ביאור:שמואל א ב

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שמואל א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא
שמואל ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד       (מהדורות נוספות של שמואל א ב, למהדורה המעומדת)

---

תנה נושאת תפילת הודיה

תפילת חנה מודפסת על יריעה במקום בו נישאה - המקום המשוער בו היה המשכן בשילה העתיקה. גם בימינו נשים רבות באות להתפלל שם לפרי בטן.

א וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמַר:

עָלַץ שמח לִבִּי בַּיהוָה, רָמָה קַרְנִי גבהה הקרן שלי (כמו של חיה מנגחת), כלומר, גבר כוחי בַּיהוָה בעזרת ה',

רָחַב פִּי הפה שלי כביכול התרחב כך שיכולתי לצחוק על מפלת אויבי עַל אוֹיְבַי כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ.

ב אֵין קָדוֹשׁ כַּיהוָה כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ חוץ ממך אף כח עליון, וְאֵין צוּר סלע שאפשר לחסות בו כֵּאלֹהֵינוּ.

ג אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ לדבר גְּבֹהָה גְבֹהָה דברים גבוהים ונכבדים מאוד כלפי עצמכם (אל תשויצו), ואל, יֵצֵא עָתָק שחצנות מִפִּיכֶם,

כִּי אֵל דֵּעוֹת עושה מעשיו במחשבות עמוקות יְהוָה (ולא) וְלוֹ נִתְכְּנוּ נערכו ותוכננו מראש עֲלִלוֹת כל מעשיו.

ד קֶשֶׁת גִּבֹּרִים חַתִּים נשברה, וְנִכְשָׁלִים אָזְרוּ חגרו, לבשו חָיִל כֹח.

ה שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם עשירים, שיש להם הרבה לחם לשבוע ממנו נִשְׂכָּרוּ נאלצו לעבוד כשכירים, וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ הפסיקו להיות רעבים ולעבוד קשה,

עַד וכך גם התהפכו היוצרות לגבי חנה ופנינה: עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה, וְרַבַּת בָּנִים ודוקא מי שהיו לה הרבה בנים הפכה ל- אֻמְלָלָה.

ו יְהוָה מֵמִית וּמְחַיֶּה, מוֹרִיד שְׁאוֹל למיתה וַיָּעַל.

ז יְהוָה מוֹרִישׁ מרושש, גורם לעוני וּמַעֲשִׁיר, מַשְׁפִּיל אַף וגם מְרוֹמֵם.

ח מֵקִים מֵעָפָר דָּל את העני, מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן,

לְהוֹשִׁיב עִם נְדִיבִים אנשים מכובדים, וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם יתן להם כנחלה, כירושה,

כִּי לַיהוָה מְצֻקֵי אֶרֶץ עמודי הארץ, הרים גבוהים וַיָּשֶׁת פָרָס, מָתָח עֲלֵיהֶם תֵּבֵל את כל הארץ.

ט רַגְלֵי חֲסִידָו יִשְׁמֹר, וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ יכרתו,

כִּי לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ.

י יְהוָה יֵחַתּוּ ישברו מְרִיבָו הקמים לריב איתו, עָלָו על כל מריביו בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם ירעים, יגער, יכעס,

יְהוָה יָדִין אַפְסֵי את יושבי כל קצוות ה- אָרֶץ.

וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ, וְיָרֵם קֶרֶן ראה פירוש בפסוק א מְשִׁיחוֹ של מלכו המשוח בשמן. {פ}

רשעותם של בני עלי לעומת צידקותו של שמואל

חנה מציגה את שמואל בנה בפני עלי הכהן, מאת גרהארד ואן דן אקהוט, סביבות 1665

יא וַיֵּלֶךְ אֶלְקָנָה הָרָמָתָה עַל אל בֵּיתוֹ, וְהַנַּעַר הָיָה מְשָׁרֵת אֶת יְהוָה אֶת פְּנֵי בהשגחתו של עֵלִי הַכֹּהֵן. יב וּבְנֵי עֵלִי, בְּנֵי בְלִיָּעַל רשעים, לֹא יָדְעוּ אֶת יְהוָה. יג וּמִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים הציווי שלפיו נהגו בני עלי אֶת עם הָעָם, כָּל אִישׁ זֹבֵחַ זֶבַח הבא להקריב קורבן במשכן, וּבָא נַעַר הַכֹּהֵן כְּבַשֵּׁל הַבָּשָׂר בזמן שהבשר מתבשל וְהַמַּזְלֵג שְׁלֹשׁ הַשִּׁנַּיִם בְּיָדוֹ. יד וְהִכָּה בַכִּיּוֹר כלי בישול ממתכת אוֹ בַדּוּד סיר אוֹ בַקַּלַּחַת קדירה אוֹ בַפָּרוּר כלי לבישול מרק - כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג יתפס בשיני המזלג יִקַּח הַכֹּהֵן בּוֹ. כָּכָה יַעֲשׂוּ לְכָל יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים שָׁם בְּשִׁלֹה. טו גַּם בְּטֶרֶם בניגוד לציווי התורה שרק לאחר ההקטרה זוכה הכהן במתנותיו (ויקרא ז, לא) יַקְטִרוּן אֶת הַחֵלֶב, וּבָא נַעַר הַכֹּהֵן וְאָמַר לָאִישׁ הַזֹּבֵחַ: "תְּנָה בָשָׂר לִצְלוֹת לַכֹּהֵן, וְלֹא יִקַּח מִמְּךָ בָּשָׂר מְבֻשָּׁל כִּי אִם חָי". טז וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאִישׁ: "קַטֵּר יַקְטִירוּן שקודם יקטירו כַּיּוֹם הַחֵלֶב וְקַח לְךָ כַּאֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ", וְאָמַר (לו): "לֹא! כִּי אלא עַתָּה תִתֵּן, וְאִם לֹא לָקַחְתִּי בְחָזְקָה". יז וַתְּהִי חַטַּאת הַנְּעָרִים גְּדוֹלָה מְאֹד אֶת פְּנֵי יְהוָה, כִּי נִאֲצוּ ביזו הָאֲנָשִׁים אֵת מִנְחַת יְהוָה.

