ביאור:שמואל א ל

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שמואל א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא
שמואל ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד       (מהדורות נוספות של שמואל א ל)

---

בינתיים עמלק לקחו בשבי את אנשי צקלג. דוד תוקף ומחזיר את השבויים והשלל

א וַיְהִי בְּבֹא דָוִד וַאֲנָשָׁיו צִקְלַג לעיר מגוריהם (שמואל א כז ו) בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַעֲמָלֵקִי פָשְׁטוּ (לפני שדוד חזר) ניצלו את העובדה שלא היה שם איש והתקיפו את אֶל נֶגֶב וְאֶל צִקְלַג, וַיַּכּוּ אֶת צִקְלַג וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָהּ בָּאֵשׁ. ב וַיִּשְׁבּוּ אֶת הַנָּשִׁים אֲשֶׁר בָּהּ, מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל, לֹא הֵמִיתוּ אִישׁ, וַיִּנְהֲגוּ הוליכו את השבויות וַיֵּלְכוּ לְדַרְכָּם. ג וַיָּבֹא דָוִד וַאֲנָשָׁיו אֶל הָעִיר וְהִנֵּה שְׂרוּפָה בָּאֵשׁ, וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וּבְנֹתֵיהֶם נִשְׁבּוּ. ד וַיִּשָּׂא דָוִד וְהָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ, עַד אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם כֹּחַ לִבְכּוֹת. ה וּשְׁתֵּי נְשֵׁי דָוִד נִשְׁבּוּ, אֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵלִית וַאֲבִיגַיִל אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמְלִי. ו וַתֵּצֶר לְדָוִד מְאֹד כִּי אָמְרוּ רצו (על כך שהפקיר את העיר) הָעָם לְסָקְלוֹ, כִּי מָרָה נֶפֶשׁ כָּל הָעָם אִישׁ עַל בָּנָו וְעַל בְּנֹתָיו. וַיִּתְחַזֵּק דָּוִד בַּיהוָה בכך ששם את ביטחונו בה' אֱלֹהָיו. {ס}

ז וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן בֶּן אֲחִימֶלֶךְ: "הַגִּישָׁה נָּא לִי הָאֵפוֹד", וַיַּגֵּשׁ אֶבְיָתָר אֶת הָאֵפוֹד אֶל דָּוִד. ח וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּיהוָה לֵאמֹר: "אֶרְדֹּף אַחֲרֵי הַגְּדוּד הַזֶּה? הַאַשִּׂגֶנּוּ?", וַיֹּאמֶר לוֹ: "רְדֹף כִּי הַשֵּׂג תַּשִּׂיג וְהַצֵּל תַּצִּיל". ט וַיֵּלֶךְ דָּוִד הוּא וְשֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל הַבְּשׂוֹר הנקרא בימינו ואדי שריעה, וְהַנּוֹתָרִים עָמָדוּ מאתיים הלוחמים העייפים (ר' בפסוק הבא) נשארו בנַחַל הַבְּשׂוֹר. י וַיִּרְדֹּף דָּוִד, הוּא וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ, וַיַּעַמְדוּ מָאתַיִם אִישׁ אֲשֶׁר פִּגְּרוּ נחלשו (בגלל ההליכה מאפק) ונמנעו מֵעֲבֹר אֶת נַחַל הַבְּשׂוֹר. יא וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מִצְרִי בַּשָּׂדֶה וַיִּקְחוּ אֹתוֹ אֶל דָּוִד, וַיִּתְּנוּ לוֹ לֶחֶם וַיֹּאכַל וַיַּשְׁקֻהוּ מָיִם. יב וַיִּתְּנוּ לוֹ פֶלַח דְּבֵלָה תאנים מיובשות וּשְׁנֵי צִמֻּקִים אשכולות של צימוקים, וַיֹּאכַל וַתָּשָׁב רוּחוֹ אֵלָיו, כִּי לֹא אָכַל לֶחֶם וְלֹא שָׁתָה מַיִם שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת. {ס}

