רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/מא

(א) וַיְהִי מִקֵּץ – כְּתַרְגּוּמוֹ "מִסּוֹף", וְכָל לְשׁוֹן "קֵץ" סוֹף הוּא.
עַל הַיְאוֹר – כָּל שְׁאָר נְהָרוֹת אֵינָם קְרוּיִין "יְאוֹרִים" חוּץ מִנִּילוּס, מִפְּנֵי שֶׁכָּל הָאָרֶץ עֲשׂוּיָה יְאוֹרִים יְאוֹרִים בִּידֵי אָדָם, וְנִילוּס עוֹלָה בְּתוֹכָם וּמַשְׁקָה אוֹתָם, לְפִי שֶׁאֵין גְּשָׁמִים יוֹרְדִין בְּמִצְרַיִם תָּדִיר כִּשְׁאָר אֲרָצוֹת.

(ב) יְפוֹת מַרְאֶה – סִימָן הוּא לִימֵי שׂוֹבַע, שֶׁהַבְּרִיּוֹת נִרְאוֹת יָפוֹת זוֹ לָזוֹ, שֶׁאֵין עֵין בְּרִיָּה צָרָה בַּחֲבֶרְתָּהּ (בראשית רבה פט,ד).
בָּאָחוּ – בַּאֲגַם, מריש"ק [maresc = בִיצה] בְּלַעַ"ז, כְּמוֹ (איוב ח,יא): "יִשְׂגֶא אָחוּ".

(ג) וְדַקּוֹת בָּשָׂר – טינבי"ש [tenves = דקות] בְּלַעַ"ז, לְשׁוֹן "דַּק".

(ד) וַתֹּאכַלְנָה – סִימָן שֶׁתְּהֵא כָל שִׂמְחַת הַשָּׂבָע נִשְׁכַּחַת בִּימֵי הָרָעָב.

(ה) בְּקָנֶה אֶחָד – טודי"ל [tudel = צינור, גבעול] בְּלַעַ"ז.
בְּרִיאוֹת – שייני"ש [seines = בריאות] בְּלַעַ"ז.

(ו) וּשְׁדוּפוֹת – השלידי"ש [hasledes = שרופות, מיובשות, שזופות] בְּלַעַ"ז, "וּשְׁקִיפָן קִדּוּם" (אונקלוס): חֲבוּטוֹת, לְשׁוֹן מַשְׁקוֹף הֶחָבוּט תָּמִיד עַל יְדֵי הַדֶּלֶת הַמַּכָּה עָלָיו.
קָדִים – רוּחַ מִזְרָחִית שֶׁקּוֹרִין ביש"א [bise = רוח חזקה, קרה ויבשה].

(ז) הַבְּרִיאוֹת – שייני"ש [seines = בריאות[1]] בְּלַעַ"ז.
וְהִנֵּה חֲלוֹם – וְהִנֵּה נִשְׁלַם חֲלוֹם שָׁלֵם לְפָנָיו וְהֻצְרַךְ לְפוֹתְרִים.

(ח) וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ – "וּמִטָּרְפָא רוּחֵיהּ" (אונקלוס), מְקַשְׁקֶשֶׁת בְּתוֹכוֹ כְּפַעֲמוֹן. וּבִנְבוּכַדְנֶצַר אוֹמֵר (דניאל ב,א): "וַתִּתְפָּעֶם רוּחוֹ", לְפִי שֶׁהָיוּ שָׁם שְׁתֵּי פְעִימוֹת: שִׁכְחַת הַחֲלוֹם, וְהַעֲלָמַת פִּתְרוֹנוֹ (בראשית רבה פט,ה).
חַרְטֻמֵּי – "הַנֶּחֱרִים בְּטִימֵי" מֵתִים, שֶׁשּׁוֹאֲלִים בַּעֲצָמוֹת. "טִימֵי" הֵן עֲצָמוֹת בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי, וּבַמִּשְׁנָה (אהלות יז,ג): בַּיִת שֶׁהוּא "מָלֵא טִמְיָא" – מָלֵא עֲצָמוֹת.
וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה – פּוֹתְרִים הָיוּ אוֹתָם, אֲבָל לֹא "לְפַרְעֹה": שֶׁלֹּא הָיָה קוֹלָן נִכְנָס בְּאָזְנָיו, וְלֹא הָיָה לוֹ קוֹרַת רוּחַ בְּפִתְרוֹנָם, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: שֶׁבַע בָּנוֹת אַתָּה מוֹלִיד וְשֶׁבַע בָּנוֹת אַתָּה קוֹבֵר (בראשית רבה פט,ו).

