום לפתור אותו כפי חכמת הפתרון ולא תפתור במקרה:


"בלעדי" אע"פ שאמרת ופותר אין אותו כאלו אני יחיד בזאת החכמה אני חושב שיש בלי ספק פותר בלעדי: " אלהים יענה" יעשה שאענה בפתרוני. את שלום פרעה. דבר שיהי' שלום פרעה שהחלומות הולכים אחר הפה: " את שלום פרעה" דבר שיהיה שלום פרעה שהחלומות הולְכִים אַחַר הפה (ברכות נה, ב).


"לא ראיתי כהנה" לא קרה זה ע"ד רעיונך על משכבך סליקו:


"ולא נודע כי באו אל קרבנה" ע"ד ואכלתם ולא תשבעו כאמרם ז"ל אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו:


"ואין מגיד לי" שראה שכלם חשבו שהם שני חלומות ופתרו אותם על שני דברים והוא הכיר ששניהם היו חלום אחד כאמרו וארא בחלומי:


"חלום פרעה אחד הוא" ולפיכך טעו הפותרים: " את אשר האלהים עושה הגיד לפרעה" לפיכך לא ידעו זה החרטמים כי לא נודע להם בלהטיהם אבל הגיד לפרעה בלבד:


"הוא הדבר" ענין הרעב הוא הדבר שאמרתי שהגיד לפרעה כדי שלא תכרת הארץ ברעב: " הראה את פרעה" שני השבע להודיעו במה יושיע את עמו מן הרעב:


"ועתה ירא פרעה" מאחר שהאל ית' הגיד הרעב העתיד למען תתור להושיע את עמך והראך השבע להודיעך במה תושיע ראוי לך למען לא תחטא לו שתראה "איש נבון וחכם" עיוני ומעשי בהנהגת המדינות שישים הוא לב לזה ומלכא לא להוי נזיק:


"יעשה פרעה ויפקד" ותעשה שזה הנבון שתבחר יפקד פקידים בכל עיר ועיר למען יכירוהו לשר עליהם והיו לאחדי' בידו בכונה אחת ולא יהיו חלוקי דעות כענין וקמת ועלית אל המקום:


"וייטב הדבר" עצת יוסף ודרכיו:


"ראה נתתי אותך על כל ארץ מצרים" ראה והתבונן היטב להנהיג בתכלית הטוב כי דבר גדול נתתי בידך:


"ויקראו לפניו אברך" כמו הברך. כלומר כל איש יכרע על ברכיו כמו שהיו צועקי' לפני המלך לומר לעם כי לו תכרע כל ברך: ונתון אותו על כל ארץ מצרים שקבלו כלם שלטנותו כמנהג לכל שלטון חדש:


"ויצא יוסף על ארץ מצרים" יצא מלפני פרעה באופן מורה שהיה שליט על כל ארץ מצרים:


"ויעבור בכל ארץ מצרים" לפקוד הערים ולסדר עניניהם כענין וסבב המצפה ועלה בית אל בענין שמואל:


"לקמצי'" בכל שבולת עשתה קמצים:


"אין מספר" לא היה עוד מספר נקרא בשם באופן שיצוייר בנפש:


"כי נשני אלהים" כענין לעתיד כאמרו כי נשכחו הצרות ה ראשונות:


"ויפתח יוסף את כל אשר בהם" להראותם שהיה בידו כדי לפרנסם: " ויחזק הרעב" גם בשאר מזונות בלבד הלחם: