ביאור:שמואל ב כד
קיצור דרך: a08b24
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שמואל א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא
שמואל ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד
(מהדורות נוספות של שמואל ב כד)
א
וַיֹּסֶף אַף יְהוָה לַחֲרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל לכעוס על ישראל (בגלל חטא בת-שבע שהרי בסוף הפרק הקודם הוזכר אוריה, או בגלל המוקעים, לעיל כא, ו), וַיָּסֶת ה' כדי להעניש את ישראל הסית את דוד לחטוא אֶת דָּוִד בָּהֶם לֵאמֹר 'לֵךְ מְנֵה ויש בעיה הלכתית לספור אנשים, ראה שמות ל יב אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֶת יְהוּדָה'.
ב
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל יוֹאָב שַׂר הַחַיִל אֲשֶׁר אִתּוֹ: "שׁוּט תשוטט, תלך נָא בְּכָל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע וּפִקְדוּ אֶת הָעָם, וְיָדַעְתִּי אֵת מִסְפַּר הָעָם".
{ס}
ג
וַיֹּאמֶר יוֹאָב אֶל הַמֶּלֶךְ: "וְיוֹסֵף הלואי ויוסיף יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָעָם כָּהֵם וְכָהֵם כפי שהם עכשיו, פי מֵאָה פְעָמִים, וְעֵינֵי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ רֹאוֹת יזכו לראות את העם משגשג, וַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ לָמָּה חָפֵץ בַּדָּבָר הַזֶּה?".
ד
וַיֶּחֱזַק דוד אמר בתוקף דְּבַר הַמֶּלֶךְ אֶל יוֹאָב וְעַל שָׂרֵי הֶחָיִל, וַיֵּצֵא יוֹאָב וְשָׂרֵי הַחַיִל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לִפְקֹד אֶת הָעָם אֶת יִשְׂרָאֵל.
ה
וַיַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן, וַיַּחֲנוּ בַעֲרוֹעֵר יְמִין בדרום הָעִיר אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַנַּחַל הַגָּד ששמו "גד" וְאֶל יַעְזֵר ואחר כך הלכו אל העיר יעזר.
ו
וַיָּבֹאוּ הַגִּלְעָדָה וְאֶל אֶרֶץ תַּחְתִּים חָדְשִׁי של של אזור או ישוב, וַיָּבֹאוּ דָּנָה יַּעַן לעיר "דן" המכונה גם "יען" וְסָבִיב והמשיכו לאורך הגבול אֶל צִידוֹן.
ז
וַיָּבֹאוּ מִבְצַר צֹר וְכָל עָרֵי הַחִוִּי וְהַכְּנַעֲנִי, וַיֵּצְאוּ אֶל נֶגֶב יְהוּדָה בְּאֵר שָׁבַע.
ח
וַיָּשֻׁטוּ בְּכָל הָאָרֶץ, וַיָּבֹאוּ מִקְצֵה תִשְׁעָה חֳדָשִׁים וְעֶשְׂרִים יוֹם יְרוּשָׁלָ͏ִם.
ט
וַיִּתֵּן יוֹאָב אֶת מִסְפַּר מִפְקַד הָעָם אֶל הַמֶּלֶךְ, וַתְּהִי יִשְׂרָאֵל כל השבטים מלבד שבט יהודה שְׁמֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ חַיִל שֹׁלֵף חֶרֶב, וְאִישׁ יְהוּדָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ.
י
וַיַּךְ לֵב דָּוִד אֹתוֹ אַחֲרֵי כֵן לאחר ש- סָפַר אֶת הָעָם,
{ס}
וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל יְהוָה: "חָטָאתִי מְאֹד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי, וְעַתָּה יְהוָה הַעֲבֶר נָא אֶת עֲוֺן עַבְדְּךָ כִּי נִסְכַּלְתִּי עשיתי מעשה סיכלות, טיפשות מְאֹד".
יא
וַיָּקָם דָּוִד בַּבֹּקֶר,
{פ}
וּדְבַר יְהוָה הָיָה אֶל גָּד הַנָּבִיא חֹזֵה דָוִד לֵאמֹר:
יב
"הָלוֹךְ וְדִבַּרְתָּ אֶל דָּוִד, כֹּה אָמַר יְהוָה: שָׁלֹשׁ אחד משלושה עונשים אָנֹכִי נוֹטֵל מטיל עָלֶיךָ, בְּחַר לְךָ אַחַת מֵהֶם וְאֶעֱשֶׂה לָּךְ".
יג
וַיָּבֹא גָד אֶל דָּוִד וַיַּגֶּד לוֹ, וַיֹּאמֶר לוֹ: "הֲתָבוֹא לְךָ שֶׁבַע שָׁנִים רָעָב בְּאַרְצֶךָ, אִם או שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים נֻסְךָ לִפְנֵי צָרֶיךָ בהם תפסיד במלחמה ותברח מאויביך וְהוּא רֹדְפֶךָ, וְאִם הֱיוֹת שְׁלֹשֶׁת יָמִים דֶּבֶר בְּאַרְצֶךָ? עַתָּה דַּע תחשוב מה אתה מעדיף וּרְאֵה מָה אָשִׁיב שֹׁלְחִי לה', ששלח שאותי דָּבָר".