(יא) אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלוֹמוֹ – חֲלוֹם הָרָאוּי לְפִתְרוֹן שֶׁנִּפְתַּר לָנוּ, וְדוֹמֶה לוֹ.

(יב) נַעַר עִבְרִי עֶבֶד – אֲרוּרִים הָרְשָׁעִים, שֶׁאֵין טוֹבָתָם שְׁלֵמָה: מַזְכִּירוֹ בִּלְשׁוֹן בִּזָּיוֹן.
נַעַר – שׁוֹטֶה וְאֵין רָאוּי לִגְדֻלָּה.
עִבְרִי – אֲפִלּוּ לְשׁוֹנֵנוּ אֵינוֹ מַכִּיר.
עֶבֶד – וְכָתוּב בְּנִמּוּסֵי מִצְרַיִם שֶׁאֵין עֶבֶד מוֹלֵךְ, וְלֹא לוֹבֵשׁ בִּגְדֵי שָׂרִים (בראשית רבה פט,ז).
אִישׁ כַּחֲלוֹמוֹ – לְפִי הַחֲלוֹם וְקָרוֹב לְעִנְיָנוֹ.

(יג) הֵשִׁיב עַל כַּנִּי – פַּרְעֹה הַנִּזְכָּר לְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (לעיל פסוק י): "פַּרְעֹה קָצַף עַל עֲבָדָיו". הֲרֵי מִקְרָא קְצַר לָשׁוֹן, וְלֹא פֵרַשׁ מִי הֵשִׁיב, לְפִי שֶׁאֵין צָרִיךְ לְפָרֵשׁ: מִי הֵשִׁיב? מִי שֶׁבְּיָדוֹ לְהָשִׁיב, וְהוּא פַרְעֹה. וְכֵן דֶּרֶךְ כָּל מִקְרָאוֹת קְצָרִים, עַל מִי שֶׁעָלָיו לַעֲשׂוֹת הֵם סוֹתְמִים אֶת הַדָּבָר.

(יד) מִן הַבּוֹר – מִן בֵּית הַסּוֹהַר, שֶׁהוּא עָשׂוּי כְּמִין גּוּמָא. וְכֵן כָּל "בּוֹר" שֶׁבַמִּקְרָא לְשׁוֹן גּוּמָא הוּא, וְאַף אִם אֵין בּוֹ מַיִם קָרוּי בּוֹר; פוש"א [fose = חפירה] בְּלַעַ"ז.
וַיְגַלַּח – מִפְּנֵי כְבוֹד הַמַּלְכוּת.

(טו) תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתּוֹר אֹתוֹ – תַּאֲזִין וְתָבִין חֲלוֹם לִפְתּוֹר אוֹתוֹ.
תִּשְׁמַע – לְשׁוֹן הֲבָנָה וְהַאֲזָנָה, כְּמוֹ: "שׁוֹמֵעַ יוֹסֵף" (להלן מב,כג), "אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע לְשׁוֹנוֹ" (דברים כח,מט); אינטינדר"א [entendre = להבין[2]] בְּלַעַ"ז.

(טז) בִּלְעָדָי – אֵין הַחָכְמָה מִשֶּׁלִּי, אֶלָּא "אֱלֹהִים יַעֲנֶה", יִתֵּן עֲנִיָה בְּפִי לִ"שְׁלוֹם פַּרְעֹה".

(יט) דַּלּוֹת – כְּחוּשׁוֹת, כְּמוֹ (שמ"ב יג,ד): "מַדּוּעַ אַתָּה כָּכָה דַּל" דְּאַמְנוֹן.
וְרַקּוֹת בָּשָׂר – כָּל לָשׁוֹן "רַקּוֹת" שֶׁבַּמִּקְרָא חַסְרֵי בָשָׂר, וּבְלַעַ"ז בלושי"ש [bloses = מחוסרות[3]].

(כג) צְנֻמוֹת – "צוּנְמָא" בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי "סֶלַע" (בבא בתרא י"ח ע"א), הֲרֵי הֵן כְּעֵץ בְּלִי לִחְלוּחַ וְקָשׁוֹת כַּסֶּלַע. וְתַרְגוּמוֹ "נָצַן לָקְיָן": "נָצַן" – אֵין בָּהֶן אֶלָּא הַנֵּץ, לְפִי שֶׁנִּתְרוֹקְנוּ מִן הַזֶּרַע.

