ביאור:שמואל ב כב
קיצור דרך: a08b22
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שמואל א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא
שמואל ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד
(מהדורות נוספות של שמואל ב כב)
שירת דוד - הודיה לה' על כך שעזר לו לנצח את אויביו
א וַיְדַבֵּר דָּוִד לַיהוָה אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, בְּיוֹם הִצִּיל יְהוָה אֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִכַּף שָׁאוּל. ב וַיֹּאמַר:
- יְהוָה סַלְעִי הסלע שמאחוריו אני מסתתר וּמְצֻדָתִי המחבוא שלי וּמְפַלְטִי לִי המציל אותי.
- ג אֱלֹהֵי צוּרִי הסלע שלי אֶחֱסֶה בּוֹ, מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי הגבורה שבזכותה אני נושע, מִשְׂגַּבִּי המקום הגבוה בו אני מוגן וּמְנוּסִי מקום שנסים אליו להמלט מאויבים, מֹשִׁעִי מציל אותי מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי.
- ד "מְהֻלָּל מלא תשבחות!" אֶקְרָא יְהוָה לה', וּמֵאֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ ומיד, בזכות שאני מהלל את ה', אני ניצל מאויבי.
- ה כִּי אֲפָפֻנִי הקיפו אותי מִשְׁבְּרֵי מָוֶת גלים גבוהים שהורסים כל מה שבדרכם, נַחֲלֵי בְלִיַּעַל נחלי שיטפון הרסניים יְבַעֲתֻנִי יפחידו אותי.
- ו חֶבְלֵי שְׁאוֹל יסורים המביאים למוות סַבֻּנִי, קִדְּמֻנִי עמדו לפני, בדרכי מֹקְשֵׁי מָוֶת.
- ז בַּצַּר כשהיה רע לִי אֶקְרָא יְהוָה, וְאֶל אֱלֹהַי אֶקְרָא, וַיִּשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי וְשַׁוְעָתִי בְּאָזְנָיו.
| צילום השירה כפי שהיא נכתבת בתנ"ך |
- ח (ותגעש) וַיִּתְגָּעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ, מוֹסְדוֹת העמודים שעליהם מבוססים הַשָּׁמַיִם יִרְגָּזוּ יזדעזעו, וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי חָרָה לוֹ הצרות שלי כאבו לו ,לה'.
- ט עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ וְאֵשׁ מִפִּיו תֹּאכֵל יצאה לאכול, לשרוף, גֶּחָלִים בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּ מהאש שיצאה מפיו.
- י וַיֵּט שָׁמַיִם כופף את השמים, המקום בו הוא שוכן וַיֵּרַד, וַעֲרָפֶל והניח ענן (להעזר בו כדי לרדת) תַּחַת רַגְלָיו.
- יא וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב מלאך וַיָּעֹף, וַיֵּרָא ראו אותו כשהוא עף עַל כַּנְפֵי רוּחַ.
- יב וַיָּשֶׁת הוא שם מסביבו חֹשֶׁךְ, סְבִיבֹתָיו סֻכּוֹת החושך משמש כסוכה שמסתירה אותו, חַשְׁרַת ענני מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים עננים בשמים (מרכיבים את סוכתו).
- יג מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ מהאור שמולו, מהאש שיצאה מפיו, בָּעֲרוּ גַּחֲלֵי אֵשׁ.
- יד יַרְעֵם הרעיש, עשה קול של רעם מִן שָׁמַיִם יְהוָה, וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קוֹלוֹ.
- טו וַיִּשְׁלַח חִצִּים וַיְפִיצֵם ובכך פיזר את אויביו, בָּרָק (ויהמם) וַיָּהֹם הטיל בהם מהומה.
- טז וַיֵּרָאוּ מהרעש שגרם ה' נחשפו אֲפִקֵי יָם קרקעיות הים, יִגָּלוּ מֹסְדוֹת תֵּבֵל יסודות העולם, בְּגַעֲרַת יְהוָה, מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפּוֹ.
- יז יִשְׁלַח ה' ישלח את ידו מִמָּרוֹם יִקָּחֵנִי, יַמְשֵׁנִי מִמַּיִם רַבִּים.
- יח יַצִּילֵנִי מֵאֹיְבִי עָז שהוא עז, מִשֹּׂנְאַי כִּי אָמְצוּ היו יותר חזקים מִמֶּנִּי.
- יט יְקַדְּמֻנִי אויבי יצאו מולי למלחמה בְּיוֹם אֵידִי האסון שלי, וַיְהִי יְהוָה מִשְׁעָן לִי.
