פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בראשית מ ה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית מ ה: "וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם אִישׁ חֲלֹמוֹ בְּלַיְלָה אֶחָד אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם אֲשֶׁר אֲסוּרִים בְּבֵית הַסֹּהַר."



וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם אִישׁ חֲלֹמוֹ בְּלַיְלָה אֶחָדעריכה

חלום מעיד על דאגות של התת-מודע המתקשרות לאדם. לרוב אדם לא זוכר את חלומותיו, אבל במידה והוא מתעורר בבהלה, הוא זוכר את מחשבותיו. החלומות פותחים חלון לדאגות ותקוות ולכן פותרי חלומות זוכים לכבוד והוכרה.

שְׁנֵיהֶםעריכה

שני השרים חלמו באותו זמן, כל אחד לחוד, חלום שגרם להם להיות "זֹעֲפִים" בבוקר. הסיבה לחלום צריכה להיות משהו שמשותף לשניהם ומציק להם.

למה הם דאגו?עריכה

ברור שהם ידעו שפרעה עומד לעשות משתה מפואר בעוד מספר ימים לכבוד "יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת פַּרְעֹה" או יורשו, אם בגלל שהמלכה היתה בהריון מתקדם, או יום הולדת המלך היה יום ידוע בשנה.

  1. נהוג שלכבוד מאורע חשוב, כהכתרה או הולדת יורש, אסירים משתחררים מכלאם,‏[1] ככתוב: "כִּי בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב, עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל" (במדבר לה כח). השרים קיוו שהמלך בשמחתו לא ישכח אותם ויוציא אותם לדרור.
  2. הם דאגו שאם המלך יעשה משתה ולא יקרא להם לשרתו, זה סימן שהוא מצא מחליפים ואז אין לו סיבה להשאיר אותם בחיים. לכן כל שר חלם חלום שעסק במקצועו ושרותו למלך.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אֻרֻכַּגִינָה מלך לַגַש פרסם במאה ה-24 לפנה"ס תקנות דרור (אֻרֻכַּגִינָה 4, XII, 22-13) (שנת היובל ‒ ויקרא כ"ה 23-8, גליה סמו).