(כו) שֶׁבַע שָׁנִים וְשֶׁבַע שָׁנִים – כֻּלָּן אֵינָן אֶלָּא שֶׁבַע, וַאֲשֶׁר נִשְׁנָה הַחֲלוֹם פַּעֲמַיִם לְפִי שֶׁהַדָּבָר מְזֻמָּן, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשׁ לוֹ בַּסּוֹף: "וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם..." (להלן פסוק לב). בְּשֶׁבַע שָׁנִים הַטּוֹבוֹת נֶאֱמַר (להלן פסוק כה): "הִגִּיד לְפַרְעֹה", לְפִי שֶׁהָיָה סָמוּךְ. וּבְשֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב נֶאֱמַר (להלן פסוק כח): "הֶרְאָה אֶת פַּרְעֹה", לְפִי שֶׁהָיָה הַדָּבָר מֻפְלָג וְרָחוֹק נוֹפֵל בּוֹ לְשׁוֹן מַרְאֶה.

(ל) וְנִשְׁכַּח כָּל הַשָּׂבָע – הוּא פִּתְרוֹן הַבְּלִיעָה.

(לא) וְלֹא יִוָּדַע הַשָּׂבָע – הוּא פִּתְרוֹן "וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָּה" (לעיל פסוק כא).

(לב) נָכוֹן – מְזֻמָּן.

(לד) וְחִמֵּשׁ – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וִיזָרְזוּן". וְכֵן (שמות יג,יח): "וַחֲמֻשִׁים".

(לה) אֶת כָּל אֹכֶל – שֵׁם דָּבָר הוּא, לְפִיכָךְ טַעֲמוֹ בָּאָלֶ"ף וְנָקוּד בְּפַתָּח קָטָן (סגו"ל). וְ"אוֹכֵל" שֶׁהוּא פּוֹעֵל, כְּגוֹן (ויקרא ז,כה): "כִּי כָּל אוֹכֵל חֵלֶב" – טַעֲמוֹ לְמַטָּה בְּכָ"ף וְנָקוּד קָמַץ קָטָן (ציר"י).
תַּחַת יַד פַּרְעֹה – בִּרְשׁוּתוֹ וּבְאוֹצְרוֹתָיו.

(לו) וְהָיָה הָאֹכֶל – הַצָּבוּר כִּשְׁאָר פִּקָּדוֹן הַגָּנוּז לְקִיּוּם הָאָרֶץ (לפי התרגום "וִיהֵי עֲבוּרָא גְּנִיז לְעַמָּא דְּאַרְעָא").

(לח) הֲנִמְצָא כָזֶה –  "הֲנַשְׁכַּח כְּדֵין" (אונקלוס): אִם נֵלֵךְ וּנְבַקְשֶׁנּוּ הֲנִמְצָא כָמוֹהוּ (בראשית רבה צ,א)? "הֲנִמְצָא" לְשׁוֹן תְּמִיהָה, וְכֵן כָּל הֵ"א הַמְשַׁמֶּשֶׁת בְּרֹאשׁ תֵּיבָה וּנְקוּדָה בַחֲטַ"ף פַּתָּח.

(לט) אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ – לְבַקֵּשׁ "אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם" שֶׁאָמַרְתָּ (לעיל פסוק לג), לֹא נִמְצָא כָּמוֹךָ.

(מ) יִשַּׁק – "יִתְּזָן" (אונקלוס), יִתְפַּרְנֵס. כָּל צָרְכֵי עַמִּי יִהְיוּ נַעֲשִׂים עַל יָדְךָ, כְּמוֹ "וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי" (לעיל טו,ב), וּכְמוֹ "נַשְּׁקוּ בַר" (תהלים ב,יב). גרנישו"ן [garnison = ציוד, צידה, אספקה[4]] בְּלַעַ"ז.
רַק הַכִּסֵּא – שֶׁיִּהְיוּ קוֹרִין לִי מֶלֶךְ.
כִּסֵּא – לְשׁוֹן שֵׁם הַמְּלוּכָה, כְּמוֹ (מל"א א,לז): "וִיגַדֵּל אֶת כִּסְאוֹ מִכִּסֵּא אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ".

(מא) נָתַתִּי אֹתְךָ – "דְּמַנִּיתִי יָתָךְ" (אונקלוס). וְאַף עַל פִּי כֵן לְשׁוֹן נְתִינָה הוּא, כְּמוֹ (דברים כו,יט): "וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן". בֵּין לִגְדֻלָּה בֵּין לְשִׁפְלוּת נוֹפֵל לְשׁוֹן נְתִינָה עָלָיו, כְּמוֹ (מלאכי ב,ט): "נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים וּשְׁפָלִים".

