ויקיטקסט

ביאור:בראשית כח יב

<< · ביאור · בראשית כח · פסוקים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב · >>

בראשית כח יב: "וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ."


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כח יב.


סולם יעקב

עריכה

מה מסמל חלום הסולם?

עריכה

1. החלום מסמל את השגחת ה' על יעקב.   יעקב ברח מפני עשו שרצה להרגו, עזב את בית הוריו והלך אל מקום חדש ולא נודע. הוא ודאי פחד מאד, וה' רצה להרגיע אותו ולהראות לו שהוא תמיד שומר עליו.   כך הרגיע אלישע את נערו, (מלכים ב ו יז): "וַיִּתְפַּלֵּל אֱלִישָׁע וַיֹּאמַר 'ה'! פְּקַח נָא אֶת עֵינָיו וְיִרְאֶה'. וַיִּפְקַח ה' אֶת עֵינֵי הַנַּעַר, וַיַּרְא וְהִנֵּה הָהָר מָלֵא סוּסִים וְרֶכֶב אֵשׁ סְבִיבֹת אֱלִישָׁע"; וכך ניחם ה' את הגר בפרקים הקודמים (ראו השוואה בין חזון יעקב לבין התגלות המלאך להגר, בתוך איתותים וסימני דרך בסיפור המקראי / ד"ר משה אגל טל ). ניתן לפרש את המלאכים המופיעים בחלום בשתי דרכים:

  • ה' שומר על יעקב באמצעות מלאכיו המלוים אותו, כמו שנאמר ב (תהלים צא יא): "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ": "עולים ויורדים - עולים תחלה ואח"כ יורדים: מלאכים שליווהו בארץ אין יוצאים חוצה לארץ, ועלו לרקיע; וירדו מלאכי חוצה לארץ ללוותו" ( רש"י ) .
  • ה' שומר על יעקב בעצמו, כי מעלתו של יעקב גדולה ממעלתם של המלאכים, כמו שנאמר בפסוקים הבאים, (בראשית כח יג): "וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו, וַיֹּאמַר 'אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאֶלֹהֵי יִצְחָק... וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ...'": "הראהו בחלום הנבואה, כי כל הנעשה בארץ נעשה על ידי המלאכים, והכל בגזרת עליון עליהם, כי מלאכי אלהים אשר שלח ה' להתהלך בארץ לא יעשו קטנה או גדולה עד שובם להתיצב על אדון כל הארץ... והראהו, כי הוא יתברך נצב על הסלם, ומבטיחו ליעקב בהבטחה גדולה להודיע שהוא לא יהיה ביד המלאכים, אבל יהיה חלק ה', ויהיה עמו תמיד, כמו שאמר והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך , כי מעלתו גדולה משאר הצדיקים שנאמר בהם כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך ." ( רמב"ן ) .

2. החלום מסמל את ההסטוריה של עם ישראל וארץ ישראל: "הראה לו הקב"ה ארבע מלכיות, מושלן ואבדן: הראהו שר מלכות בבל עולה שבעים עוקים ויורד; והראהו שר מלכות מדי עולה חמישים ושנים עוקים ויורד; והראהו שר מלכות יון עולה מאה ושמונים עוקים ויורד; והראהו שר מלכות אדום עולה ואינו יורד. אמר לו יעקב "אך אל שאול תורד" (ישעיהו יד טו), אמר לו הקב"ה "אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך" (עובדיה א ד)" (פרקי דרבי אליעזר לה; מובא בפירוש רמב"ן ) : כל מלאך מסמל מעצמה אחת, והמלאכים "עולים ויורדים" - לכל מעצמה ישנה תקופה של עליה, אך אחריה תבוא תקופה של ירידה. פירוש זה מתאים לפסוק הבא, שבו ה' מבטיח שבסופו של דבר ייתן את הארץ לזרעו של יעקב, (בראשית כח יג): "וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו, וַיֹּאמַר 'אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק, הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ. וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה צפונה וָנֶגְבָּה, וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל משפחות הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ...".

