קטגוריה:בראשית לא לב
נוסח המקרא
עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר לך מה עמדי וקח לך ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם
עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה נֶגֶד אַחֵינוּ הַכֶּר לְךָ מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ וְלֹא יָדַע יַעֲקֹב כִּי רָחֵל גְּנָבָתַם.
עִ֠ם אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֣א אֶת־אֱלֹהֶ֘יךָ֮ לֹ֣א יִֽחְיֶה֒ נֶ֣גֶד אַחֵ֧ינוּ הַֽכֶּר־לְךָ֛ מָ֥ה עִמָּדִ֖י וְקַֽח־לָ֑ךְ וְלֹֽא־יָדַ֣ע יַעֲקֹ֔ב כִּ֥י רָחֵ֖ל גְּנָבָֽתַם׃
עִ֠ם אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֣א אֶת־אֱלֹהֶי/ךָ֮ לֹ֣א יִֽחְיֶה֒ נֶ֣גֶד אַחֵ֧י/נוּ הַֽכֶּר־לְ/ךָ֛ מָ֥ה עִמָּדִ֖/י וְ/קַֽח־לָ֑/ךְ וְ/לֹֽא־יָדַ֣ע יַעֲקֹ֔ב כִּ֥י רָחֵ֖ל גְּנָבָֽתַ/ם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אֲתַר דְּתַשְׁכַּח יָת דַּחְלָתָךְ לָא יִתְקַיַּים קֳדָם אֲחַנָא אִשְׁתְּמוֹדַע לָךְ מָא דְּעִמִּי וְסַב לָךְ וְלָא יְדַע יַעֲקֹב אֲרֵי רָחֵל נְסֵיבַתְנוּן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | עִם כָּל מָאן דְתִשְׁכַּח יַת צַלְמֵי טַעֲוָותָךְ יְמוּת בְּלָא זִימְנֵיהּ כָּל קְבֵיל אָחָנָא אִשְׁתְּמוֹדַע לָךְ מַאן דְעִמִי מִן דִילָךְ וְסַב לָךְ וְלָא יְדַע יַעֲקב אֲרוּם רָחֵל גְנָבַתְנוּן: |
רש"י
"מה עמדי" - משלך
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מָה עִמָּדִי – מִשֶּׁלְּךָ (תרגום יונתן).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" הכר לך מה עמדי" משלך וקח לך כשתכירהו:
" ולא ידע יעקב" שאם היה יודע לא היה מעיז פניו לכחש ולא היה אומר לא יחיה:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לא לב.
כִּי רָחֵל גְּנָבָתַם
למה רחל גנבה את התרפים?
בזמנו רחל היתה מסכנה מאוד. יעקב קיבל בנים מלאה, מבלהה ומזלפה. רחל ידעה שאם היא לא תביא בן ליעקב היא לא תהיה שותפה לברכת אלוהים, ולא יהיה לה חלק בעתיד העם. רחל המסכנה קנאה בלאה ודרשה מיעקב: "יַעֲקֹב הָבָה לִּי בָנִים, וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי" (ביאור:בראשית ל א). רחל היתה כל כך מיואשת שהיא מאיימת בהתאבדות. יעקב הסיר אחריות מעצמו, הרי יש לו ילדים מלאה, וצעק עליה. במקום לעודד אותה להאמין באלוהים ולהסביר לה שלאלוהים יש סיבות חשובות למה האמהות היו עקרות עד גיל מבוגר, יעקב האשים אותה ואת אלוהים "הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי, אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן" (ביאור:בראשית ל א). ביאושה רחל הזמינה את יעקב לבוא לאמתה, בלהה, (ביאור:בראשית ל ג). אולם פתרון זה לא הביא לה אושר.
