ביאור:שמואל א טו
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שמואל א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא
שמואל ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד
(מהדורות נוספות של שמואל א טו)
א
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל: "אֹתִי שָׁלַח יְהוָה לִמְשָׁחֳךָ לְמֶלֶךְ עַל עַמּוֹ, עַל יִשְׂרָאֵל, וְעַתָּה שְׁמַע לְקוֹל דִּבְרֵי יְהוָה. {ס}
ב
כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: פָּקַדְתִּי זכרתי אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ראה דברים כה, יז עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר שָׂם לוֹ שם לו מארבים, נלחם בו בַּדֶּרֶךְ בַּעֲלֹתוֹ מִמִּצְרָיִם.
ג
עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם תשמידו אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ, וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו, וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה, מֵעֹלֵל מתינוק שרק נולד וְעַד יוֹנֵק, מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה, מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר".
{ס}
ד
וַיְשַׁמַּע כינס (ע"י משמיעים, אנשים שמכריזים) שָׁאוּל אֶת הָעָם, וַיִּפְקְדֵם בַּטְּלָאִים שם של מקום מָאתַיִם אֶלֶף רַגְלִי חיילים רגליים, וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אֶת הוא ספר את אִישׁ יְהוּדָה שהיו חיילים מובחרים (או רוכבים על בהמות), ולכן ניספרו בנפרד.
ה
וַיָּבֹא שָׁאוּל עַד עִיר המחנה הראשי של עֲמָלֵק, וַיָּרֶב רב, נלחם בַּנָּחַל.
ו
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל הַקֵּינִי: "לְכוּ, סֻּרוּ, רְדוּ מִתּוֹךְ עֲמָלֵקִי, פֶּן אֹסִפְךָ אשמיד אותך עִמּוֹ, וְאַתָּה עָשִׂיתָה יתרו (שמות יט), חובב (במדבר י, כט), יעל (שופטים ד) חֶסֶד עִם כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרָיִם". וַיָּסַר קֵינִי מִתּוֹךְ עֲמָלֵק.
ז
וַיַּךְ שָׁאוּל אֶת עֲמָלֵק, מֵחֲוִילָה בּוֹאֲךָ ועד הדרך המובילה ל שׁוּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי ממזרח ל מִצְרָיִם.
ח
וַיִּתְפֹּשׂ אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק חָי, וְאֶת כָּל הָעָם הֶחֱרִים לְפִי חָרֶב.
ט
וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל אֲגָג וְעַל מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר וְהַמִּשְׁנִים ועל הבקר השמנים וְעַל הַכָּרִים כבשים משובחות וְעַל כָּל הַטּוֹב, וְלֹא אָבוּ רצו הַחֲרִימָם, וְכָל הַמְּלָאכָה יתר השלל נְמִבְזָה ניבזה, שאיננה מ'מיטב הצאן והבקר' וְנָמֵס נמאסה - אֹתָהּ הֶחֱרִימוּ.
{פ}
י
וַיְהִי דְּבַר יְהוָה אֶל שְׁמוּאֵל לֵאמֹר:
יא
"נִחַמְתִּי כִּי הִמְלַכְתִּי אֶת שָׁאוּל לְמֶלֶךְ, כִּי שָׁב מֵאַחֲרַי חזר בו מללכת אחרי וְאֶת דְּבָרַי לֹא הֵקִים", וַיִּחַר לִשְׁמוּאֵל וַיִּזְעַק בתפילה אֶל יְהוָה כָּל הַלָּיְלָה.
יב
וַיַּשְׁכֵּם שְׁמוּאֵל לִקְרַאת שָׁאוּל בַּבֹּקֶר, וַיֻּגַּד לִשְׁמוּאֵל לֵאמֹר: "בָּא שָׁאוּל הַכַּרְמֶלָה וְהִנֵּה מַצִּיב לוֹ יָד מצבה, לזכר ניצחונו על עמלק וַיִּסֹּב (שאול) הקיף את איזור ההר וַיַּעֲבֹר וַיֵּרֶד הַגִּלְגָּל".
יג
וַיָּבֹא שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל, וַיֹּאמֶר לוֹ שָׁאוּל: "בָּרוּךְ אַתָּה לַיהוָה, הֲקִימֹתִי אֶת דְּבַר יְהוָה".
יד
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל: "וּמֶה קוֹל הַצֹּאן הַזֶּה בְּאָזְנָי, וְקוֹל הַבָּקָר אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ?".
טו
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל: "מֵעֲמָלֵקִי הֱבִיאוּם, אֲשֶׁר כי חָמַל הָעָם עַל מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר לְמַעַן זְבֹחַ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְאֶת הַיּוֹתֵר יתר הצאן והבקר שלא ראויים להקרבה הֶחֱרַמְנוּ".
{פ}
טז
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל: "הֶרֶף הרפה מלדבר אלי וְאַגִּידָה לְּךָ אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֵלַי הַלָּיְלָה", (ויאמרו) וַיֹּאמֶר לוֹ: "דַּבֵּר".
{ס}
יז
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל: "הֲלוֹא אִם גם אם בעבר היית (כדבריו לעיל ט, כא) קָטֹן אַתָּה בְּעֵינֶיךָ, רֹאשׁ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל הרי שעכשיו אתה מנהיג של כל ישראל (ואחראי למעשיהם) אָתָּה, וַיִּמְשָׁחֲךָ יְהוָה לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל.
יח
וַיִּשְׁלָחֲךָ יְהוָה בְּדָרֶךְ בשליחותו, וַיֹּאמֶר: 'לֵךְ וְהַחֲרַמְתָּה אֶת הַחַטָּאִים, אֶת עֲמָלֵק, וְנִלְחַמְתָּ בוֹ עַד כַּלּוֹתָם אֹתָם'.