יג וַיֹּאמֶר לוֹ דָוִד: "לְמִי אַתָּה וְאֵי מִזֶּה אָתָּה?", וַיֹּאמֶר: "נַעַר מִצְרִי אָנֹכִי, עֶבֶד לְאִישׁ עֲמָלֵקִי, וַיַּעַזְבֵנִי אֲדֹנִי כִּי חָלִיתִי הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה 3 ימים. יד אֲנַחְנוּ פָּשַׁטְנוּ נֶגֶב הַכְּרֵתִי שישבו בו פלישתים שמוצאם מ'כפתור', האי הנקרא בימינו 'כרתים' וְעַל אֲשֶׁר לִיהוּדָה, וְעַל נֶגֶב כָּלֵב שישבו בו צאצאיו של כלב, וְאֶת צִקְלַג שָׂרַפְנוּ בָאֵשׁ". טו וַיֹּאמֶר אֵלָיו דָּוִד: "הֲתוֹרִדֵנִי האם תראה לי את הדרך אֶל הַגְּדוּד הַזֶּה?", וַיֹּאמֶר: "הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים אִם תְּמִיתֵנִי וְאִם תַּסְגִּרֵנִי בְּיַד אֲדֹנִי וְאוֹרִדְךָ אֶל הַגְּדוּד הַזֶּה". טז וַיֹּרִדֵהוּ, וְהִנֵּה נְטֻשִׁים פזורים עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, אֹכְלִים וְשֹׁתִים וְחֹגְגִים בְּכֹל הַשָּׁלָל הַגָּדוֹל אֲשֶׁר לָקְחוּ מֵאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וּמֵאֶרֶץ יְהוּדָה. יז וַיַּכֵּם דָּוִד מֵהַנֶּשֶׁף מסוף הלילה וְעַד הָעֶרֶב לְמָחֳרָתָם, וְלֹא נִמְלַט מֵהֶם אִישׁ, כִּי אִם אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ נַעַר אנשים ונערים אֲשֶׁר רָכְבוּ עַל הַגְּמַלִּים וַיָּנֻסוּ. יח וַיַּצֵּל דָּוִד אֵת כָּל אֲשֶׁר לָקְחוּ עֲמָלֵק, וְאֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו הִצִּיל דָּוִד. יט וְלֹא נֶעְדַּר לָהֶם מִן הַקָּטֹן מהאנשים הקטנים ששבו שעמלקים וְעַד הַגָּדוֹל וְעַד בָּנִים וּבָנוֹת וּמִשָּׁלָל וְעַד כָּל אֲשֶׁר לָקְחוּ לָהֶם - הַכֹּל הֵשִׁיב דָּוִד. כ וַיִּקַּח דָּוִד אֶת כָּל הַצֹּאן וְהַבָּקָר, נָהֲגוּ לִפְנֵי אנשי דוד הובילו בתהלוכת נצחון את הַמִּקְנֶה הַהוּא, וַיֹּאמְרוּ אנשי דוד פירסמו את הדבר ש: "זֶה שְׁלַל דָּוִד". כא וַיָּבֹא דָוִד אֶל מָאתַיִם הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פִּגְּרוּ מִלֶּכֶת אַחֲרֵי דָוִד וַיֹּשִׁיבֻם בְּנַחַל הַבְּשׂוֹר, וַיֵּצְאוּ לִקְרַאת דָּוִד וְלִקְרַאת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיִּגַּשׁ דָּוִד אֶת הָעָם וַיִּשְׁאַל לָהֶם לְשָׁלוֹם. {ס}

כב וַיַּעַן כָּל אִישׁ רָע וּבְלִיַּעַל מֵהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ עִם דָּוִד וַיֹּאמְרוּ: "יַעַן אֲשֶׁר לֹא הָלְכוּ עִמִּי איתנו לֹא נִתֵּן לָהֶם מֵהַשָּׁלָל אֲשֶׁר הִצַּלְנוּ, כִּי אִם אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וְיִנְהֲגוּ וניתן להם להוליך את נשותיהם ובניהם וְיֵלֵכוּ". {ס}

כג וַיֹּאמֶר דָּוִד: "לֹא תַעֲשׂוּ כֵן אֶחָי, אֵת הרי זהו השלל אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה ואין לראות בזה הישג אישי שלכם לָנוּ וַיִּשְׁמֹר אֹתָנוּ, וַיִּתֵּן אֶת הַגְּדוּד הַבָּא עָלֵינוּ בְּיָדֵנוּ. כד וּמִי יִשְׁמַע לָכֶם לַדָּבָר הַזֶּה?, כִּי כְּחֵלֶק כפי החלק הניתן ללוחם הַיֹּרֵד בַּמִּלְחָמָה וּכְחֵלֶק הַיֹּשֵׁב הניתן למי שנשאר לשמור עַל הַכֵּלִים - יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ". {ס}

כה וַיְהִי מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה, וַיְשִׂמֶהָ לְחֹק וּלְמִשְׁפָּט לְיִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה. {פ}

כו וַיָּבֹא דָוִד אֶל צִקְלַג, וַיְשַׁלַּח מֵהַשָּׁלָל לְזִקְנֵי יְהוּדָה לְרֵעֵהוּ לחבריו לֵאמֹר: "הִנֵּה לָכֶם {ר} בְּרָכָה מתנה מִשְּׁלַל אֹיְבֵי יְהוָה שלקחתי מאויבי ה', עמלק". {ס}
כז לַאֲשֶׁר בְּבֵית אֵל {ס}
וְלַאֲשֶׁר {ר} בְּרָמוֹת נֶגֶב {ס}
וְלַאֲשֶׁר בְּיַתִּר. {ס}
כח וְלַאֲשֶׁר {ר} בַּעֲרֹעֵר {ס}
וְלַאֲשֶׁר בְּשִׂפְמוֹת {ס}
וְלַאֲשֶׁר {ר} בְּאֶשְׁתְּמֹעַ. {ס}
כט וְלַאֲשֶׁר בְּרָכָל {ס}
וְלַאֲשֶׁר {ר} בְּעָרֵי הַיְּרַחְמְאֵלִי {ס}
וְלַאֲשֶׁר בְּעָרֵי הַקֵּינִי. {ס}
ל וְלַאֲשֶׁר {ר} בְּחָרְמָה {ס}
וְלַאֲשֶׁר בְּבוֹר עָשָׁן {ס}
וְלַאֲשֶׁר {ר} בַעֲתָךְ. {ס}
לא וְלַאֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן, וּלְכָל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר {ר} הִתְהַלֶּךְ שָׁם דָּוִד, הוּא וַאֲנָשָׁיו. {פ}

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

ראו גם

ערך בוויקיפדיה: מלחמת דוד בעמלק