  • לפי מדרש תנחומא, ה' הציע גם ליעקב לעלות בסולם, אך יעקב פחד וסירב, ולכן נאלצו צאצאיו לסבול משיעבוד המלכויות. ובדורנו זכינו, ברוך ה', לראות את צאצאיו של יעקב מתגברים על הפחד, עולים בסולם ומקימים את מדינת ישראל (ראו 'דעת מקרא' לפסוקנו) .

3. החלום מסמל את התקשורת בין ה' לבין האדם, באמצעות התפילה, הקרבנות או הנבואה.  המלאכים העולים מסמלים את התפילות או הקרבנות העולים מבני האדם אל ה', והמלאכים היורדים מסמלים את הברכה האלהית או את הנבואה היורדת מה' אל בני האדם (ראו 'דעת מקרא', וראו מורה נבוכים - החלק הראשון - פרק פתיחה ובהערות הר"י קאפח שם) . פירוש זה מתאים לפסוקים הבאים, שבהם הבין יעקב שהמקום שהוא שוכב בו הוא מקום קדוש, והחליט להקים בו בית אלהים, (בראשית כח יז): "וַיִּירָא וַיֹּאמַר 'מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה, אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם'".

4. החלום מסמל את שליחותו הרוחנית של יעקב ושל האדם בכלל. חלום הוא נבואה בדרגה נמוכה, (במדבר יב ו): "אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם ה' בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ"; החלום משקף את דרגתו הנשמתית של האדם. יעקב חווה לראשונה קשר ישיר עם בורא עולם, בחלום שבו הוא רואה סולם, הממחיש לו שלכל אדם ישנה אפשרות ליצור קשר עם ה' על פי דרגתו - מי שדרגתו נמוכה נמצא בתחתית הסולם, ומי שרוצה יכול להתעלות עוד ועוד (ע"פ גליה) .

כל עוד יעקב היה בבית הוריו, הם היו המתווכים בינו לבין ה'; ברגע שיצא מבית הוריו והפך לאדם עצמאי, ה' יצר איתו קשר והראה לו שהוא מסוגל להמשיך ולהתעלות באופן אישי כפי יכולתו ובאופן המיוחד לו. כך גם כל צאצאיו הבאים אחריו - כל אחד הוא אחד יחיד ומיוחד, מקבל את המסורת בירושה מהוריו אך יכול להביא את החידוש הפרטי שלו.

"הסולם הנגלה ליעקב בחלומו הוא יעקב עצמו - החולם את עצמו לדעת, ובמבט כולל - הסולם הנו משל לדמות האדם. האדם, גופו הינו סולם מוצב ארצה . נשמתו, שהיא חלק אלוה ממעל, ירדה ארצה... לשכון בבתי חומר... אך וראשו מגיע השמיימה - בכוחו להרים ראשו ולעלות מעלה מעלה אל אלהיו הניצב עליו וקורא לו לעלות לשורש נשמתו ומקור חייו... מלאכי אלהים דוברים באדם ומאיצים בו לעלות ב'מסילת ישרים' זו, המחייבת תיקון המידות נדבך אחר נדבך, בדרך העולה בית אל... יש לעלות מעלה ולשאוב ממקור החיים והאור, במגמה לרדת מטה ולהמשיך אור חיים וקדושה בכל מחשכי ארץ... זוהי שליחותו של יעקב, תפארת האדם, ההופך מרכבה לשכינה, וזוהי שליחות זרעו אחריו, לבנות בית אלהים כאן - עלי אדמות, בארץ הזאת שבה נגלית השכינה, וממנה יאיר אור תורה וישועה לכל העולם, כנאמר בחלום הסולם: ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך" (הרב חנן פורת, מעט מן האור לספר בראשית, עמ' 226; ובהמשך הביא רעיונות דומים מהרש"ז מלאדי, הרב חיים מוולוז'ין, ובעל ה'שפת אמת') .

וכך כתב רמח"ל בשער הקדושה: "ענין הקדושה כפול הוא, דהיינו: תחלתו עבודה וסופו גמול, תחלתו השתדלות וסופו מתנה. והיינו: שתחלתו הוא מה שהאדם מקדש עצמו, וסופו מה שמקדשים אותו" ( מסילת ישרים כו ) - תחילתה של הקדושה היא " סולם מוצב ארצה ", מה שהאדם מקדש את עצמו בכוחות עצמו על הארץ; וסופה של הקדושה היא " וראשו מגיע השמימה ", מה שה' מקדש את האדם מעבר לכוחותיו של האדם (ע"פ גליה) .

