ביאור:שמואל א כב

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שמואל א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא
שמואל ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד       (מהדורות נוספות של שמואל א כב)


דוד ממשיך לברוח משאול

א וַיֵּלֶךְ דָּוִד מִשָּׁם וַיִּמָּלֵט אֶל מְעָרַת עֲדֻלָּם מערה ידועה ליד העיר עדולם שבאיזור בית ג'וברין, וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו וְכָל בֵּית אָבִיו וַיֵּרְדוּ אֵלָיו שָׁמָּה. ב וַיִּתְקַבְּצוּ אֵלָיו כָּל אִישׁ מָצוֹק שיש לו צרה ומצוקה, וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר לוֹ נֹשֶׁא נוגש (אדם שהוא חייב לו כסף), וְכָל אִישׁ מַר נֶפֶשׁ, וַיְהִי עֲלֵיהֶם לְשָׂר, וַיִּהְיוּ עִמּוֹ כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ. ג וַיֵּלֶךְ דָּוִד מִשָּׁם מִצְפֵּה מוֹאָב, וַיֹּאמֶר אֶל מֶלֶךְ מוֹאָב: "יֵצֵא נָא אָבִי וְאִמִּי אִתְּכֶם ממקום מושבם ויהיו איתכם עַד אֲשֶׁר אֵדַע מַה יַּעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים". ד וַיַּנְחֵם אֶת הוליכם אל פְּנֵי מֶלֶךְ מוֹאָב, וַיֵּשְׁבוּ עִמּוֹ כָּל יְמֵי הֱיוֹת דָּוִד בַּמְּצוּדָה מקום גבוה במיצפה מואב. {ס}

ה וַיֹּאמֶר גָּד הַנָּבִיא אֶל דָּוִד: "לֹא תֵשֵׁב בַּמְּצוּדָה, לֵךְ וּבָאתָ לְּךָ אֶרֶץ יְהוּדָה", וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַיָּבֹא יַעַר חָרֶת. {ס}

"בַּגִּבְעָה תַּחַת הָאֶשֶׁל" (פסוק ו) - עץ אשל

ו וַיִּשְׁמַע שָׁאוּל, כִּי נוֹדַע מפני שנתפרסם מיקומו של דָּוִד וַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ, וְשָׁאוּל יוֹשֵׁב בַּגִּבְעָה תַּחַת הָאֶשֶׁל בָּרָמָה, וַחֲנִיתוֹ בְיָדוֹ, וְכָל עֲבָדָיו נִצָּבִים עָלָיו. ז וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לַעֲבָדָיו הַנִּצָּבִים עָלָיו: "שִׁמְעוּ נָא בְּנֵי יְמִינִי השבט שלי, שבט בינימין, גַּם האם גם לְכֻלְּכֶם יִתֵּן בֶּן יִשַׁי שָׂדוֹת וּכְרָמִים? לְכֻלְּכֶם את כולכם יָשִׂים שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת? ח כִּי קְשַׁרְתֶּם התחברתם לצורך מרד כֻּלְּכֶם עָלַי, וְאֵין גֹּלֶה אֶת אָזְנִי בִּכְרָת בְּנִי עִם בֶּן יִשַׁי, וְאֵין חֹלֶה כואב את כאבי מִכֶּם עָלַי וְגֹלֶה אֶת אָזְנִי, כִּי הֵקִים בְּנִי אֶת עַבְדִּי עָלַי לְאֹרֵב כַּיּוֹם הַזֶּה כמו שאנו רואים עכשיו". {ס}

דואג האדומי מלשין לשאול על העזרה שדוד קיבל בנוב והורג את כל הכהנים

ט וַיַּעַן דֹּאֵג הָאֲדֹמִי וְהוּא נִצָּב עַל עַבְדֵי שָׁאוּל, וַיֹּאמַר: "רָאִיתִי לעיל כא, ח אֶת בֶּן יִשַׁי בָּא נֹבֶה אֶל אֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב. י וַיִּשְׁאַל לוֹ בַּיהוָה וְצֵידָה נָתַן לוֹ, וְאֵת חֶרֶב גָּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי נָתַן לוֹ". יא וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ לִקְרֹא אֶת אֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִיטוּב הַכֹּהֵן וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיו הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בְּנֹב, וַיָּבֹאוּ כֻלָּם אֶל הַמֶּלֶךְ. {ס}

יב וַיֹּאמֶר שָׁאוּל: "שְׁמַע נָא בֶּן אֲחִיטוּב", וַיֹּאמֶר: "הִנְנִי אֲדֹנִי". יג וַיֹּאמֶר אֵלָו שָׁאוּל: "לָמָּה קְשַׁרְתֶּם עָלַי, אַתָּה וּבֶן יִשָׁי, בְּתִתְּךָ לוֹ לֶחֶם וְחֶרֶב וְשָׁאוֹל ושאלת בשבילו לוֹ בֵּאלֹהִים, לָקוּם אֵלַי לְאֹרֵב כַּיּוֹם הַזֶּה?". {ס}