ואז, רחל, בחוסר ברירה, כנראה התפללה גם לתרפי אביה, ולהפתעתה "ויִַּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל; ויִַּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים ויִַּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ" (ביאור:בראשית ל כב).[1] סביר שרחל חשבה שאלוהי אביה עזרו לה ולא אלוהי יעקב, וכיוון שרחל רצתה בן נוסף, כפי שהיא קראה ליוסף: "יֹסֵף יְהוָה לִי בֵּן אַחֵר" (ביאור:בראשית ל כד), היא חשבה שהתרפים יעזרו לה ולכן היא לקחה אותם איתה לכנען.
לֹא יִחְיֶה
יעקב נעלב מטענתו של לבן, ובבטחנו הוא מכריז:
- עשה חיפוש בכל המחנה ומצא את אלוהיך "וְקַח לָךְ".
- האדם שגנב את אלוהיך "לֹא יִחְיֶה".
יעקב פעל לפי חוקי חמורבי מספר 6: הגונב מארמון או ממקדש יומת. אבל הוא דיבר בחפזון בלי לנסות לחשוב מי גנב. יעקב היה בטוח שלבן משקר, ולא גנבו ללבן את התרפים, כפי שהוא אומר לאחר שהתרפים לא נמצאו בחיפוש: "מַה מָּצָאתָ מִכֹּל כְּלֵי בֵיתֶךָ" (ביאור:בראשית לא לז). גם בני יעקב יעשו את השגיאה הזאת והסכימו להרוג את האיש שגנב את גביע הכסף של השליט המצרי (ביאור:בראשית מד ט), כי הם האמינו שלבן שיקר ולא גנבו לו את התרפים. אבל יוסף, שהיה באוהלה של רחל, הבין מה קרה. יעקב "לֹא יָדַע" מי גנב. הוא לא השתתף בצערה של רחל. הוא לא הקשיב לתפילותיה של אשתו. יעקב לא העלה בדעתו שרחל, אשתו האהובה היא הגנבת. יעקב, בדבריו, הביא סכנת מוות על רחל. קשה לדעת מה היתה עושה רחל לולא יעקב נשבע שהגונב יומת.
לא ברור אם יעקב הבין את המשחק של לבן, להציל אותו מיד בניו שרצו להרוג את יעקב ולהשיב את הצאן לחרן. בדבריו: "עַתָּה, הִסְכַּלְתָּ עֲשׂוֹ" (ביאור:בראשית לא כח), לבן רמז ליעקב שמעכשו הוא חייב לפעול בשכל ולא להיות סכל, וכך יעקב השתתף במשחק של לבן להכשיל את התוכנית של בני לבן.
תפקידה של רחל
רחל לא הבינה את תפקידה במשפחת יעקב. אלוהים גרם שהיא תהיה עקרה כדי שהיא תלד מאוחר יותר בן יחיד. הבן היחיד הזה יהיה הצעיר מאחיו ואהוב על אביו. אלוהים יבחר אותו להיות המנהיג של האחים. הבן הזה יביא את בני ישראל למצרים ויביא להצלחתם, דבר שיגרום לשיעבוד ויציאת מצרים.
רחל תלד בן נוסף שממנו יבוא המלך שאול, ומרדכי היהודי ואסתר שיצילו את העם.
רחל הצילה את עם ישראל, כאשר היא נתנה ללבן דרך למנוע מבניו לפגוע ביעקב, ולהעביר את הכעס על הצאן שנלקח לתרפים שנלקחו. לבן לא התכוון למצוא את התרפים, וכך בניו איבדו את היכולת לפגוע ביעקב והם עצמם היו בני מוות שהאשימו את יעקב ונכשלו להוכיח את טענתם.
