ביאור:שמואל א יב
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שמואל א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא
שמואל ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד
(מהדורות נוספות של שמואל א יב)
א
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל: "הִנֵּה שָׁמַעְתִּי בְקֹלְכֶם לְכֹל אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לִי, וָאַמְלִיךְ עֲלֵיכֶם מֶלֶךְ.
ב
וְעַתָּה הִנֵּה הַמֶּלֶךְ מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵיכֶם, וַאֲנִי זָקַנְתִּי וָשַׂבְתִּי העליתי שיער שיבה וּבָנַי הִנָּם אִתְּכֶם מחליפים אותי כעת בתפקיד של הוראת התורה (אבל גם הם יהיו נאמנים למלך), וַאֲנִי הִתְהַלַּכְתִּי לִפְנֵיכֶם מִנְּעֻרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
ג
הִנְנִי, עֲנוּ בִי העידו עלי (כמו ב"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר"), נֶגֶד אל מול פני יְהוָה וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ מלכו, שאול, שנמשך בשמן: אֶת שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי, וְאֶת מִי עָשַׁקְתִּי אֶת מִי רַצּוֹתִי רצצתי, שברתי וּמִיַּד מִי לָקַחְתִּי כֹפֶר שוחד, להטות דין וְאַעְלִים עֵינַי בּוֹ אסתיר את עיני מלראות את הצדק, וְאָשִׁיב לָכֶם".
ד
וַיֹּאמְרוּ: "לֹא עֲשַׁקְתָּנוּ וְלֹא רַצּוֹתָנוּ, וְלֹא לָקַחְתָּ מִיַּד אִישׁ מְאוּמָה".
ה
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: "עֵד יְהוָה בָּכֶם וְעֵד מְשִׁיחוֹ הַיּוֹם הַזֶּה, כִּי לֹא מְצָאתֶם בְּיָדִי מְאוּמָה?", וַיֹּאמֶר כל העָם פה אחד: "עֵד".
{פ}
ו
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם: "יְהוָה אֲשֶׁר שהוא העד ביננו, הוא אשר עָשָׂה אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן וַאֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת אֲבֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
ז
וְעַתָּה הִתְיַצְּבוּ וְאִשָּׁפְטָה אִתְּכֶם אתווכח איתכם, אברר דברים ביני וביניכם לִפְנֵי יְהוָה, אֵת ולהראות לכם את כָּל צִדְקוֹת יְהוָה אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּכֶם וְאֶת ועִם אֲבוֹתֵיכֶם.
ח
כַּאֲשֶׁר בָּא יַעֲקֹב מִצְרָיִם, וַיִּזְעֲקוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֶל יְהוָה וַיִּשְׁלַח יְהוָה אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן וַיּוֹצִיאוּ אֶת אֲבֹתֵיכֶם מִמִּצְרַיִם וַיֹּשִׁבוּם בַּמָּקוֹם הַזֶּה בארץ ישראל.
ט
וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, וַיִּמְכֹּר אֹתָם בְּיַד סִיסְרָא ראה שופטים ד, א שַׂר צְבָא חָצוֹר וּבְיַד פְּלִשְׁתִּים ראה שופטים ג, א וּבְיַד מֶלֶךְ מוֹאָב ראה שופטים ג, יב וַיִּלָּחֲמוּ בָּם.
י
וַיִּזְעֲקוּ אֶל יְהוָה (ויאמר) וַיֹּאמְרוּ: 'חָטָאנוּ כִּי עָזַבְנוּ אֶת יְהוָה, וַנַּעֲבֹד אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת הָעַשְׁתָּרוֹת, וְעַתָּה הַצִּילֵנוּ מִיַּד אֹיְבֵינוּ וְנַעַבְדֶךָּ'.
יא
וַיִּשְׁלַח יְהוָה אֶת יְרֻבַּעַל גידעון, ראה שופטים ו, לב וְאֶת בְּדָן לפי חז"ל זהו שמשון שבא משבט דן (שופטים יג, ב) וְאֶת יִפְתָּח שופטים יא, א וְאֶת שְׁמוּאֵל, וַיַּצֵּל אֶתְכֶם מִיַּד אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב, וַתֵּשְׁבוּ בֶּטַח בשקט ובביטחה.
