קטגוריה:בראשית לא לה
נוסח המקרא
ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את התרפים
וַתֹּאמֶר אֶל אָבִיהָ אַל יִחַר בְּעֵינֵי אֲדֹנִי כִּי לוֹא אוּכַל לָקוּם מִפָּנֶיךָ כִּי דֶרֶךְ נָשִׁים לִי וַיְחַפֵּשׂ וְלֹא מָצָא אֶת הַתְּרָפִים.
וַתֹּ֣אמֶר אֶל־אָבִ֗יהָ אַל־יִ֙חַר֙ בְּעֵינֵ֣י אֲדֹנִ֔י כִּ֣י ל֤וֹא אוּכַל֙ לָק֣וּם מִפָּנֶ֔יךָ כִּי־דֶ֥רֶךְ נָשִׁ֖ים לִ֑י וַיְחַפֵּ֕שׂ וְלֹ֥א מָצָ֖א אֶת־הַתְּרָפִֽים׃
וַ/תֹּ֣אמֶר אֶל־אָבִ֗י/הָ אַל־יִ֙חַר֙ בְּ/עֵינֵ֣י אֲדֹנִ֔/י כִּ֣י ל֤וֹא אוּכַל֙ לָ/ק֣וּם מִ/פָּנֶ֔י/ךָ כִּי־דֶ֥רֶךְ נָשִׁ֖ים לִ֑/י וַ/יְחַפֵּ֕שׂ וְ/לֹ֥א מָצָ֖א אֶת־הַ/תְּרָפִֽים׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַרַת לַאֲבוּהָא לָא יִתְקַף בְּעֵינֵי רִבּוֹנִי אֲרֵי לָא אִכּוֹל לִמְקָם מִן קֳדָמָךְ אֲרֵי אוֹרַח נְשִׁין לִי וּבְלַשׁ וְלָא אַשְׁכַּח יָת צַלְמָנַיָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַרַת לָא יִתְקוֹף בְּעֵינֵי רִבּוֹנִי אֲרוּם לֵית אֶפְשַׁר לְמֵיקוֹם מִן קָמָךְ אֲרוּם אוֹרַח נְשִׁין לִי וּפִשְׁפַּשׁ וְלָא אַשְׁכַּח יַת צַלְמָנַיָא: |
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(לד - מב) למה אמר וימשש ולא מצא ויחפש ולא מצא את התרפים שהוא כפל בשנוי לשון:
וכוח יעקב יש בו אריכות גדול וכפל זה עשרים שנה אנכי עמך זה לי עשרים שנה בביתך, וכפל אנכי אחטנה מידי תבקשנה:
(לד - לה) "וימשש לבן" וכו' "ויחפש", גם באהל רחל חפש ב"פ, ותחלה משש בידו על גנבות אחרות "ולא מצא" ואח"כ "ויחפש" אחר התרפים, כי חפוש הוא על דבר המבוקש, ולא מצאו את התרפים:
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ותאמר אל אביה. אמר ר' יוחנן: תרפים לא מצא, קיתוניות מצא. נעשו תרפים קיתוניות, שלא לבייש את רחל.
מה הן תרפים? שוחטין אדם בכור ומולקים את ראשו, ומולחין אותו במלח ובשמים, וכותבין על ציץ הזהב שם רוח הטומאה, ומניחין אותו תחת לשונו ונותנין אותו בקיר, ומדליקין ומשתחוים לו והוא מדבר עמם, שנאמר: "כי התרפים דברו און". לפיכך גנבתם רחל, שלא יגידו ללבן שברח יעקב. ולא עוד, אלא להכרית עבודה זרה מבית אביה:
אמר רב ספרא: כמאן קרו פרסאי לנדה דישתנא? מהכא, כי דרך נשים לי.בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
מאהל. ד' במסורה ויצא מאהל לאה. מאהל מועד לאמר. ואהיה מתהלך מאהל אל אהל. יתצך לנצח ויסחך מאהל. פירוש בשעה שהוקם המשכן נאסרו הבמות והיינו ויקרא אליו מאהל מועד דוקא ולאחר שעברו הירדן הותרו הבמות עד שבאו לשילה והיינו ויצא מאהל לאה דהיינו המשכן שעשאו בצלאל שבא משבט יהודה שיצא מלאה ויבא באהל רחל זה שילה שבחלק יוסף ואז ואהיה מתהלך מאהל אל אהל משילה לנוב ומנוב לגבעון ומשם לבית עולמים ואז נאסרו הבמות והיינו יתצך לנצח ויסחך מאהל שלא היה שום היתר. אדוני אבי הרא"ש ז"ל:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לא לה.