יט
וְלָמָּה לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהוָה, וַתַּעַט העם שעט (התנפל) אֶל הַשָּׁלָל וַתַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה?".
{ס}
כ
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל שְׁמוּאֵל: "אֲשֶׁר היה זה דוקא כי שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל יְהוָה וָאֵלֵךְ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי יְהוָה, וָאָבִיא הבאתי מתוך כוונה להורגו בפומבי אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק, וְאֶת עֲמָלֵק הֶחֱרַמְתִּי.
כא
וַיִּקַּח הָעָם מֵהַשָּׁלָל צֹאן וּבָקָר, רֵאשִׁית הַחֵרֶם, לִזְבֹּחַ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּגִּלְגָּל".
{ס}
כב
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל: "הַחֵפֶץ לַיהוָה בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים כִּשְׁמֹעַ כפי שהוא חפץ שהאדם ישמע בְּקוֹל יְהוָה? הִנֵּה שְׁמֹעַ לשמוע בקול ה', עדיף בעיניו - מִזֶּבַח טוֹב, לְהַקְשִׁיב - מֵחֵלֶב עדיף מאשר להקריב את המשובח ב אֵילִים.
כג
כִּי חַטַּאת קֶסֶם מֶרִי החטא במחשבה ש'הקורבן מכפר על חטאים כמו קסם' הוא במרד בה', שהמקריב חושב שהוא יכול לכפות את רצונו על ה' וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַר וכמו חטא של שימוש בתרפים (כלי שקוסמי עבודה זרה שואלים בו עתידות), הוא להפציר בה' שיעשה את רצוננו, יַעַן מָאַסְתָּ אֶת דְּבַר יְהוָה וַיִּמְאָסְךָ מִמֶּלֶךְ". {ס}
כד
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל שְׁמוּאֵל: "חָטָאתִי, כִּי עָבַרְתִּי אֶת עברתי על הדברים שנאמרו מ- פִּי יְהוָה וְאֶת ועל דְּבָרֶיךָ, כִּי יָרֵאתִי אֶת הָעָם וָאֶשְׁמַע בְּקוֹלָם.
כה
וְעַתָּה שָׂא נָא סלח בבקשה אֶת חַטָּאתִי, וְשׁוּב עִמִּי לבמה שבגלגל וְאֶשְׁתַּחֲוֶה לַיהוָה".
כו
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל: "לֹא אָשׁוּב עִמָּךְ, כִּי מָאַסְתָּה אֶת דְּבַר יְהוָה וַיִּמְאָסְךָ יְהוָה מִהְיוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל". {ס}
| שמואל הורג את אגג (מאת גוסטב דורה) |
כז
וַיִּסֹּב שְׁמוּאֵל לָלֶכֶת, וַיַּחֲזֵק שאול החזיק כדי ששמואל לא ילך בִּכְנַף מְעִילוֹ וַיִּקָּרַע.
{ס}
כח
וַיֹּאמֶר אֵלָיו שְׁמוּאֵל: "קָרַע קריעת המעיל שלי היא לסמל שקרע יְהוָה אֶת מַמְלְכוּת יִשְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ הַיּוֹם, וּנְתָנָהּ לְרֵעֲךָ הַטּוֹב מִמֶּךָּ.
{ס}
כט
וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל ה' שהוא אלוהי ישראל לנצח לֹא יְשַׁקֵּר יפר את הבטחתו (להעביר את המלוכה לאיש אחר) וְלֹא יִנָּחֵם, כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם".
ל
וַיֹּאמֶר: "חָטָאתִי אני מודה שחטאתי, עַתָּה אך בכל זאת, רק לעת עתה כַּבְּדֵנִי נָא נֶגֶד אל מול פני זִקְנֵי עַמִּי וְנֶגֶד יִשְׂרָאֵל, וְשׁוּב עִמִּי וְהִשְׁתַּחֲוֵיתִי לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ".
לא
וַיָּשָׁב שְׁמוּאֵל אַחֲרֵי שָׁאוּל, וַיִּשְׁתַּחוּ שָׁאוּל לַיהוָה.
{ס}
לב
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל: "הַגִּישׁוּ אֵלַי אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק", וַיֵּלֶךְ אֵלָיו אֲגַג מַעֲדַנֹּת קשור בחבלים, וַיֹּאמֶר אֲגָג: "אָכֵן סָר מַר הַמָּוֶת סרה מעלי מרירות המוות, כי ברור לי שאני הולך למות".
{ס}
לג
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל: "כַּאֲשֶׁר שִׁכְּלָה הרגה גברים והביאה שכול לאימותיהם נָשִׁים חַרְבֶּךָ, כֵּן תִּשְׁכַּל מִנָּשִׁים יותר מכל אותן נשים אִמֶּךָ", וַיְשַׁסֵּף חתך אותו בחרב שְׁמוּאֵל אֶת אֲגָג לִפְנֵי יְהוָה בַּגִּלְגָּל.
{ס}
לד
וַיֵּלֶךְ שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה, וְשָׁאוּל עָלָה אֶל בֵּיתוֹ גִּבְעַת שָׁאוּל.
לה
וְלֹא יָסַף שְׁמוּאֵל לִרְאוֹת אֶת שָׁאוּל עַד יוֹם מוֹתוֹ, כִּי הִתְאַבֵּל שְׁמוּאֵל אֶל על גדולת המלכות שנלקחה מ- שָׁאוּל, וַיהוָה על כי ה' נִחָם התחרט כִּי הִמְלִיךְ אֶת שָׁאוּל עַל יִשְׂרָאֵל.
{פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