עבירותיה של רחל
במעשה ודיבורים אנו רואים את עבירותיה של רחל. משה כתב את החוקים מאוחר יותר אבל החוקים האלה ברובם היו קיימים אצל אנשים מוסריים גם בתקופת רחל כפי שרואים בחוקי חמורבי:
- (שמות כ ב) "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עַל פָּנָי" - בני הבית חייבים לכבד את אלוהי ראש המשפחה מאז ומתמיד, כפי שהזכיר המלך לוושתי - "לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שֹׂרֵר בְּבֵיתוֹ" (ביאור:אסתר א כב)
- (שמות כ ג) "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל"
- (שמות כ ד) "לֹא תִשְׁתַּחֲוהֶ לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם"
- (שמות כ יג) "לֹא תַחְמֹד"
- (שמות כ יב) "לֹא תִגְנֹב"
- (שמות כ יב) "לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" - היא האשימה את כל האחרים, ושיקרה לאביה שאינה יכולה לקום.
- (שמות כ יא) "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ"
עונשה של רחל
משה כתב: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ, וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן, יַאֲרִכוןּ יָמֶיךָ" (שמות כ יא), ואכן ימיה של רחל היו קצרים.
רחל לא נקברה במערת המכפלה יחד עם האבות והאמהות, אלא "ותַָּמָת רָחֵל; ותִַּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה, הִוא בֵּית לָחֶם" (ביאור:בראשית לה יט).
ולצערנו, שבט אפרים המשיך בדרכי אימו, שבר את אחדות העם, הקים פסלים בבית אל ודן, לא עשה הטוב בעייני אדוני, ואבד.
רחל המסכנה נדחפה לשחק את תפקידה. אלוהים עצר את רחמה כדי להביא לה בן אחד בלבד, וגרם לה להאמין בתרפים כדי שיהיה ללבן דרך להציל את יעקב מבני לבן שרצו לפגוע בו. בזכות מותה המוקדם, ולידת בנימין שהיה ילד מיוחד, יוסף זכה להיות עשיר בגיל צעיר, אחראי לאחיו הקטן, הסתכסך עם אחיו ונמכר למצרים כדי להכין את בואם של בני ישראל למצרים. עצוב שרחל היתה צריכה לסבול כדי לקדם את תוכניתו של אלוהים.
כִּי רָחֵל גְּנָבָתַם
כותב הסיפור מידע אותנו שרחל גנבה ויעקב לא ידע. מאין כותב הסיפור ידע?
כנראה כאשר כל אנשיו של יעקב נתנו "אֶל יַעֲקֹב אֵת כָּל אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם" (ביאור:בראשית לה ד) כדי להטהר, רחל זרקה את תרפיה אביה, וכך נודע ליעקב, כאשר הוא טמן אותם ליד האלון.
או לאחר מותה של רחל, נבדקו חפציה ואז התרפים נמצאו, וזה מראה שרחל גנבה ושמרה על תרפי אביה.
או יוסף, שהיה באוהלה של אימו ידע, ושמע את דיברי אימו והבין. יוסף לא לקח את התרפים איתו כי כשהוא נמכר לישמעאלים הוא היה ערום.
לא נאמר מה נעשה לתרפים הללו, אולם לא נכתב שיעקב שלח את התרפים ללבן, בכבוד עם הסבר, כראוי למוצא אבידה שבעליה ידוע.
בכל מקרה לבן היה יכול לסרב להאמין שרחל גנבה ולא יעקב עצמו.
מלחמת בכורה
משה, משבט לוי, כתב את עשרת הדברות כחוק בסיסי, וחלק מכוון נגד רחל אמנו ויורשיה, אפרים, שזכה בבכורתו מראובן (ביאור:בראשית מח ה) "אֶפְרַיִם ומְּנַשֶּׁה כִּרְאובֵּן וְשִׁמְעוֹן יִהְיו לִּי" ואחר כך ראובן קולל: "פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר" (בראשית מט ד). אפשרי שמשה השתמש בהזדמנות זו להכות בבני אפרים הגאים.
המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
קישורים
דף הפרק • מקראות גדולות • הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
- ^ מעניין שיעקב לא התפלל יחד איתה או בשבילה כפי שאביו, יצחק עשה עם רבקה (ביאור:בראשית כה כא).
דפים בקטגוריה "בראשית לא לב"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.