ביאור:שמואל א כג
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שמואל א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא
שמואל ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד
(מהדורות נוספות של שמואל א כג)
א
וַיַּגִּדוּ לְדָוִד לֵאמֹר: "הִנֵּה פְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בִּקְעִילָה באנשי קעילה (עיר בשפלת יהודה) וְהֵמָּה שֹׁסִים בוזזים אֶת הַגֳּרָנוֹת הגורן, המקום בו דשים את התבואה ומפרידים את גרגירי הדגנים משיבוליהם".
ב
וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּיהוָה לֵאמֹר: "הַאֵלֵךְ וְהִכֵּיתִי בַּפְּלִשְׁתִּים הָאֵלֶּה?", {ס}
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל דָּוִד: "לֵךְ וְהִכִּיתָ בַפְּלִשְׁתִּים וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת קְעִילָה".
ג
וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי דָוִד אֵלָיו: "הִנֵּה אֲנַחְנוּ פֹה בִּיהוּדָה יְרֵאִים מפחדים מהפלישתים, וְאַף כִּי וכמובן שכאשר נֵלֵךְ קְעִלָה אֶל מַעַרְכוֹת פְּלִשְׁתִּים?".
{ס}
ד
וַיּוֹסֶף עוֹד דָּוִד לִשְׁאוֹל בַּיהוָה, וַיַּעֲנֵהוּ יְהוָה וַיֹּאמֶר: "קוּם רֵד קְעִילָה, כִּי אֲנִי נֹתֵן אֶת פְּלִשְׁתִּים בְּיָדֶךָ".
ה
וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַאֲנָשָׁו קְעִילָה, וַיִּלָּחֶם בַּפְּלִשְׁתִּים וַיִּנְהַג הוביל, לקח בשבי אֶת מִקְנֵיהֶם וַיַּךְ בָּהֶם מַכָּה גְדוֹלָה, וַיֹּשַׁע דָּוִד אֵת יֹשְׁבֵי קְעִילָה.
{ס}
ו
וַיְהִי בִּבְרֹחַ אֶבְיָתָר בֶּן אֲחִימֶלֶךְ אֶל דָּוִד, קְעִילָה וכן בהמשך, בלכתו עם דוד לקעילה, אֵפוֹד יָרַד הוריד בְּיָדוֹ.
ז
וַיֻּגַּד לְשָׁאוּל כִּי בָא דָוִד קְעִילָה, וַיֹּאמֶר שָׁאוּל: "נִכַּר עשה אותו כנוכרי וזר אֹתוֹ אֱלֹהִים בְּיָדִי, כִּי נִסְגַּר לָבוֹא סגר, הקיף את עצמו בְּעִיר דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ המוקפת חומה וסגורה על ידי דלת ומנעול".
ח
וַיְשַׁמַּע כינס שָׁאוּל אֶת כָּל הָעָם לַמִּלְחָמָה לָרֶדֶת קְעִילָה, לָצוּר אֶל על העיר בה נמצאים דָּוִד וְאֶל אֲנָשָׁיו.
ט
וַיֵּדַע דָּוִד כִּי עָלָיו שָׁאוּל מַחֲרִישׁ זומם, מתכנן הָרָעָה, וַיֹּאמֶר אֶל אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן: "הַגִּישָׁה הָאֵפוֹד".
{ס}
י
וַיֹּאמֶר דָּוִד: "יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שָׁמֹעַ שָׁמַע עַבְדְּךָ כִּי מְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לָבוֹא אֶל קְעִילָה, לְשַׁחֵת לָעִיר להרוס את העיר בַּעֲבוּרִי בגללי.
יא
הֲיַסְגִּרֻנִי האם יסגירו אותי בַעֲלֵי מנהיגי העיר קְעִילָה בְיָדוֹ? הֲיֵרֵד שָׁאוּל כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עַבְדֶּךָ? יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הַגֶּד נָא לְעַבְדֶּךָ", {ס}
וַיֹּאמֶר יְהוָה: "יֵרֵד ענה לו על השאלה שהיתה אמורה להישאל ראשונה".
{ס}
יב
וַיֹּאמֶר דָּוִד: "הֲיַסְגִּרוּ בַּעֲלֵי קְעִילָה אֹתִי וְאֶת אֲנָשַׁי בְּיַד שָׁאוּל?", וַיֹּאמֶר יְהוָה: "יַסְגִּירוּ".
{ס}
יג וַיָּקָם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו, כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ, וַיֵּצְאוּ מִקְּעִלָה וַיִּתְהַלְּכוּ בַּאֲשֶׁר יִתְהַלָּכוּ ממקום למקום, ללא יעד מסויים, וּלְשָׁאוּל הֻגַּד כִּי נִמְלַט דָּוִד מִקְּעִילָה וַיֶּחְדַּל לָצֵאת ביטל את מחשבתו לתקוף את קעילה.
יד
וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמִּדְבָּר בַּמְּצָדוֹת בסלעים הגבוהים של מדבר יהודה וַיֵּשֶׁב ולפעמים ישב בָּהָר בהר יהודה בְּמִדְבַּר במדבר יהודה זִיף בעיר זיף (הנמצאת ליד חברון), וַיְבַקְשֵׁהוּ שָׁאוּל כָּל הַיָּמִים וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים בְּיָדוֹ.