- כ וַיֹּצֵא לַמֶּרְחָב למקום פתוח, ההפך ממיצר, מקום לא מסוכן אֹתִי, יְחַלְּצֵנִי כִּי חָפֵץ בִּי.
- כא יִגְמְלֵנִי יְהוָה כְּצִדְקָתִי כראוי למעשי הצדק שעשיתי, כְּבֹר יָדַי כשם שהידיים שלי נקיות מעבירות יָשִׁיב לִי.
- כב כִּי שָׁמַרְתִּי דַּרְכֵי יְהוָה, וְלֹא רָשַׁעְתִּי מֵאֱלֹהָי לסור מדרך ה'.
- כג כִּי כָל (משפטו) מִשְׁפָּטָיו לְנֶגְדִּי כאילו כתובים מולי, אני זוכר אותם תמיד, וְחֻקֹּתָיו לֹא אָסוּר מִמֶּנָּה.
- כד וָאֶהְיֶה תָמִים לוֹ שלם במעשי שציוה לי ה', וָאֶשְׁתַּמְּרָה מֵעֲוֺנִי מלהלכד בעוונות.
- כה וַיָּשֶׁב יְהוָה לִי כְּצִדְקָתִי, כְּבֹרִי על פי נקיון כפי שגלוי לְנֶגֶד עֵינָיו.
- כו עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד תנהג איתו בנאמנות, עִם גִּבּוֹר איש מלחמה תָּמִים שלם במעשיו, לא חוטא תִּתַּמָּם תהיה שלם ביחסך אליו.
- כז עִם נָבָר איש בר לבב, טהור תִּתָּבָר, וְעִם עִקֵּשׁ ההולך בדרך עקומה תִּתַּפָּל תלך איתו בדרך עקומה.
- כח וְאֶת עַם עָנִי תּוֹשִׁיעַ, וְעֵינֶיךָ ושים עיניך עַל רָמִים על החושבים עצמם למכובדים תַּשְׁפִּיל ותשפיל אותם.
- כט כִּי אַתָּה נֵירִי יְהוָה, וַיהוָה יַגִּיהַּ יאיר את חָשְׁכִּי.
- ל כִּי בְכָה בזכותך אָרוּץ גְּדוּד ארדוף אחרי גדודי האויבים, בֵּאלֹהַי בזכות אלוהי אֲדַלֶּג שׁוּר אקפוץ מעל חומות הערים שלהם.
- לא הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ, אִמְרַת יְהוָה צְרוּפָה טהורה, מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ.
- לב כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְהוָה, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ.
- לג הָאֵל מָעוּזִּי חָיִל המביא לי חיל, כח, וַיַּתֵּר תָּמִים הכין וסידר בשלמות את (דרכו) דַּרְכִּי.
- לד מְשַׁוֶּה (רגליו) רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת, וְעַל בָּמוֹתַי מקומות גבוהים בשדה הקרב, עליהם אני בטוח יַעֲמִדֵנִי.
- לה מְלַמֵּד יָדַי מאמן את ידי לַמִּלְחָמָה, וְנִחַת הניח על קֶשֶׁת נְחוּשָׁה עשויה מנחושת, את זְרֹעֹתָי.
- לו וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ את המגן (מחיצים) המושיע אותי, וַעֲנֹתְךָ היסורים מחשלים אותי, קריאת העידוד שלך תַּרְבֵּנִי תגדל אותי.
- לז תַּרְחִיב צַעֲדִי תן לי כח ללכת בצעדים גדולים תַּחְתֵּנִי, וְלֹא מָעֲדוּ קַרְסֻלָּי.
- לח אֶרְדְּפָה אֹיְבַי וָאַשְׁמִידֵם, וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם.
- לט וָאֲכַלֵּם וָאֶמְחָצֵם וְלֹא יְקוּמוּן, וַיִּפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי.
- מ וַתַּזְרֵנִי תאזרני, תחגור את מותני חַיִל לַמִּלְחָמָה, תַּכְרִיעַ קָמַי את אויבי תַּחְתֵּנִי.
- מא וְאֹיְבַי תַּתָּה גרמת לאויבי להפנות לִּי עֹרֶף, מְשַׂנְאַי וָאַצְמִיתֵם אשמיד אותם.
- מב יִשְׁעוּ יבקשו עזרה וְאֵין מֹשִׁיעַ, אֶל יתפללו ל- יְהוָה וְלֹא עָנָם.
