ביאור:שמואל ב ח

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שמואל א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא
שמואל ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד       (מהדורות נוספות של שמואל ב ח)


מלכות דוד מתרחבת ומתעשרת

א וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיַּךְ דָּוִד אֶת פְּלִשְׁתִּים וַיַּכְנִיעֵם, וַיִּקַּח דָּוִד אֶת מֶתֶג הָאַמָּה שם של עיר פלישתית מרכזית (אולי כינוי של גת) מִיַּד פְּלִשְׁתִּים. ב וַיַּךְ אֶת מוֹאָב וַיְמַדְּדֵם בַּחֶבֶל מדד על ידי מתיחת חבל לאורכם של האנשים השוכבים זה ליד זה: כמות מסויימת של אנשים יחיו וכמות מסויימת יומתו (סוג של הגרלה) הַשְׁכֵּב אוֹתָם אַרְצָה, וַיְמַדֵּד שְׁנֵי חֲבָלִים כמות של אנשים שנמדדת על ידי שני חבלים לְהָמִית וּמְלֹא הַחֶבֶל כמות של אנשים שנמדדת על ידי חבל אחד לְהַחֲיוֹת, וַתְּהִי מוֹאָב לְדָוִד לַעֲבָדִים נֹשְׂאֵי מִנְחָה שחייבים להביא לדוד מס שנתי. ג וַיַּךְ דָּוִד אֶת הֲדַדְעֶזֶר בֶּן רְחֹב מֶלֶךְ צוֹבָה ארם צובא, בְּלֶכְתּוֹ לְהָשִׁיב יָדוֹ להכות, להכניע בִּנְהַר פְּרָת את הממלכות השוכנות ליד נהר פרת. ד וַיִּלְכֹּד דָּוִד מִמֶּנּוּ אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת פָּרָשִׁים רוכבים על סוסים וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ רַגְלִי, וַיְעַקֵּר ניתק את הפרסות מרגלי הסוסים, כדי שלא יהיה אפשר להשתמש בהם למלחמה דָּוִד אֶת כָּל הָרֶכֶב סוסי הרכב וַיּוֹתֵר והשאיר מִמֶּנּוּ מֵאָה רָכֶב מאה סוסים מובחרים לעצמו. ה וַתָּבֹא אֲרַם דַּמֶּשֶׂק (שעיר הבירה שלה היא דמשק) לַעְזֹר לַהֲדַדְעֶזֶר מֶלֶךְ צוֹבָה, וַיַּךְ דָּוִד בַּאֲרָם עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף אִישׁ. ו וַיָּשֶׂם דָּוִד נְצִבִים מושלים מקומיים (שליחים של דוד) בַּאֲרַם דַּמֶּשֶׂק, וַתְּהִי אֲרָם לְדָוִד לַעֲבָדִים נוֹשְׂאֵי מִנְחָה, וַיֹּשַׁע יְהוָה אֶת דָּוִד בְּכֹל אֲשֶׁר הָלָךְ. ז וַיִּקַּח דָּוִד אֵת שִׁלְטֵי מגיני הַזָּהָב אֲשֶׁר הָיוּ אֶל קשורים אל גופם של עַבְדֵי הֲדַדְעָזֶר, וַיְבִיאֵם יְרוּשָׁלָ‍ִם. ח וּמִבֶּטַח וּמִבֵּרֹתַי עָרֵי הֲדַדְעָזֶר, לָקַח הַמֶּלֶךְ דָּוִד נְחֹשֶׁת הַרְבֵּה מְאֹד. {ס}
ט וַיִּשְׁמַע תֹּעִי מֶלֶךְ חֲמָת ממלכה כנענית מצפון-מערב לכנען, כִּי הִכָּה דָוִד אֵת כָּל חֵיל הֲדַדְעָזֶר. י וַיִּשְׁלַח תֹּעִי אֶת יוֹרָם בְּנוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ דָּוִד לִשְׁאָל לוֹ לְשָׁלוֹם וּלְבָרֲכוֹ עַל אֲשֶׁר נִלְחַם בַּהֲדַדְעֶזֶר וַיַּכֵּהוּ ועל כך שדוד הכה את הדדעזר כִּי אִישׁ מִלְחֲמוֹת תֹּעִי כנגד תועי מלך חמת הָיָה הֲדַדְעָזֶר, וּבְיָדוֹ הָיוּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּכְלֵי נְחֹשֶׁת. יא גַּם אֹתָם הִקְדִּישׁ הַמֶּלֶךְ דָּוִד לַיהוָה לאיסוף החומרים לבניית המקדש, עִם הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב אֲשֶׁר הִקְדִּישׁ מִכָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר כִּבֵּשׁ. יב מֵאֲרָם וּמִמּוֹאָב וּמִבְּנֵי עַמּוֹן וּמִפְּלִשְׁתִּים וּמֵעֲמָלֵק, וּמִשְּׁלַל הֲדַדְעֶזֶר בֶּן רְחֹב מֶלֶךְ צוֹבָה. יג וַיַּעַשׂ דָּוִד שֵׁם מצבת זיכרון בְּשֻׁבוֹ מֵהַכּוֹתוֹ אֶת אֲרָם בְּגֵיא מֶלַח איזור בארץ אדום, שְׁמוֹנָה עָשָׂר אָלֶף. יד וַיָּשֶׂם בֶּאֱדוֹם נְצִבִים, בְּכָל (הכפילות נובעת מכך שהפסוק נכתב בסיגנון שירי) אֱדוֹם שָׂם נְצִבִים, וַיְהִי כָל אֱדוֹם עֲבָדִים לְדָוִד, וַיּוֹשַׁע יְהוָה אֶת דָּוִד בְּכֹל אֲשֶׁר הָלָךְ. טו וַיִּמְלֹךְ דָּוִד עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ. טז וְיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה עַל הַצָּבָא, וִיהוֹשָׁפָט בֶּן אֲחִילוּד מַזְכִּיר כותב את הזכרונות. יז וְצָדוֹק בֶּן אֲחִיטוּב וַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֶבְיָתָר כֹּהֲנִים, וּשְׂרָיָה סוֹפֵר כותב את מכתבי המלך ועוזרו האישי. יח וּבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי והקשתים והקלעים, וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים שרים חשובים הָיוּ. {פ}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

ראו גם