שמואל חושף את התרמית הגדולה

בנאום הפרידה שלו, אמר שמואל אל בני ישראל (שמואל ב יב א-ג): "...הנה שׁמעתי בקלכם לכל אשׁר-אמרתם לי ואמליך עליכם מלך. ועתה הנה המלך מתהלך לפניכם ואני זקנתי ושׂבתי ובני הנם אתכם ואני התהלכתי לפניכם מנערי עד-היום הזה... את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי...". יש כמה פירושים לביטוי "ובניי הנם אתכם":

1. שמואל רוצה להבהיר, שדברי התוכחה שלו אינם מהווים "תעמולת בחירות", אלא תוכחה כֵנה. לכן הוא מבהיר, שהוא פרש סופית מן החיים הפוליטיים:

• "הנה המלך מתהלך לפניכם" - ואי-אפשר להדיח אותו;
• "ואני זקנתי ושבתי" - גם אילו היה אפשר להדיח אותו, אני לא הייתי יכול להתמודד על ההנהגה בגילי המופלג;
• "ובניי הנם אתכם" - אפילו הבנים שלי לא תומכים בי אלא בדעה שלכם - הם תומכים במלך כמוכם.

ולכן אתם לא צריכים לחשוש שאני אקח לכם את המלוכה שאתם כל-כך רוצים; אתם יכולים להקשיב לדברים שלי באובייקטיביות (מצודת דוד) .

2. שמואל רוצה להבהיר, בסוף ימי שלטונו, שהוא לא נהנה במאומה מהשלטון:

• "הנה המלך מתהלך לפניכם" - ולא אני, כי אותי הדחתם לפני זמני, ולא נתתם לי אפילו את הכבוד לשלוט עד מותי;
• "ואני זקנתי ושבתי" - אני נעשיתי זקן ותשוש מטורח השלטון ("קפצה עליי זקנה");
• "ובניי הנם אתכם" - לא זכיתי אפילו להעביר את כבודי לבניי - בניי נמצאים אתכם, כפופים למלך בדיוק כמוכם. (מלבי"ם) .

3. ואפשר גם לפרש, ששמואל רוצה להוכיח את העם על כך שהטעו אותו בבקשת המלך : אתם אמרתם "אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך - עתה שימה לנו מלך..."; אך כעת "ובניי הנם אתכם" - בניי נמצאים אתכם, אתם "מסתדרים" איתם טוב מאוד, אין לכם שום בעיה עם בניי או עם הדרכים שלהם; מכאן, שהסיבה שביקשתם מלך לא היתה קשורה לבנים שלי - היה לכם מניע נסתר - רצון לעזוב את משפטי ה'. ויש אומרים שגם פסוק יב, בהמשך נאומו של שמואל, מציין מניע נסתר לבקשת המלך - רצון לפתור בעיה בטחונית מבלי להזדקק לעזרת ה' ( פירוט ).