(מב) וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ – נְתִינַת טַבַּעַת הַמֶּלֶךְ הִיא אוֹת לְמִי שֶׁנּוֹתְנָהּ לוֹ, לִהְיוֹת שֵׁנִי לוֹ לִגְדֻלָּה.
בִּגְדֵי שֵׁשׁ – דְּבַר חֲשִׁיבוּת הוּא בְּמִצְרַיִם.
רְבִד – עֲנָק, וְעַל שֶׁהוּא רָצוּף בְּטַבָּעוֹת קָרוּי "רָבִיד". וְכֵן (משלי ז,טז): "מַרְבַדִּים רָבַדְתִּי עַרְשִׂי", רָצַפְתִּי עַרְשִׂי מַרְצָפוֹת. בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה: "מֻקָּף רוֹבְדִין שֶׁל אֶבֶן" (מדות א,ח), "עַל הָרוֹבֶד שֶׁבָּעֲזָרָה" (יומא מ"ג ע"ב) וְהִיא רִצְפָּה.

(מג) בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה – הַשְּׁנִיָּה לְמֶרְכַּבְתּוֹ, הַמְהַלֶּכֶת אֵצֶל שֶׁלּוֹ.
אַבְרֵךְ – כְּתַרְגוּמוֹ: "דֵּין אַבָּא לְמַלְכָּא". "רַךְ" בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי "מֶלֶךְ" בְּ"הַשֻּׁתָּפִין" (בבא בתרא ד' ע"א): "לָא רֵיכָא וְלָא בַּר רֵיכָא". וּבְדִבְרֵי אַגָּדָה דָּרַשׁ רַבִּי יְהוּדָה: "אַבְרֵךְ" זֶה יוֹסֵף, שֶׁהוּא "אָב" בְּחָכְמָה וְ"רַךְ" בַּשָּׁנִים. אָמַר לוֹ רבִּי יוֹסִי בֶּן דּוּרְמַסְקִית: עַד מָתַי אַתָּה מְעַוֵּת עָלֵינוּ אֶת הַכְּתוּבִים? אֵין "אַבְרֵךְ" אֶלָּא לְשׁוֹן בִּרְכַּיִם, שֶׁהַכֹּל הָיוּ נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין תַּחַת יָדוֹ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָתוֹן אוֹתוֹ...".

(מד) אֲנִי פַרְעֹה – שֶׁיֵּשׁ יְכֹלֶת בְּיָדִי לִגְזוֹר גְּזֵרָה עַל מַלְכוּתִי, וַאֲנִי גּוֹזֵר שֶׁלֹּא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ "בִּלְעָדֶיךָ", שֶׁלֹּא בִרְשׁוּתְךָ. דָּבָר אַחֵר: "אֲנִי פַרְעֹה" – אֲנִי אֶהְיֶה מֶלֶךְ, "וּבִלְעָדֶיךָ...", וְזֶהוּ דּוּגְמַת "רַק הַכִּסֵּא" (לעיל פסוק מ) [אֶלָּא שֶׁהֻצְרַךְ לְפָרְשָׁהּ בִּשְׁעַת נְתִינַת הַטַּבַּעַת] (בראשית רבה צ,ב).
אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ – כְּתַרְגּוּמוֹ ("לָא יְרִים גְּבַר יָת יְדֵיהּ לְמֵיחַד זֵין וְיָת רַגְלֵיהּ לְמִרְכַּב עַל סוּסְיָא").

(מה) צָפְנַת פַּעְנֵחַ – מְפָרֵשׁ הַצְּפוּנוֹת (לפי התרגום "גֻּבְרָא דְּמִטַּמְרָן גָּלְיָן לֵיהּ"), וְאֵין לְ"פַּעְנֵחַ" דִּמְיוֹן בַּמִּקְרָא.
פּוֹטִי פֶרַע – הוּא פּוֹטִיפַר, וְנִקְרָא פּוֹטִיפֶרַע עַל שֶׁנִּסְתָּרֵס מֵאֵלָיו, לְפִי שֶׁחָמַד אֶת יוֹסֵף לְמִשְׁכַּב זָכָר (סוטה י"ג ע"ב; בראשית רבה פו,ג).

(מז) וַתַּעַשׂ הָאָרֶץ – כְּתַרְגּוּמוֹ ("וּכְנַשׁוּ דָּיְרֵי אַרְעָא"), וְאֵין הַלָּשׁוֹן נֶעֱקָר מִלְּשׁוֹן עֲשִׂיָּה.
לִקְמָצִים – קוֹמֶץ עַל קוֹמֶץ, יָד עַל יָד הָיוּ אוֹצְרִים.

