ביאור:שמואל ב ז
קיצור דרך: a08b07
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שמואל א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא
שמואל ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד
(מהדורות נוספות של שמואל ב ז)
|
פרשיות מקבילות:
|
א
וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ, וַיהוָה הֵנִיחַ לוֹ מִסָּבִיב מִכָּל אֹיְבָיו.
ב
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל נָתָן הַנָּבִיא: "רְאֵה נָא אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים העשוי מעצי ארז משובחים, וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים יֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה אוהל המשכן (וזה לא מכובד לארון ה', כלומר דוד מבקש לבנות את בית המקדש".
ג
וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל הַמֶּלֶךְ: "כֹּל אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ לֵךְ עֲשֵׂה, כִּי יְהוָה עִמָּךְ".
{ס}
ד
וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיְהִי דְּבַר יְהוָה אֶל נָתָן לֵאמֹר:
ה
"לֵךְ וְאָמַרְתָּ אֶל עַבְדִּי אֶל דָּוִד, כֹּה אָמַר יְהוָה: הַאַתָּה תִּבְנֶה לִּי בַיִת לְשִׁבְתִּי?
ו
כִּי לֹא שהרי לא (כי אין לי צורך) יָשַׁבְתִּי בְּבַיִת לְמִיּוֹם הַעֲלֹתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, וָאֶהְיֶה מִתְהַלֵּךְ הולך עִם עם ישראל בְּאֹהֶל באוהל מועד וּבְמִשְׁכָּן.
ז
בְּכֹל בכל מקום אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי בְּכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֲדָבָר עם על דבר בניית בית בשבילי דִּבַּרְתִּי אֶת עִם אַחַד שִׁבְטֵי מנהיגי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר צִוִּיתִי לִרְעוֹת להנהיג אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: 'לָמָּה לֹא בְנִיתֶם לִי בֵּית אֲרָזִים?'.
ח
וְעַתָּה כֹּה תֹאמַר לְעַבְדִּי לְדָוִד: כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֲנִי לְקַחְתִּיךָ מִן הַנָּוֶה מקום מרעה הצאן מֵאַחַר הַצֹּאן מהמקצוע הקודם שלך, כאשר היית הולך אחר הצאן, לִהְיוֹת נָגִיד מלך עַל עַמִּי עַל יִשְׂרָאֵל.
ט
וָאֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר הָלַכְתָּ, וָאַכְרִתָה אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ, וְעָשִׂתִי לְךָ שֵׁם גָּדוֹל כְּשֵׁם הַגְּדֹלִים המלכים הגדולים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ.
י
וְשַׂמְתִּי מָקוֹם לְעַמִּי לְיִשְׂרָאֵל וּנְטַעְתִּיו על ידי כיבושי דוד בארץ, ישראל בטוחים במקומם כמו עץ נטוע וְשָׁכַן תַּחְתָּיו במקומו וְלֹא יִרְגַּז יפחד עוֹד, וְלֹא יֹסִיפוּ בְנֵי עַוְלָה לְעַנּוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה היה בעבר (בשיעבוד מצרים).
יא
וּלְמִן הַיּוֹם וכמו שהיה בתקופת השופטים (שגם אז היו בני עוולה שעינו את ישראל בין שופט לשופט) אֲשֶׁר צִוִּיתִי שֹׁפְטִים עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וַהֲנִיחֹתִי לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ, וְהִגִּיד לְךָ יְהוָה כִּי בַיִת בית מלוכה יַעֲשֶׂה לְּךָ יְהוָה.
יב
כִּי רק כאשר יִמְלְאוּ יָמֶיךָ וְשָׁכַבְתָּ אֶת אֲבֹתֶיךָ, וַהֲקִימֹתִי אֶת זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ, וַהֲכִינֹתִי אכונן, אבוסס אֶת מַמְלַכְתּוֹ.
יג
הוּא יִבְנֶה בַּיִת לִשְׁמִי, וְכֹנַנְתִּי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ עַד עוֹלָם.
יד
אֲנִי אֶהְיֶה לּוֹ לְאָב וְהוּא יִהְיֶה לִּי לְבֵן, אֲשֶׁר בְּהַעֲוֺתוֹ כאשר יעשה עוון וְהֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים בשוט עדין וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם או במכות בהן מכים אבות את בניהם.
טו
וְחַסְדִּי אבל למרות שמדי פעם אכה אותו, חסדי (חסותי)... לֹא יָסוּר מִמֶּנּוּ, כַּאֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מֵעִם שָׁאוּל אֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מִלְּפָנֶיךָ הרגתי אותו, והסרתי את מלכותו בפני מלכותך.
טז
וְנֶאְמַן ויהיה יציב בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד עוֹלָם לְפָנֶיךָ, כִּסְאֲךָ יִהְיֶה נָכוֹן עַד עוֹלָם".
יז
כְּכֹל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּכְכֹל הַחִזָּיוֹן הַזֶּה, כֵּן דִּבֶּר נָתָן אֶל דָּוִד.
