ישנם כמה תנאים הצריכים להתקיים על-מנת שנכיר באדם כנביא (ראו זיהוי נביא ). מה צריך לעשות אדם, שה' יוצר איתו קשר ומדבר איתו, אך אין לו התנאים הדרושים לנבואה? מצד אחד, הוא לא יכול להיחשב כנביא, ומצד שני, הוא לא יכול לעבור על המצוה שה' ציווה אותו!

במקרה זה, הנבואה מחייבת רק את האדם עצמו - הוא אינו יכול לחייב אחרים להתנהג לפי דבריו. דוגמה יפה לזה נמצאת בדבריו של יעקב אל נשיו, רחל ולאה. ה' התגלה אל יעקב בחלום, ואמר לו לעזוב את בית לבן ולחזור אל ארץ כנען. כשיעקב סיפר על כך לרחל וללאה, הוא לא ציווה עליהן לבוא איתו! בניגוד לסגנון המקובל בנבואת משה, שהוא ציווי (למשל שמות ד: "כה אמר ה': ... שלח את עמי"), יעקב רק סיפר לנשיו על החלום שלו:

בראשית לא יא: " "וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם 'יַעֲקֹב!' וָאֹמַר" "'הִנֵּנִי!'... אנכי האל בית אל, אשר משחת שם מצבה, אשר נדרת לי שם נדר; עתה קום צא מן הארץ הזאת, ושוב אל ארץ מולדתך" ". יעקב אומר לנשיו: "ה' ציווה עליי ללכת לארץ כנען. אני מתכוון ללכת. האם אתן באות איתי?"; והן עונות לו:

(בראשית לא יד): "ותען רחל ולאה ותאמרנה לו 'העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו?!... ועתה כל אשר אמר אלהים אליך עשה". אנחנו לא מרגישות שום קשר לאבינו, עשה כל מה שה' אמר לך, אנחנו באות איתך.

(ע"פ הרב אורי שרקי) .