(מח) אֹכֶל שְׂדֵה הָעִיר אֲשֶׁר סְבִיבֹתֶיהָ נָתַן בְּתוֹכָהּ – שֶׁכָּל אֶרֶץ וְאֶרֶץ מַעֲמֶדֶת פֵּרוֹתֶיהָ, וְנוֹתְנִין בַּתְּבוּאָה מֵעֲפַר הַמָּקוֹם וּמַעֲמִיד אֶת הַתְּבוּאָה מִלֵּרָקֵב (בראשית רבה צ,ה).

(מט) עַד כִּי חָדַל לִסְפּוֹר – "עַד כִּי חָדַל" לוֹ הַסּוֹפֵר "לִסְפּוֹר", וַהֲרֵי זֶה מִקְרָא קָצָר.
כִּי אֵין מִסְפָּר – לְפִי שֶׁאֵין מִסְפָּר, וַהֲרֵי "כִי" מְשַׁמֵּשׁ בְּלָשׁוֹן "דְּהָא" (ראש השנה ג' ע"א).

(נ) בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב – מִכַּאן שֶׁאָדָם אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בִשְׁנֵי רְעָבוֹן (תענית י"א ע"א).

(נה) וַתִּרְעַב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם – שֶׁהִרְקִיבָה תְבוּאָתָם שֶׁאָצְרוּ, חוּץ מִשֶּׁל יוֹסֵף.
אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ – לְפִי שֶׁהָיָה יוֹסֵף אוֹמֵר לָהֶם שֶׁיִּמּוֹלוּ. וּכְשֶׁבָּאוּ אֵצֶל פַּרְעֹה וְאוֹמְרִים "כָּךְ הוּא אוֹמֵר לָנוּ", אָמַר לָהֶם: "וְלָמָּה לֹא צְבַרְתֶּם בָּר, וַהֲלֹא הִכְרִיז לָכֶם שֶׁשְּׁנֵי הָרָעָב בָּאִים?" אָמְרוּ לוֹ: "אָסַפְנוּ הַרְבֵּה וְהִרְקִיבָה." אָמַר לָהֶם: "אִם כֵּן, כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ – הֲרֵי גָּזַר עַל הַתְּבוּאָה וְהִרְקִיבָה, מָה אִם יִגְזוֹר עָלֵינוּ וְנָמוּת?" (בראשית רבה צא,ה).

(נו) עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ – מִי הֵם "פְּנֵי הָאָרֶץ"? אֵלּוּ הָעֲשִׁירִים.
אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהֶם – כְּתַרְגּוּמוֹ: "יָת כָּל אוֹצְרַיָּא דִּבְהוֹן עֲבוּרָא".
וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם – "שֶׁבֶר" לְשׁוֹן מֶכֶר וּלְשׁוֹן קִנְיָן הוּא: כַּאן מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן מֶכֶר, "שִׁבְרוּ לָנוּ מְעַט אֹכֶל" (להלן מג,ב) לְשׁוֹן קִנְיָן. וְאַל תֹּאמַר אֵינוֹ כִּי אִם בִּתְבוּאָה, שֶׁאַף בְּיַיִן וְחָלָב מָצִינוּ "וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלֹא כֶסֶף וּבְלֹא מְחִיר יַיִן וְחָלָב" (ישעיהו נה,א).

(נז) וְכָל הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה – אֶל יוֹסֵף לִשְׁבֹּר. וְאִם תִּדְרְשֵׁהוּ כְּסִדְרוֹ, הָיָה צָרִיךְ לִכְתּוֹב: "לִשְׁבֹּר מִן יוֹסֵף".

הערות עריכה

  1. ^ חזרה על מה שכתוב כבר בפסוק ה'. כפי הנראה הלעז לא הופיע בכל כתבי־היד באותו מקום, באלה בפסוק ה' ובאלה בפסוק ז'.
  2. ^ בצרפתית של ימי־הביניים אין לפועל entendre המשמעות של היום "לשמוע" – אז היו משתמשים לכך בפועל "oir". הלה כמעט נעלם מהשפה מפני ששורשו צומצם לתנועה אחת: "o".
  3. ^ התואר blos ממוצא גרמני (bloss, ערום, גרוד, חסר) לא השאיר שרידים בצרפתית של היום. מעניין, שבגרמנית bloss הוא גם תואר הפועל במשמעות "רק".
  4. ^ המשמעות של המלה בצרפתית של היום "חיל־מצב" היא התפתחות בכיוון אחר של "ציוד, מצודה".