יד וַיַּעַן אֲחִימֶלֶךְ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר: "וּמִי בְכָל עֲבָדֶיךָ כְּדָוִד נֶאֱמָן וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ וְסָר אֶל מִשְׁמַעְתֶּךָ וְנִכְבָּד בְּבֵיתֶךָ. טו הַיּוֹם האם רק היום היתה פעם ראשונה ששאלתי בשבילו? (הרי שאלתי לפני כל יציאה לקרב) הַחִלֹּתִי (לשאול) לִשְׁאָל לוֹ בֵאלֹהִים? חָלִילָה לִּי, אַל יָשֵׂם הַמֶּלֶךְ בְּעַבְדּוֹ דָבָר דבר אשמה בְּכָל בֵּית אָבִי, כִּי לֹא יָדַע עַבְדְּךָ בְּכָל זֹאת מה שקרה בינך ובין דוד דָּבָר קָטֹן אוֹ גָדוֹל". טז וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: "מוֹת תָּמוּת אֲחִימֶלֶךְ, אַתָּה וְכָל בֵּית אָבִיךָ". יז וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָרָצִים העבדים הרצים לפני מרכבת המלך (לעיל ח, יא) הַנִּצָּבִים עָלָיו: "סֹבּוּ הקיפו אותו וְהָמִיתוּ כֹּהֲנֵי יְהוָה כִּי גַם יָדָם עִם דָּוִד, וְכִי יָדְעוּ כִּי בֹרֵחַ הוּא וְלֹא גָלוּ אֶת (אזנו) אָזְנִי", וְלֹא אָבוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ לִשְׁלֹחַ אֶת יָדָם לִפְגֹעַ בְּכֹהֲנֵי יְהוָה. {ס}

יח וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ (לדויג) לְדוֹאֵג: "סֹב אַתָּה וּפְגַע בַּכֹּהֲנִים", וַיִּסֹּב (דויג) דּוֹאֵג הָאֲדֹמִי וַיִּפְגַּע הוּא בַּכֹּהֲנִים, וַיָּמֶת בַּיּוֹם הַהוּא שְׁמֹנִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ נֹשֵׂא אֵפוֹד בָּד. יט וְאֵת נֹב עִיר הַכֹּהֲנִים הִכָּה דואג, על פי פקודת שאול לְפִי חֶרֶב מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק, וְשׁוֹר וַחֲמוֹר וָשֶׂה לְפִי חָרֶב. כ וַיִּמָּלֵט בֵּן אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב וּשְׁמוֹ אֶבְיָתָר, וַיִּבְרַח אַחֲרֵי דָוִד. כא וַיַּגֵּד אֶבְיָתָר לְדָוִד, כִּי הָרַג שָׁאוּל אֵת כֹּהֲנֵי יְהוָה. כב וַיֹּאמֶר דָּוִד לְאֶבְיָתָר: "יָדַעְתִּי בַּיּוֹם הַהוּא כִּי שנמצא שָׁם (דויג) דּוֹאֵג הָאֲדֹמִי כִּי ושהוא הַגֵּד יַגִּיד לְשָׁאוּל. אָנֹכִי סַבֹּתִי גרמתי להרג בְּכָל נֶפֶשׁ בֵּית אָבִיךָ. כג שְׁבָה אִתִּי, אַל תִּירָא, כִּי אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי יְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשֶׁךָ, כִּי מִשְׁמֶרֶת דבר שיש לשומרו אַתָּה עִמָּדִי". {ס}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • "וַיַּעַן דֹּאֵג הָאֲדֹמִי וְהוּא נִצָּב עַל עַבְדֵי שָׁאוּל, וַיֹּאמַר: "רָאִיתִי אֶת בֶּן יִשַׁי בָּא נֹבֶה אֶל אֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב" (ט) - ראה מזמור נב בתהלים שכותרתו: "לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לְדָוִד, בְּבוֹא דּוֹאֵג הָאֲדֹמִי וַיַּגֵּד לְשָׁאוּל וַיֹּאמֶר לוֹ: בָּא דָוִד אֶל בֵּית אֲחִימֶלֶךְ".
  • "וַיֵּלֶךְ דָּוִד מִשָּׁם וַיִּמָּלֵט אֶל מְעָרַת עֲדֻלָּם" (פסוק א) - ראה מזמור נז בתהלים שכותרתו: "לַמְנַצֵּחַ... לְדָוִד... בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי שָׁאוּל בַּמְּעָרָה".