יח וּשְׁמוּאֵל מְשָׁרֵת אֶת פְּנֵי יְהוָה, נַעַר חָגוּר אֵפוֹד בָּד ראו שמואל ב ו יד, רמב"ם. יט וּמְעִיל קָטֹן תַּעֲשֶׂה לּוֹ אִמּוֹ וְהַעַלְתָה לוֹ מִיָּמִים יָמִימָה כל שנה עשתה לו מעיל חדש, בַּעֲלוֹתָהּ אֶת אִישָׁהּ עִם בעלה לִזְבֹּחַ אֶת זֶבַח הַיָּמִים הקבוע, כל שנה. כ וּבֵרַךְ עֵלִי אֶת אֶלְקָנָה וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאָמַר: "יָשֵׂם יְהוָה לְךָ זֶרַע מִן הָאִשָּׁה הַזֹּאת תַּחַת בעבור הַשְּׁאֵלָה אֲשֶׁר שָׁאַל הושאל שמואל לַיהוָה", וְהָלְכוּ לִמְקוֹמוֹ לביתו של אלקנה. כא כִּי והברכה אכן הצליחה כי פָקַד יְהוָה אֶת חַנָּה, וַתַּהַר וַתֵּלֶד שְׁלֹשָׁה בָנִים וּשְׁתֵּי בָנוֹת, וַיִּגְדַּל הַנַּעַר שְׁמוּאֵל עִם יְהוָה. {ס}

חפני ופנחס. איור של ויליאם דה בריילס משנת 1250 לערך

כב וְעֵלִי זָקֵן מְאֹד, וְשָׁמַע אֵת כָּל אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן בָּנָיו לְכָל יִשְׂרָאֵל וְאֵת אֲשֶׁר יִשְׁכְּבוּן אֶת עִם הַנָּשִׁים הַצֹּבְאוֹת הנאספות אל מול פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. כג וַיֹּאמֶר לָהֶם: "לָמָּה תַעֲשׂוּן כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ אֶת דִּבְרֵיכֶם מה שאומרים עליכם רָעִים מֵאֵת כָּל הָעָם אֵלֶּה? כד אַל אל תעשו כן בָּנָי, כִּי לוֹא טוֹבָה הַשְּׁמֻעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ מַעֲבִרִים מספרים אחד לשני עַם יְהוָה. כה אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ וּפִלְלוֹ ישפטו אותו (כמו "וְנָתַן בִּפְלִלִים" - שמות כא כב) אֱלֹהִים דיינים, וְאִם לַיהוָה יֶחֱטָא אִישׁ, מִי יִתְפַּלֶּל לוֹ מי ישפוט בין האיש לה'?", וְלֹא יִשְׁמְעוּ לְקוֹל אֲבִיהֶם כִּי ה' הקשה את ליבם כי חָפֵץ יְהוָה לַהֲמִיתָם. כו וְהַנַּעַר שְׁמוּאֵל הֹלֵךְ וְגָדֵל וָטוֹב, גַּם עִם יְהוָה וְגַם עִם אֲנָשִׁים. {פ}