{ס}
| נתן הנביא מדבר עם דוד המלך, ציור מאת Matthias Scheits, משנת 1672 |
יח
וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֵּשֶׁב לִפְנֵי יְהוָה ארון ברית ה', וַיֹּאמֶר: "מִי אָנֹכִי אֲדֹנָי יְהוִה וּמִי בֵיתִי ומי בית אבי? מה יחוסי? (אינני ראוי לכבוד) כִּי הֲבִיאֹתַנִי עַד הֲלֹם הנה, לגדולה זאת.
יט
וַתִּקְטַן עוֹד וזה היה בשבילך דבר קטן, כך שעשית אף יותר מזאת (הבטחת גדולה גם לבני) זֹאת בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנָי יְהוִה וַתְּדַבֵּר גַּם אֶל בֵּית עַבְדְּךָ לְמֵרָחוֹק לימים רחוקים, לעתיד, וְזֹאת תּוֹרַת הָאָדָם דרכו של האדם, שכל מה שהוא יכול לעשות זה להודות על מה שה' נתן לו אֲדֹנָי יְהוִה.
כ
וּמַה יּוֹסִיף דָּוִד עוֹד לְדַבֵּר אֵלֶיךָ, וְאַתָּה יָדַעְתָּ אֶת עַבְדְּךָ אֲדֹנָי יְהוִה.
כא
בַּעֲבוּר דְּבָרְךָ שאמרת לשמואל שתמליך אותי וּכְלִבְּךָ ובגלל רצונך (ולא כי אני ראוי לכך) עָשִׂיתָ אֵת כָּל הַגְּדוּלָּה הַזֹּאת, לְהוֹדִיעַ אֶת עַבְדֶּךָ לי (את הבשורה שבני יזכה לבנות את המקדש).
כב
עַל כֵּן גָּדַלְתָּ אֲדֹנָי יְהוִה, כִּי אֵין כָּמוֹךָ וְאֵין אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ בְּכֹל אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ בְּאָזְנֵינוּ.
כג
וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד עם יחיד ומיוחד בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר הָלְכוּ הלך (לשון רבים מתוך כבוד) אֱלֹהִים לִפְדּוֹת לוֹ לְעָם אותו (מבית עבדים) ולעשותו לעם וְלָשׂוּם לוֹ שֵׁם פרסום וְלַעֲשׂוֹת לָכֶם לך, לאלוהים הַגְּדוּלָּה וְנֹרָאוֹת מעשים גדולים ונשגבים לְאַרְצֶךָ למען ארצך מִפְּנֵי ולגרש מפני, בגלל עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם וֵאלֹהָיו את גויי ארץ כנען, ולהכות באלוהיהם.
כד
וַתְּכוֹנֵן לְךָ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְךָ לְעָם עַד עוֹלָם, וְאַתָּה יְהוָה הָיִיתָ לָהֶם לֵאלֹהִים.
{ס}
כה
וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהִים, הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ עַל עַבְדְּךָ וְעַל בֵּיתוֹ - הָקֵם עַד עוֹלָם, וַעֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.
כו
וְיִגְדַּל שִׁמְךָ עַד עוֹלָם לֵאמֹר על ידי שכולם יאמרו: יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהִים עַל הוא המושל על יִשְׂרָאֵל, וּבֵית עַבְדְּךָ דָוִד יִהְיֶה נָכוֹן לְפָנֶיךָ.
כז
כִּי אַתָּה יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל גָּלִיתָה אֶת אֹזֶן עַבְדְּךָ לֵאמֹר: בַּיִת ארמון, מלכות יציבה אֶבְנֶה לָּךְ - עַל כֵּן מָצָא עַבְדְּךָ אֶת לִבּוֹ כח בליבו לְהִתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ אֶת הַתְּפִלָּה הַזֹּאת.
כח
וְעַתָּה אֲדֹנָי יְהוִה, אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים וּדְבָרֶיךָ יִהְיוּ אֱמֶת, וַתְּדַבֵּר כיון שדיברת אֶל עַבְדְּךָ אֶת הַטּוֹבָה הַזֹּאת.
כט
וְעַתָּה הוֹאֵל וּבָרֵךְ אֶת בֵּית עַבְדְּךָ לִהְיוֹת לְעוֹלָם לְפָנֶיךָ, כִּי אַתָּה אֲדֹנָי יְהוִה דִּבַּרְתָּ וּמִבִּרְכָתְךָ יְבֹרַךְ בֵּית עַבְדְּךָ לְעוֹלָם".
{פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "הַאַתָּה תִּבְנֶה לִּי בַיִת לְשִׁבְתִּי" (פסוק ה) - בדברי הימים א כב, ח מופיע ההסבר לכך שדוד לא יוכל לבנות את המקדש כי "דָּם לָרֹב שָׁפַכְתָּ". חשוב להדגיש שגם אם הדם שדוד שפך היה במלחמות מוצדקות, המקרא מוצא בכך דופי בבחינת "לא יונף המקצר על המאריך" שנאמר על "וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ" (שמות כ, כא, וראה רש"י שם).
ראו גם
