פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בראשית מא נו

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית מא נו: "וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ וַיִּפְתַּח יוֹסֵף אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהֶם וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם."



וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץעריכה

פְּנֵיעריכה

המילה "פְּנֵי" מתארת פנים של אדם:

או החלק העליון של חפץ או מת שחשוף לראיה

כאשר מדובר באזור, לרוב מופיעה המילה "פְּנֵי" לפני המילה "כָּל". אולם כאן נכתב "וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ" והמילה "פְּנֵי" היא מיותרת. ברור שהרעב היה "עַל כָּל ... הָאָרֶץ", ו"פְּנֵי הָאָרֶץ" לא מוסיף מידע.

  1. רש"י הסביר את התוספת, שמדובר בפני אנשים: "מי הם פני הארץ, אלו העשירים". כלומר לא רק העניים סבלו, גם העשירים סבלו רעב.1
  2. אפשרי שהכוונה שהרעב נראה על פני האנשים, בכל ארץ מצרים.2 כולם נעשו רזים וחלשים, מוכי רעב. יוסף רצה אותם חלשים כדי למנוע מלחמות והתקפות. האנשים מוכי הרעב התנהגו בנימוס ואמרו תודה על האוכל שהם קיבלו, ככתוב: "וַיֹּאמְרוּ, הֶחֱיִתָנוּ; נִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי, וְהָיִינוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה" (בראשית מז כה).
  3. בהפיכת סדום נאמר: "וְעַל כָּל פְּנֵי אֶרֶץ הַכִּכָּר" (בראשית יט כח), ולא נראה שמדובר כאן בעשירי ארץ הככר, אלא בפני ארץ הככר כאזור. כלומר, גם כאן אין זה מחייב שהכוונה לעשירי מצרים, אלא שבכל מצרים, על כל פניה, היה רעב.

וַיִּפְתַּח יוֹסֵף אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהֶם וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִםעריכה

יוסף ממשיך בתוכניתו, פותח לרעבים את הממגורות "וַיִּשְׁבֹּר" להם.

  • "וַיִּשְׁבֹּר" - מהמילה לשבור " וַיִּגְּשׁוּ לִשְׁבֹּר הַדָּלֶת" (בראשית יט ט), "שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ" (ביאור:משלי ג ח). כלומר יוסף שבר את החותמות של הממגורות, פתח את השערים והתחיל לחלק. אולם אפשר לשבור רק פעם אחת. אחר כך השער כבר לא סגור כי שברו אותו. בכל מקרה בפסוק עצמו נאמר שיוסף 'פתח' את השערים ולא שבר אותם.
  • "וַיִּשְׁבֹּר" מהמילה "בָּר", לחלק בר, אוכל, ככתוב: "וְכָל הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה, לִשְׁבֹּר אֶל יוֹסֵף"(בראשית מא נז). וכך חלוקת האוכל "לשבר" יכולה להמשך בכל תקופת הרעב.

וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בְּאֶרֶץ מִצְרָיִםעריכה

אם היה מספיק בר במצרים, ויוסף חילק אוכל, אז למה "וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם". בשאר המדינות הרעב גדל ונמשך, אבל למה נאמר "בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם"?
יוסף לא רצה שלחלק מהאנשים יהיה יותר, והם ימכרו ביוקר לשכניהם. אז יתחילו שדידות של כסף או אוכל. יוסף רצה שכולם יהיו רעבים שווה, ואז החלוקה תהיה צודקת ולא תהינה שדידות. כל אחד, שגמר את המלאי שלו, בא ועמד בתור וקיבל כמות מוגבלת למשפחתו.

יוסף הקפיד להאכיל את העם בצמצום כדי לא להרגיל אותם לחיות בחינם על חשבון פרעה, לתמיד.


הערה 1: רש"י כאילו הוסיף את המילה "עַם הָאָרֶץ". במקרא "עַם הָאָרֶץ" הם נכבדי העם ככתוב: "וּמִן הָעִיר לָקַח סָרִיס אֶחָד אֲשֶׁר הוּא פָקִיד עַל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר נִמְצְאוּ בָעִיר, וְאֵת הַסֹּפֵר שַׂר הַצָּבָא, הַמַּצְבִּא אֶת עַם הָאָרֶץ; וְשִׁשִּׁים אִישׁ מֵעַם הָאָרֶץ, הַנִּמְצְאִים בָּעִיר" (מלכים ב כה יט).
הערה 2: ניתן לכתוב: "אנשי הָאָרֶץ", ואז זה יכלול את כל האנשים.