ביאור:שמואל א ג

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שמואל א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא
שמואל ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד       (מהדורות נוספות של שמואל א ג)

---

שמואל מתנבא על עונשו של בית עלי

א וְהַנַּעַר שְׁמוּאֵל מְשָׁרֵת אֶת יְהוָה לִפְנֵי עֵלִי, וּדְבַר יְהוָה הָיָה יָקָר נדיר בַּיָּמִים הָהֵם, אֵין חָזוֹן נבואה נִפְרָץ נפוצה. {ס}

ב וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא וְעֵלִי שֹׁכֵב בִּמְקוֹמוֹ במקום שלו, במיטתו, וְעֵינָו הֵחֵלּוּ כֵהוֹת לֹא יוּכַל לִרְאוֹת. ג וְנֵר אֱלֹהִים הנרות הדולקים במנורה טֶרֶם יִכְבֶּה, וּשְׁמוּאֵל שֹׁכֵב במיטתו, בעזרת הלויים בְּהֵיכַל יְהוָה ונר ה' היה בתוך ההיכל אֲשֶׁר שָׁם אֲרוֹן אֱלֹהִים. {פ}

ד וַיִּקְרָא יְהוָה אֶל שְׁמוּאֵל, וַיֹּאמֶר: "הִנֵּנִי". ה וַיָּרָץ אֶל עֵלִי, וַיֹּאמֶר: "הִנְנִי, כִּי קָרָאתָ לִּי", וַיֹּאמֶר: "לֹא קָרָאתִי, שׁוּב שְׁכָב", וַיֵּלֶךְ וַיִּשְׁכָּב. {ס}

ו וַיֹּסֶף יְהוָה קְרֹא עוֹד שְׁמוּאֵל, וַיָּקָם שְׁמוּאֵל וַיֵּלֶךְ אֶל עֵלִי, וַיֹּאמֶר: "הִנְנִי, כִּי קָרָאתָ לִי", וַיֹּאמֶר: "לֹא קָרָאתִי בְנִי, שׁוּב שְׁכָב". ז וּשְׁמוּאֵל טֶרֶם יָדַע הכיר באופן אישי אֶת יְהוָה, וְטֶרֶם יִגָּלֶה אֵלָיו דְּבַר יְהוָה. ח וַיֹּסֶף יְהוָה קְרֹא שְׁמוּאֵל בַּשְּׁלִישִׁת, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל עֵלִי, וַיֹּאמֶר: "הִנְנִי, כִּי קָרָאתָ לִי", וַיָּבֶן עֵלִי כִּי יְהוָה קֹרֵא לַנָּעַר. ט וַיֹּאמֶר עֵלִי לִשְׁמוּאֵל: "לֵךְ שְׁכָב, וְהָיָה אִם יִקְרָא אֵלֶיךָ וְאָמַרְתָּ: דַּבֵּר יְהוָה כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ", וַיֵּלֶךְ שְׁמוּאֵל וַיִּשְׁכַּב בִּמְקוֹמוֹ. י וַיָּבֹא יְהוָה וַיִּתְיַצַּב וַיִּקְרָא כְפַעַם בְּפַעַם: "שְׁמוּאֵל, שְׁמוּאֵל", וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל: "דַּבֵּר, כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ". {פ}

יא וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל שְׁמוּאֵל: "הִנֵּה אָנֹכִי עֹשֶׂה דָבָר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כָּל שֹׁמְעוֹ תְּצִלֶּינָה יצלצלו, ירעשו (ראו מלכים ב כא יב) שְׁתֵּי אָזְנָיו. יב בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אקיים אֶל עֵלִי אֵת כָּל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל בֵּיתוֹ, הָחֵל אתחיל וְכַלֵּה ואסיים. יג וְהִגַּדְתִּי לוֹ כִּי שֹׁפֵט אֲנִי אֶת בֵּיתוֹ עַד עוֹלָם, בַּעֲו‍ֹן אֲשֶׁר יָדַע כִּי מְקַלְלִים מבזים לָהֶם את בני ישראל בָּנָיו, וְלֹא כִהָה גער (מלשון להכהות, להחשיך את מאור פניו של הנגער כדי ביישו) בָּם. יד וְלָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי, אִם שלא יִתְכַּפֵּר עֲו‍ֹן בֵּית עֵלִי בְּזֶבַח וּבְמִנְחָה, עַד עוֹלָם". טו וַיִּשְׁכַּב שְׁמוּאֵל עַד הַבֹּקֶר וַיִּפְתַּח כחלק מתפקידיו במשכן אֶת דַּלְתוֹת בֵּית יְהוָה, וּשְׁמוּאֵל יָרֵא מֵהַגִּיד אֶת הַמַּרְאָה אֶל עֵלִי. טז וַיִּקְרָא עֵלִי אֶת שְׁמוּאֵל וַיֹּאמֶר: "שְׁמוּאֵל בְּנִי", וַיֹּאמֶר: "הִנֵּנִי". יז וַיֹּאמֶר: "מָה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ? אַל נָא תְכַחֵד תסתיר מִמֶּנִּי, כֹּה יַעֲשֶׂה לְּךָ אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף לעשות לך רעה (לשון מקובלת של שבועה, ראו [[1]]) אִם תְּכַחֵד מִמֶּנִּי דָּבָר מִכָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ". יח וַיַּגֶּד לוֹ שְׁמוּאֵל אֶת כָּל הַדְּבָרִים וְלֹא כִחֵד מִמֶּנּוּ, וַיֹּאמַר: "יְהוָה הוּא הוא שניגלה לך, הַטּוֹב בְּעֵינָו יַעֲשֶׂה". {פ}

שמואל מתפרסם כנביא

יט וַיִּגְדַּל שְׁמוּאֵל, וַיהוָה הָיָה עִמּוֹ וְלֹא הִפִּיל כל מה שניבא שמואל, התקיים מִכָּל דְּבָרָיו אָרְצָה. כ וַיֵּדַע כָּל יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע, כִּי נֶאֱמָן שְׁמוּאֵל לְנָבִיא לַיהוָה. {ס}

כא וַיֹּסֶף יְהוָה לְהֵרָאֹה להתגלות לשמואל בְשִׁלֹה, כִּי ואכן נִגְלָה יְהוָה אֶל שְׁמוּאֵל בְּשִׁלוֹ בִּדְבַר יְהוָה כדי שיאמר את דבר ה' לישראל. {פ}

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

• "ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שוכב בהיכל ה'" (פס' ג)- והלא אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד? אלא נר אלהים טרם יכבה בהיכל ה', ושמואל שוכב במקומו. (קידושין דף עח:)
• "וְעֵינָו הֵחֵלּוּ כֵהוֹת" (פס' ב), "וְלֹא כִהָה בָּם" (פס' יג) - יכול להיות שזה עונש מידה כנגד מידה.