טו
וַיַּרְא דָּוִד כִּי יָצָא שָׁאוּל לְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשׁוֹ, וְדָוִד בְּמִדְבַּר זִיף בַּחֹרְשָׁה שם של מקום במדבר זיף.
{ס}
טז
וַיָּקָם יְהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל וַיֵּלֶךְ אֶל דָּוִד חֹרְשָׁה, וַיְחַזֵּק אֶת יָדוֹ עודד אותו לבטוח ב- בֵּאלֹהִים.
יז
וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "אַל תִּירָא כִּי לֹא תִמְצָאֲךָ יַד שָׁאוּל אָבִי, וְאַתָּה תִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל, וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לְּךָ לְמִשְׁנֶה, וְגַם שָׁאוּל אָבִי יֹדֵעַ כֵּן".
יח
וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית לִפְנֵי יְהוָה, וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּחֹרְשָׁה וִיהוֹנָתָן הָלַךְ לְבֵיתוֹ.
{ס}
| "בִּמְצָדוֹת עֵין גֶּדִי" (פסוק כט) - המצוק שממערב לקיבוץ עין גדי |
יט
וַיַּעֲלוּ זִפִים אנשים ממדבר זיף אֶל שָׁאוּל הַגִּבְעָתָה לֵאמֹר: "הֲלוֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּנוּ בַמְּצָדוֹת בַּחֹרְשָׁה, בְּגִבְעַת הַחֲכִילָה שם של מקום במדבר זיף אֲשֶׁר מִימִין מדרום
להרחבה הַיְשִׁימוֹן המדבר.
כ
וְעַתָּה לְכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ מקום שתרצה הַמֶּלֶךְ לָרֶדֶת רֵד, וְלָנוּ ועלינו מוטל ל- הַסְגִּירוֹ בְּיַד הַמֶּלֶךְ".
כא
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל: "בְּרוּכִים אַתֶּם לַיהוָה, כִּי חֲמַלְתֶּם עָלָי.
כב
לְכוּ נָא הָכִינוּ בררו את מקום הימצאו של דוד עוֹד, וּדְעוּ וּרְאוּ אֶת מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר תִּהְיֶה רַגְלוֹ הרגל שלו דורכת בו, מִי רָאָהוּ שָׁם, כִּי אָמַר מישהו אֵלַי: 'עָרוֹם יַעְרִם שדוד מתנהג בעורמה הוּא'.
כג
וּרְאוּ וּדְעוּ מִכֹּל הַמַּחֲבֹאִים אֲשֶׁר יִתְחַבֵּא שָׁם, וְשַׁבְתֶּם אֵלַי אֶל נָכוֹן עם ידיעות נכונות וברורות וְהָלַכְתִּי אִתְּכֶם, וְהָיָה אִם יֶשְׁנוֹ בָאָרֶץ בארץ יהודה, וְחִפַּשְׂתִּי אֹתוֹ בְּכֹל אַלְפֵי משפחות יְהוּדָה".
כד
וַיָּקוּמוּ וַיֵּלְכוּ זִיפָה לִפְנֵי שָׁאוּל, וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו בְּמִדְבַּר מָעוֹן בָּעֲרָבָה, אֶל יְמִין הַיְשִׁימוֹן.
כה
וַיֵּלֶךְ שָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו לְבַקֵּשׁ לחפש את דוד, וַיַּגִּדוּ לְדָוִד, וַיֵּרֶד הַסֶּלַע מהסלע, מהמצודה וַיֵּשֶׁב בְּמִדְבַּר מָעוֹן. וַיִּשְׁמַע שָׁאוּל וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי דָוִד מִדְבַּר מָעוֹן.
כו
וַיֵּלֶךְ שָׁאוּל מִצַּד הָהָר מִזֶּה וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו מִצַּד הָהָר מִזֶּה, וַיְהִי דָוִד נֶחְפָּז לָלֶכֶת מִפְּנֵי שָׁאוּל, וְשָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו עֹטְרִים מקיפים מכל הצדדים (כמו עטרה שמניחים על הראש) אֶל דָּוִד וְאֶל אֲנָשָׁיו לְתָפְשָׂם.
כז
וּמַלְאָךְ שליח בָּא אֶל שָׁאוּל לֵאמֹר: "מַהֲרָה וְלֵכָה כִּי פָשְׁטוּ פְלִשְׁתִּים עַל הָאָרֶץ".
כח
וַיָּשָׁב שָׁאוּל מִרְדֹף אַחֲרֵי דָוִד וַיֵּלֶךְ לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים, עַל כֵּן קָרְאוּ לַמָּקוֹם הַהוּא לסלע הנזכר בפסוק כה 'סֶלַע הַמַּחְלְקוֹת' הסלע בו נחלקו והתרחקו אנשי דוד מאנשי שאול.
כט
וַיַּעַל דָּוִד מִשָּׁם, וַיֵּשֶׁב בִּמְצָדוֹת עֵין גֶּדִי במצודות הסלע שליד עין גדי.
{ס}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "וַיַּעֲלוּ זִפִים אֶל שָׁאוּל הַגִּבְעָתָה לֵאמֹר: הֲלוֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּנוּ" - ראה מזמור נד בתהלים שכותרתו: "לַמְנַצֵּחַ... לְדָוִד, בְּבוֹא הַזִּיפִים וַיֹּאמְרוּ לְשָׁאוּל: הֲלֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּנוּ".