{ס}
יד
וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל גָּד: "צַר לִי מְאֹד קשה לי להחליט, אך נראה כי עדיף ש-, נִפְּלָה נָּא בְיַד יְהוָה מכה שמגיעה ישירות מה' ללא מעורבות של אדם, כלומר הדבר כִּי רַבִּים (רחמו) רַחֲמָיו, וּבְיַד אָדָם האופציה השניה, בריחה מהאויבים במשך 3 חודשים (וכן גם ברעב יש צד של תלות באדם אחר, כאשר הרעב מוכר את עצמו לעבד) אַל אֶפֹּלָה".
טו
וַיִּתֵּן יְהוָה דֶּבֶר בְּיִשְׂרָאֵל מֵהַבֹּקֶר וְעַד עֵת מוֹעֵד הזמן שקבע ה', וַיָּמָת מִן הָעָם מִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע שִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ.
טז
וַיִּשְׁלַח יָדוֹ הַמַּלְאָךְ שליח ה', כלומר המגפה התקרבה ל- יְרוּשָׁלַ͏ִם לְשַׁחֲתָהּ, וַיִּנָּחֶם יְהוָה אֶל הָרָעָה, וַיֹּאמֶר לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית בָּעָם: "רַב מספיק עַתָּה הֶרֶף יָדֶךָ", וּמַלְאַךְ יְהוָה הָיָה עִם גֹּרֶן ליד הגורן של ארונה (האורנה) הָאֲרַוְנָה הַיְבֻסִי.
{ס}
יז
וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל יְהוָה בִּרְאֹתוֹ אֶת הַמַּלְאָךְ הַמַּכֶּה בָעָם וַיֹּאמֶר: "הִנֵּה אָנֹכִי חָטָאתִי וְאָנֹכִי הֶעֱוֵיתִי עיותתי, לא הלכתי בדרך הישר וְאֵלֶּה הַצֹּאן עם ישראל שאני ה"רועה" שלו מֶה עָשׂוּ? תְּהִי נָא יָדְךָ בִּי וּבְבֵית אָבִי".
{פ}
גורן, המקום בו מרכזים את החיטה, על מנת לבצע בה דישה, הפרדת הגרגירים מהמוץ (הקליפות העוטפות את הגרגר) והתבן (הקש לאחר שנתפורר) |
יח
וַיָּבֹא גָד אֶל דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא, וַיֹּאמֶר לוֹ: "עֲלֵה הָקֵם לַיהוָה מִזְבֵּחַ בְּגֹרֶן (ארניה) אֲרַוְנָה הַיְבֻסִי".
יט
וַיַּעַל דָּוִד כִּדְבַר גָּד כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה.
כ
וַיַּשְׁקֵף אֲרַוְנָה וַיַּרְא אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת עֲבָדָיו עֹבְרִים עָלָיו על ידו, וַיֵּצֵא אֲרַוְנָה וַיִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ אַפָּיו אָרְצָה.
כא
וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה: "מַדּוּעַ בָּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֶל עַבְדּוֹ?", וַיֹּאמֶר דָּוִד: "לִקְנוֹת מֵעִמְּךָ אֶת הַגֹּרֶן לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ לַיהוָה וְתֵעָצַר כדי שתעצר הַמַּגֵּפָה מֵעַל הָעָם".
כב
וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה אֶל דָּוִד: "יִקַּח קח במתנה את הגורן וְיַעַל והעלה בו עולות אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב מהבָּקָר הטוב (בעינו) בְּעֵינָיו. רְאֵה ואתה יכול לקחת ממני את הַבָּקָר לָעֹלָה וְהַמֹּרִגִּים מורג הוא כלי דיש העשוי מעץ וברזל וּכְלֵי הַבָּקָר וכן יתר הכלים הקשורים לבהמות ועשויים מעץ (למשל עול, דורבן ומלמד) לָעֵצִים".
כג
הַכֹּל נָתַן אֲרַוְנָה הַמֶּלֶךְ לַמֶּלֶךְ,
{ס}
וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה אֶל הַמֶּלֶךְ: "יְהוָה אֱלֹהֶיךָ יִרְצֶךָ יקבל ממך את מנחתך".
כד
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל אֲרַוְנָה: "לֹא, כִּי קָנוֹ אֶקְנֶה מֵאוֹתְךָ בִּמְחִיר, וְלֹא אַעֲלֶה לַיהוָה אֱלֹהַי עֹלוֹת חִנָּם". וַיִּקֶן דָּוִד אֶת הַגֹּרֶן וְאֶת הַבָּקָר בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים.
כה
וַיִּבֶן שָׁם דָּוִד מִזְבֵּחַ לַיהוָה וַיַּעַל עֹלוֹת וּשְׁלָמִים, וַיֵּעָתֵר יְהוָה לָאָרֶץ וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל יִשְׂרָאֵל.
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
ראו גם