- מג וְאֶשְׁחָקֵם אפורר אותם כַּעֲפַר אָרֶץ, כְּטִיט חוּצוֹת כמו בוץ שדורכים עליו ברחובות אֲדִקֵּם אמעך אותם אֶרְקָעֵם ארמוס אותם.
- מד וַתְּפַלְּטֵנִי מֵרִיבֵי מהרבים עִם עַמִּי, תִּשְׁמְרֵנִי תשמור עלי כדי להפוך אותי לְרֹאשׁ גּוֹיִם, עַם לֹא יָדַעְתִּי רחוק מאוד שלא הכרתי יַעַבְדֻנִי.
- מה בְּנֵי נֵכָר יִתְכַּחֲשׁוּ לִי מרוב שיפחדו ממני ידברו אלי דברי חנופה, לִשְׁמוֹעַ אֹזֶן מיד כשישמעו את רצוני יִשָּׁמְעוּ לִי יעשו את בקשתי.
- מו בְּנֵי נֵכָר יִבֹּלוּ, וְיַחְגְּרוּ מִמִּסְגְּרוֹתָם ירעדו וינועו מהמקומות בהם הם בטוחים.
- מז חַי יְהוָה וּבָרוּךְ צוּרִי, וְיָרֻם אֱלֹהֵי צוּר יִשְׁעִי.
- מח הָאֵל הַנֹּתֵן נְקָמֹת לִי הנותן לי לראות בנקמות שנעשות באויבי, וּמוֹרִיד עַמִּים תַּחְתֵּנִי.
- מט וּמוֹצִיאִי מֵאֹיְבָי, וּמִקָּמַי ומאויבי, הקים עלי להורגני תְּרוֹמְמֵנִי, מֵאִישׁ חֲמָסִים רשע תַּצִּילֵנִי.
- נ עַל כֵּן אוֹדְךָ יְהוָה בַּגּוֹיִם בקרב הגויים ולמראה עיניהם, וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּר.
- נא (מגדיל) מִגְדּוֹל ה' הוא כמו מגדל של יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ למלך שלו, לי, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ למלך שלו (שנמשח בשמן) לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם. {פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
ראו גם
הערות
- השירה בפרק זה מובאת באופן כמעט זהה בתהלים יח.
- "מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ" וכו' (פסוק נא) - בברכת המזון נהגו לאמר את הפסוק כפי הקרי בפירקנו, מִגְדּוֹל, בשבתות, יו"ט ור"ח, ולעומת זאת בימי חול נוהגים לאמר "מַגְדִּיל" כפי הקרי בתהלים יח נא. המנהג והטעם מובא במגן אברהם, וזה לשונו: "בשבת וראש חודש יאמרו מגדול ישעות וגו' ובחול יאמרו מגדיל, דחול"ם הוי מלך גדול, וחיר"ק מלך קטן". "מגדול" בחול"ם הוא לשון גדולה, ומתאים לאומרו בשבת, "מפני שהשבת מלך גדול כנגד החול" (אבודרהם).
ועוד, לפי הנאמר בילקוט שמעוני, ניתן להסביר שהמשמעות של "מגדיל", הוא תפילה לעתיד, מה שאין כן "מגדול", שפירושו דבר שהוא כבר עתה "מגדול עוז". לכן בחול אנו רומזים שאנו מחכים לישועת ה' שתלך, תגדל ותתעצם, אך בשבת הדומה במקצת לימות המשיח, אנו מציינים את הישועה שכבר נמצאת.
היו שסברו שמנהג שני הנוסחים בטעות יסודו, וטענו שאחד המעתיקים בטרם היות הדפוס, רשם בצד הערה: "בשב' מגדול", וכוונתו הייתה שפסוק זה בשמואל ב' - הקרי הוא "מגדול", ומעתיק שהעתיק ממנו חשב שכוונתו היא "בשבת מגדול". והוסיף כך בנוסח הברכה, וממנו העתיקו המדפיסים. אך סברה זו אין לה רגליים, כי דבר חילופי הנוסח בין שבת וחול כבר נמצא באבודרהם שחי במאה ה-14 והוא כותב "וקיבלתי מרבותי". ועוד, חלוקת ספר שמואל לשנים: א' וב', נעשתה בתרגום הלטיני של התנ"ך (הוולגטה) בידי הכמרים במאה ה-13, והתקבלה ביהדות שנים הרבה אח"כ.
אגב, ברמב"ם מובא לומר "מגדול" אף בחול, וכן נוהגים אצל חלק מעדות הספרדים. (ע"פ הרב שמואל פנחס גלברד)