יב
וַתִּרְאוּ כִּי נָחָשׁ מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן בָּא עֲלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ לִי: 'לֹא, כִּי מֶלֶךְ יִמְלֹךְ עָלֵינוּ', וַיהוָה למרות שה' אֱלֹהֵיכֶם מַלְכְּכֶם.
יג
וְעַתָּה הִנֵּה הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם, אֲשֶׁר שְׁאֶלְתֶּם, וְהִנֵּה נָתַן יְהוָה עֲלֵיכֶם מֶלֶךְ.
יד
אִם תִּירְאוּ אֶת יְהוָה וַעֲבַדְתֶּם אֹתוֹ וּשְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלוֹ וְלֹא תַמְרוּ אֶת פִּי יְהוָה, וִהְיִתֶם גַּם אַתֶּם וְגַם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר מָלַךְ עֲלֵיכֶם אַחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם השכר על כך לא נזכר, כי הוא ברור מאליו: יהיה לכם טוב.
טו
וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ בְּקוֹל יְהוָה וּמְרִיתֶם אֶת פִּי יְהוָה, וְהָיְתָה יַד יְהוָה בָּכֶם וּבַאֲבֹתֵיכֶם.
טז
גַּם עַתָּה אני אמנם מדבר על העתיד, אבל אראה לכם סימן לכעסו של ה' עליכם גם עכשיו הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אֲשֶׁר יְהוָה עֹשֶׂה לְעֵינֵיכֶם.
יז
הֲלוֹא קְצִיר חִטִּים שנעשה בסיון, בעונת הקיץ הַיּוֹם, אֶקְרָא אֶל יְהוָה וְיִתֵּן קֹלוֹת וּמָטָר, וּדְעוּ וּרְאוּ נס זה יהיה להוכחה כִּי רָעַתְכֶם רַבָּה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם בְּעֵינֵי יְהוָה לִשְׁאוֹל לָכֶם מֶלֶךְ".
{ס}
יח
וַיִּקְרָא שְׁמוּאֵל אֶל יְהוָה, וַיִּתֵּן יְהוָה קֹלֹת וּמָטָר בַּיּוֹם הַהוּא, וַיִּירָא כָל הָעָם מְאֹד אֶת יְהוָה וְאֶת שְׁמוּאֵל.
יט
וַיֹּאמְרוּ כָל הָעָם אֶל שְׁמוּאֵל: "הִתְפַּלֵּל בְּעַד עֲבָדֶיךָ אֶל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְאַל נָמוּת כנראה חששו שהקולות מבשרות על אסונות נוספים, כִּי יָסַפְנוּ הוספנו עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ רָעָה לִשְׁאֹל לָנוּ מֶלֶךְ".
כ
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם: "אַל תִּירָאוּ. אַתֶּם אמנם אתם עֲשִׂיתֶם אֵת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת, אַךְ אבל עדיין יש תקוה ולכן אַל תָּסוּרוּ מֵאַחֲרֵי יְהוָה, וַעֲבַדְתֶּם אֶת יְהוָה בְּכָל לְבַבְכֶם.
כא
וְלֹא תָּסוּרוּ תסורו מלעבוד את ה' ותלכו אחרי האלילים, כִּי אַחֲרֵי הגויים הולכים אחר הַתֹּהוּ שוא, ריק
להרחבה אֲשֶׁר לֹא יוֹעִילוּ וְלֹא יַצִּילוּ, כִּי תֹהוּ הֵמָּה האלילים.
כב
כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְהוָה אֶת עַמּוֹ, בַּעֲבוּר בגלל שקרא עליכם את שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוֹאִיל החליט יְהוָה לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם.
כג
גַּם אָנֹכִי חָלִילָה לִּי מֵחֲטֹא לַיהוָה, מֵחֲדֹל לְהִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם, וְהוֹרֵיתִי אֶתְכֶם בְּדֶרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַיְשָׁרָה.
כד
אַךְ יְראוּ אֶת יְהוָה וַעֲבַדְתֶּם אֹתוֹ בֶּאֱמֶת, בְּכָל לְבַבְכֶם, כִּי רְאוּ אֵת אֲשֶׁר הִגְדִּל עשה לכם דברים גדולים עִמָּכֶם.
כה
וְאִם הָרֵעַ תָּרֵעוּ, גַּם אַתֶּם גַּם מַלְכְּכֶם תִּסָּפוּ תמותו".
{פ}
הבהרה: | ||
---|---|---|
|