ביאור:בראשית מא מ
בראשית מא מ: "אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מא מ.
רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ עריכה
יוסף הגביל את האיש רק לשליטה בשדות ובתבואה, ככתוב: "וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (ביאור:בראשית מא לג) אבל לא הגדיר את זכויותיו של המנהל הזה.
- האם הוא יהיה פקיד תחת אחד השרים?
- האם הוא יהיה שר ככל השרים?
- האם הוא יהיה מעל השרים?
יוסף השאיר את ההחלטה לפרעה.
פרעה הבין שאם האיש לא יהיה בעל סמכות רחבה ביותר, שאר השרים יכשילו אותו. לכן פרעה מינה את יוסף למשנה למלך נושא "אֶת טַבַּעְתּוֹ" (ביאור:בראשית מא מב).
למה פרעה מינה אותו למשנה למלך? עריכה
- יוסף העניק כבוד אלים לפרעה, שאלוהים מדבר איתו, ובזכותו העם ומלכותו ינצלו מכליה.
- פרעה הרגיש שפה משותפת עם יוסף אשר הבין את פחדיו מכח עליון, ועזר לו להתגבר על הסכנות.
- כזר, עברי, יוסף יהיה נאמן ביותר לפרעה ואין סכנה שהוא ימרוד או ינסה לקחת בכוח את המלוכה.[1]
- יוסף לא פחד לדבר לפני פרעה ולארגן את תוכנית ההגנה, כאשר כל שרי המלך פחדו להזיז יד ורגל.
- יוסף הראה שהוא "אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם" (ביאור:בראשית מא לג) יותר מכל שריו.
- יוסף כבר הראה את יכולתו כמשנה לפוטיפר אדונו: "וַיַּפְקִדֵהוּ עַל בֵּיתוֹ, וְכָל יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדוֹ" (ביאור:בראשית כט ד).
- שר המשקים היה ערב ליוסף, שיוסף הוא עילוי הראוי לעמוד לפני המלך.
- יוסף היה "נַעַר עִבְרִי עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים" (ביאור:בראשית מא יב), והעבריים היו "תוֹעֵבָה הִוא לְמִצְרָיִם" (ביאור:בראשית מג לב), ולכן כל שרי המלך ינסו להכשיל אותו, אם הוא ימרוד בפרעה וינסה לעשות את עצמו לפרעה.
- המבצע היה ענקי. לאסוף אוכל ולשמור במאות ערים ברחבי מצרים. לשלם שכר לצבא של פקידים. לבנות ממגורות לאוכל. לשמור על האוכל יבש ונקי ממזיקים ומחלות ומשודדים. מנהל המבצע היה חייב להיות בעל כוח עליון שאין לסרב לו. הוא היה חייב להיות מעל שר הצבא, האוצר, ושאר השרים. לכן הוא חייב להיות כפרעה מחוץ לארמון.
רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ עריכה
המילה "הַכִּסֵּא" פרושה המלכות, המלך עצמו, לכן המילה "אֶגְדַּל" מופיעה בהטיה של גוף ראשון. פרעה מינה את יוסף למשנה למלך לכל יורש שלו אשר ישב על כסאו.
בחייו של יוסף, יוסף יהיה המשנה למי שישב על הכסא. פרעה הזהיר את יוסף לא לפגוע ביורשו, אפילו אם היורש יהיה חלש. יוסף מונה להיות המגן של היורש החלש ולהבטיח את הצלחתו.
"רבי יוסי אומר: לא מקומו של אדם מכבדו, אלא אדם מכבד את מקומו" (תענית כא ב). רבי יוסף לא טען שיש אנשים שתוארם (מקומם) מכבד אותם, אלא המליץ שאנשים יכשירו את עצמם, כדי שהם יכבדו את תוארם, ולא להפך. פרעה הבין שייתכן שבניו יהיו חלשים, ולכן השתמש במקום, בתואר, בכסא, ולא דרש שבניו יצדיקו את כוחם.
וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי עריכה
המשפט ברור: 'לפי פקודת פיך ינהג כל עמי' - אולם מה פרוש המילה "יִשַּׁק"?
- ישק - מהמילה נשיקה - ככתוב: "וְהִשְׁאַרְתִּי בְיִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת אֲלָפִים: כָּל הַבִּרְכַּיִם אֲשֶׁר לֹא כָרְעוּ לַבַּעַל, וְכָל הַפֶּה אֲשֶׁר לֹא נָשַׁק לוֹ" (מלכים א יט יח). פרעה העניק ליוסף כוח עליון, שכל המצרים חייבים לנשק את רגליו, או את טבעת המלך שיוסף קיבל (ביאור:בראשית מא מה). המילה נשיקה היא גם פעולת אהבה, ככתוב: "וַיַּשְׁכֵּם לָבָן בַּבֹּקֶר, וַיְנַשֵּׁק לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו, וַיְבָרֶךְ אֶתְהֶם" (ביאור:בראשית לב א). כלומר, פרעה פקד שכל המצרים יראו אהבה וכבוד ליוסף, ישתחוו לו ויציתו לו בצורה מחולטת, ללא יכולת לערער על פקודותיו או לבוא לפרעה להתלונן.
- ישק - מהמילה משק - ניהול רכוש - ככתוב: "אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי", כ"בֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי" (ביאור:בראשית טו ב), בדומה ל"וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם, אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ, הַמֹּשֵׁל, בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ" (ביאור:בראשית כד ב).
- ישק - מהמילה נשק וכלי מלחמה - פקודת יוסף תהיה פקודה לאנשי הצבא.
- ישק - מהמילה להשיק - כל המסחר של מצרים עבר ביאור, ולפי פקודת יוסף ישיקו סחורות. אולם אין ספק שהכוח של יוסף היה גדול מהשקה בלבד.
- ישק - מהמילה השקיה - לפי פקודת יוסף ישקו את השדות בצורה מאורגנת כדי לאסוף את מרב האוכל לשנות הרעב.
- ישק - מהמילה להשקות - שתיה, ככתוב: "הַשְׁקִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ" (ביאור:בראשית כד מג).
"וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי" פרושו - 'מדברי פיך השוטפים כמעין ישתו כל עמי ויעשו את פקודותך.' [2]
הכל ביחד זה הפרוש של המילה. ליוסף היה כוח מוחלט, וכל הצבא המצרי ואנשי המלך עמדו לרשותו.
הערות שוליים עריכה