בפסוקים הבאים ניתן למצוא חיזוקים לכל אחד מהפירושים הללו:

  • פסוק יג ופסוק יד, "הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך. והיה זרעך כעפר הארץ...", מחזקים את מדרשי רבי אליעזר ורבי תנחומא, שלפיו החלום מתייחס להסטוריה של עם ישראל וארץ ישראל.
  • פסוק טו, "והנה אנכי עמך, ושמרתיך בכל אשר תלך, והשבתיך אל האדמה הזאת, כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך", מחזקים את פירושי רש"י ורמב"ן, שלפיו החלום מתייחס להשגחת ה' על יעקב.
  • פסוק יז, "ויירא ויאמר: מה נורא המקום הזה, אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים", מחזק את הפירושים שלפיהם החלום מתייחס לעבודת ה' על-ידי מקדש, קרבנות ותפילה.
  • ופסוקים 21-22, שבהם יעקב נודר נדר לעבוד את ה', "והיה ה' לי לאלהים, והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים, וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך", מחזקים את פירושי הרב חנן פורת והפירושים המובאים בדבריו, שלפיהם החלום מתייחס להתעלות הרוחנית של יעקב.

לעיון נוסף

עריכה

ישנה הקבלה בין סולם יעקב, שראשו מגיע השמיימה, לבין מגדל בבל, שגם הוא היה אמור להגיע השמיימה. ראו:

מדוע נכתבה כמה פעמים המילה "והנה"? "ויחלום והנה וגו'. טעם אומרו והנה. להיות שאין החלום מוחלט בבחינת הצדק כי חלומות שוא הם, גם שעל כל פנים יהיה בהם תבן כי הם במראה השעמום, לזה אמר והנה פי' כי הדברים בלא שעמום ודמיונות אלא כל דבר נגלה אצלו ומבואר כיום יאיר, ואין זה דומה לשאר החלומות שרואה דבר ואינו מחליט בראייתו מה שהוא רואה, ולזה תמצא שדקדק לומר בכל פרט ופרט מהנגלה אליו בחלום והנה, גבי ראית הסולם אמר והנה סולם, גבי ראית המלאכים אמר והנה מלאכי וגו', גבי גילוי שכינה אמר והנה ה', הכוונה בזה כי היתה נבואה ממש:" ( אור החיים )

התרגום מקשר בין המלאכים שבחלום יעקב למלאכים שבאו להציל את לוט מסדום: "וַחֲלָם וְהָא סוּלְמָא קְבוּעַ בְּאַרְעָא וְרֵישֵׁיהּ מָטֵי עַד צֵית שְׁמַיָא, וְהָא תְּרֵין מַלְאָכַיָא דַאֲזָלוּ לִסְדוֹם וְאִטְרְדוּ מִן מְחִיצַתְהוֹן מִן בִּגְלַל דְגַלְיָין מַסְטִירִין דְמָרֵי עַלְמָא, וַהֲווֹ מַטְרִידִין וְאָזְלִין עַד זְמַן דְנָפַק יַעֲקב מִבֵּית אָבוֹי, וְהִינוּן לָוָון יָתֵיהּ בְּחִיסְדָא עַד בֵּית אֵל, וּבְהַהוּא יוֹמָא סַלְקִין לִשְׁמֵי מְרוֹמָא, עָנִין וְאָמְרִין 'אִיתוּן חָמוֹן יַעֲקב חֲסִידָא, דְאִיקוּנִין דִי לֵיהּ קְבִיעָא בְּכוּרְסֵי יְקָרָא, דַהֲוֵיתוּן מִתְחַמְדִין לְמֶחֱמֵי יָתֵיהּ!', בְּכֵן שְׁאַר מַלְאָכַיָא קַדִישַׁיָא דַיְיָ נַחֲתִין לְמִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ:" (ירושלמי/יונתן) .

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל

עריכה


תגובות

עריכה
-- פרידה מורשת, 2014-11-28 00:01:30

[1]

-- Daian Moshe, 2014-11-28 13:19:22


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:סולם יעקב


מקורות

עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-11-25.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/br-28-12


אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:בראשית_כח_יב"