נבואה נמסרת לעלי על העונש הצפוי לבניו

כז וַיָּבֹא אִישׁ אֱלֹהִים נביא, שליח של ה' אֶל עֵלִי, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "כֹּה אָמַר יְהוָה: הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי האם לא נגליתי אֶל בֵּית אָבִיךָ אהרון (שהתנבא עוד במצרים, למשל ב-שמות ד, כז) בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם לְבֵית פַּרְעֹה משועבדים לפרעה. כח וּבָחֹר בחרתי אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִי לְכֹהֵן, לַעֲלוֹת עַל מִזְבְּחִי, לְהַקְטִיר קְטֹרֶת, לָשֵׂאת אֵפוֹד לְפָנָי; וָאֶתְּנָה לְבֵית אָבִיךָ אֶת כָּל אִשֵּׁי האחריות על הקורבנות הנשרפים באש בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כט לָמָּה תִבְעֲטוּ בְּזִבְחִי וּבְמִנְחָתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי מָעוֹן להקריב במעון, במקום מסוים, וַתְּכַבֵּד אֶת בָּנֶיךָ מִמֶּנִּי יותר מאשר אותי, לְהַבְרִיאֲכֶם לגרום לכם להיות בריאים ושמנים מרוב אוכל (ראו שופטים ג כט מֵרֵאשִׁית כָּל מִנְחַת יִשְׂרָאֵל לְעַמִּי השייכת לעם ישראל. ל לָכֵן נְאֻם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: אָמוֹר אָמַרְתִּי בהתחלה חשבתי בֵּיתְךָ שביתך וּבֵית אָבִיךָ יִתְהַלְּכוּ לְפָנַי עַד עוֹלָם, וְעַתָּה אבל עכשיו נְאֻם יְהוָה: חָלִילָה לִּי, כִּי מְכַבְּדַי רק את מי שמכבד אותי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ יתבזו. לא הִנֵּה יָמִים בָּאִים, וְגָדַעְתִּי אֶת זְרֹעֲךָ וְאֶת זְרֹעַ בֵּית אָבִיךָ, מִהְיוֹת זָקֵן בְּבֵיתֶךָ. לב וְהִבַּטְתָּ צַר מָעוֹן בכוהן שישרת במקומך במעון ויהיה כמו צר, אויב לך בְּכֹל אֲשֶׁר יֵיטִיב אֶת יִשְׂרָאֵל במקום שה' יבנה את בית המקדש, וְלֹא יִהְיֶה זָקֵן בְּבֵיתְךָ כָּל הַיָּמִים. לג וְאִישׁ לֹא אַכְרִית לְךָ אבל לא אמנע מאף אחד ממשפחתך מֵעִם מִזְבְּחִי מלשרת ככהן הדיוט תחת פיקודו של אותו כהן "צַר" לְכַלּוֹת אֶת עֵינֶיךָ להרוס את עיניך מרוב צער וְלַאֲדִיב להדאיב, לצער אֶת נַפְשֶׁךָ, וְכָל מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים צעירים. לד וְזֶה לְּךָ הָאוֹת הסימן לכך שכל העונשים האלו אכן יתקיימו אֲשֶׁר יָבֹא אֶל שְׁנֵי בָנֶיךָ, אֶל חָפְנִי וּפִינְחָס: בְּיוֹם אֶחָד יָמוּתוּ שְׁנֵיהֶם. לה וַהֲקִימֹתִי לִי כֹּהֵן נֶאֱמָן כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבִי וּבְנַפְשִׁי יַעֲשֶׂה, וּבָנִיתִי לוֹ בַּיִת נֶאֱמָן חזק, וְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי מְשִׁיחִי המלך (המשוח בשמן), לשאול באורים ותומים בשבילו וכו' כָּל הַיָּמִים. לו וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר בְּבֵיתְךָ יָבוֹא לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לוֹ לַאֲגוֹרַת כדי לקבל מטבע כֶּסֶף וְכִכַּר לָחֶם, וְאָמַר סְפָחֵנִי צרף אותי נָא אֶל אַחַת הַכְּהֻנּוֹת, לֶאֱכֹל פַּת לָחֶם". {פ}

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

• "אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ וּפִלְלוֹ אֱלֹהִים, וְאִם לַיהוָה יֶחֱטָא אִישׁ, מִי יִתְפַּלֶּל לוֹ?" (פסוק כה) - לשון נופל על לשון
• "אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: כׇּל הָאוֹמֵר בְּנֵי עֵלִי חָטְאוּ אֵינוֹ אֶלָּא טוֹעֶה" - ישנה גישה בחז"ל שמפחיתה בחטאם של בני עלי (שבת דף נה:)
• "וַהֲקִימֹתִי לִי כֹּהֵן נֶאֱמָן כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבִי וּבְנַפְשִׁי יַעֲשֶׂה" (פסוק לה) - הנבואה כאן התקיימה בימי שלמה בהעברת הכהונה הגדולה מאביתר (מצאצאי עלי, שהוא מצאצאי איתמר בן אהרון) לצדוק (מצאצאי פנחס בן אלעזר בן אהרון) במלכים א ב: "וַיְגָרֶשׁ שְׁלֹמֹה אֶת אֶבְיָתָר מִהְיוֹת כֹּהֵן לַיהוָה, לְמַלֵּא אֶת דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עַל בֵּית עֵלִי בְּשִׁלֹה... וְאֶת צָדוֹק הַכֹּהֵן נָתַן הַמֶּלֶךְ תַּחַת אֶבְיָתָר".
  יש בכך חזרה למה שהובטח לפנחס, "לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו, בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם" (במדבר כה, יג) וגם יחזקאל ניבא זאת לעתיד לבא "בְּנֵי צָדוֹק אֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת מִקְדָּשִׁי בִּתְעוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעָלַי - הֵמָּה יִקְרְבוּ אֵלַי" (יחזקאל מד טו). להרחבה: הכהנים בני צדוק

ראו גם

ערך בוויקיפדיה: תפילת חנה

ערך בוויקיפדיה: חפני ופינחס

ערך בוויקיפדיה: נבואת בית עלי