אַל יִחַר בְּעֵינֵי אֲדֹנִי
בעיתה של רחל
לבן נכנס לאוהלה של רחל "ויְַמַשֵּׁשׁ לָבָן אֶת כָּל הָאֹהֶל וְלֹא מָצָא" (ביאור:בראשית לא לד). נשאר רק לחפש: על גופה של רחל ומקום יושבה. במידה ולבן היה מוצא את התרפים באהלה, היא היתה יוכלה להגיד: "לא ידעתי, מישהוא החביא את זה באהלי", ולצאת בספק. אולם רחל הבינה שעכשו העניין אבוד, הרי הוא ימצא אותם במקום יושבה ואין ספק שהיא הרגישה אותם בתוך "בְּכַר הַגָּמָל" (ביאור:בראשית לא לד).
רחל הסבירה שהיא לא יכולה לקום "כִּי דֶרֶךְ נָשִׁים לִי", ולבן לא ענה לה. אבל זה היה מספיק בשבילו לחשוד בה. ברגע זה לבן ידע איפה התרפים ושרחל גנבה אותם ועכשו מסתירה אותם. לבן היה יכול לדרוש שהיא תקום או לצאת מהאוהל. לבן החליט להמשיך לחפש כאילו שהוא החמיץ את התרפים במקום אחר, וכך הנוכחים בחיפוש לא יבינו שהוא יודע איפה התרפים.
לבן לא היה יכול להעליב את רחל ולגרום למותה של בתו האהובה, הן הוא יאמר: "הבנות בנתי והבנים בני". פסלוני הזהב לא היו שווים כל כך בעייניו הן הוא יכול לעשות לו חדשים.
כִּי דֶרֶךְ נָשִׁים לִי
רחל נתנה הסבר אפשרי לאי יכולתה לקום ולזוז ולאפשר ללבן לחפש על גופה או מושבה. ללבן לא היה נאה לדרוש הוכחה מעשית לדבריה, והוא וויתר ולא ענה, אלא חזר לחפש באהל.
לא בטוח שרחל שיקרה שיש לה מחזור. יש סיכויים של 25% שדבריה היו אמת, אבל בכל מקרה היא אמרה זאת כדי למנוע מלבן למצוא את התרפים.
זאת היתה השפלה גדולה לתרפים הקדושים שאישה, שאינה טהורה, יושבת עליהם. לבן לא רצה להעניש את בתו, ולא היה מעוניין להאשים את רחל בעבירה נוספת של חילול כבוד אלוהיו. ניתן להבין שלבן נתן כבוד יותר גדול לבתו מאשר לתרפים.
מה הבין לבן
לבן הבין שרחל גנבה את התרפים. הוא הבין שהיא אוהבת את אלוהיו. הוא הבין שהיא לקחה אותם כי היא רוצה עוד בנים, ושהיא חושבת שהתרפים עזרו לה לקבל את הבן הראשון, את יוסף.
לקיחת התרפים היתה ההוכחה הברורה ללבן שרחל רוצה עוד בנים מיעקב. לבן הבין שרחל הלכה מרצונה החופשי עם יעקב, ולבטח יעקב לא ידע שהיא הגנבת, ושאותה יעקב נשבע שהוא יהרוג.
לבן הבין שאם יעקב ידע שרחל גנבה את התרפים ושהיא אינה מאמינה באלוהי אברהם, יצחק ויעקב, חינה בעייני יעקב יפול, ויעקב יוריד אותה ממעמדה כאישה הראשונה ואולי יגרש אותה.
ייתכן שזה היה הרגע שלבן הבין שהוא חייב להזהיר את יעקב: "אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי, וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי" (ביאור:בראשית לא נ), כדי שיעקב לא יוכל להעניש את רחל.
מקורות
נלקח בחלקו מ- סנדובסקי, אילן .(14/09/2010). פסח: אסור לנשים לקלל את לבן הארמי. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים. מ:http://www.articles.co.il/article.php?id=80762
המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
קישורים
דף הפרק • מקראות גדולות • הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית לא לה"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.