פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בבלי מועד קטן דף כד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת מועד קטן: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

בעא מיניה רבי יוחנן משמואל: יש אבילות בשבת או אין אבילות בשבת?

אמר ליה: אין אבילות בשבת.

יתבי רבנן קמיה דרב פפא, וקאמרי משמיה דשמואל: אָבֵל ששימש מטתו בימי אבלו חייב מיתה.

אמר ליה רב פפא: 'אסור' אתמר, ומשמיה דרבי יוחנן אתמר; ואי שמיעא לכו משמיה דשמואל - הכי שמיע לכו: 'אמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל: אָבֵל שלא פרע ושלא פירם - חייב מיתה, שנאמר (ויקרא י ו) [וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וּלְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר בָּנָיו] רָאשֵׁיכֶם אַל תִּפְרָעוּ וּבִגְדֵיכֶם לֹא תִפְרֹמוּ וְלֹא תָמֻתוּ [וְעַל כָּל הָעֵדָה יִקְצֹף וַאֲחֵיכֶם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף ה’] - הא אחר שלא פרע ושלא פירם חייב מיתה'.

אמר רפרם בר פפא: תנא באבל רבתי [1]: 'אָבֵל אסור לשמש מטתו בימי אבלו; ומעשה באחד ששימש מטתו בימי אבלו ושמטו חזירים את גוייתו [2]'.

אמר שמואל: פח"ז חובה נת"ר רשות: פריעת הראש [3], חזרת קרע לאחוריו, זקיפת המטה – חובה [4]; נעילת הסנדל [5], תשמיש המטה, רחיצת ידים ורגלים בחמין ערבית – רשות;

ורב אמר: אף פריעת הראש רשות.

ושמואל, מאי שנא נעילת הסנדל, דרשות? דלאו כולי עלמא עבידי דסיימי מסאנייהו; פריעת הראש נמי, לאו כולי עלמא עבידי דמגלו רישייהו [6]?

שמואל לטעמיה, דאמר שמואל: כל קרע שאינו בשעת חימום [7] - אינו קרע, וכל עטיפה שאינה כעטיפת ישמעאלים - אינה עטיפה. [8]

מחוי רב נחמן [9] עד גובי דדיקנא [10].

אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן: לא שנו [11] אלא שאין לו מנעלים ברגליו, אבָל יש לו מנעלים ברגליו - מנעליו מוכיחין עליו [12].

כל קרע שאינו בשעת חימום אינו קרע? והא אמרו ליה לשמואל: נח נפשיה דרב - קרע עליה תריסר מני, אמר "אזל גברא דהוה מסתפינא מיניה [13]"!? אמרו ליה לרבי יוחנן: נח נפשיה דרבי חנינא; קרע עליה תליסר אצטלי מלתא [חלוקים מצמר נקי], אמר "אזל גברא דהוה מסתפינא מיניה"!?

שאני רבנן דכיון דכל שעתא מדכרי שמעתייהו - כשעת חימום דמי.

אמר ליה רבין בר אדא לרבא: אמר תלמידך רב עמרם תניא: אָבֵל, כל שבעה - קורעו לפניו, ואם בא להחליף - מחליף וקורע [14]; בשבת - קורעו לאחוריו, ואם בא להחליף - מחליף ואינו קורע!

כי תניא ההיא - בכבוד אביו ואמו [15].

אותן קרעין, מתאחין או אין מתאחין?

פליגי בה אבוה דרב אושעיא ובר קפרא: חד אמר אין מתאחין, וחד אמר מתאחין.

תסתיים דאבוה דרב אושעיא דאמר 'אין מתאחין', דאמר רב אושעיא: 'אין מתאחין'; ממאן שמיע ליה? לאו מאבוה [16]?

לא, מבר קפרא רביה שמיע ליה!

אמר רבא: אָבֵל מטייל באונקלי [17] בתוך ביתו.

אביי אשכחיה לרב יוסף דפריס ליה סודרא ארישיה [18] ואזיל ואתי בביתיה, אמר ליה: לאו סבר לה מר אין אבילות בשבת?

אמר ליה: הכי אמר רבי יוחנן: דברים שבצינעא נוהג [19].

רבי אליעזר אומר משחרב בית המקדש עצרת כשבת [רבן גמליאל אומר: ראש השנה ויום הכפורים כרגלים; וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה, אלא: עצרת – כרגלים; ראש השנה ויוה"כ – כשבת.]:

אמר רב גידל בר מנשיא אמר שמואל: הלכה כרבן גמליאל;

ואיכא דמתני להא דרב גידל בר מנשיא אהא: 'כל שלשים יום תינוק יוצא בחיק [20] ונקבר באשה אחת ושני אנשים, אבל לא באיש אחד ושתי נשים [21];


עמוד ב

אבא שאול אומר: אף באיש אחד ושתי נשים;

ואין עומדין עליו בשורה [22], ואין אומרים עליו ברכת אבלים [23] ותנחומי אבלים [24];

בן שלשים יוצא בדלוסקמא [25];

רבי יהודה אומר: לא דלוסקמא הניטלת בכתף [26] אלא הניטלת באגפיים [27];

ועומדין עליו בשורה, ואומרים עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלים;

בן י"ב חדש יוצא במטה;

רבי עקיבא אומר: הוא בן שנה ואבריו כבן שתים [28], הוא בן שתים ואבריו כבן שנה - יוצא במטה;

רבי שמעון בן אלעזר אומר: היוצא במטה - רבים מצהיבין [29] עליו; אינו יוצא במטה - אין רבים מצהיבין עליו;

רבי אלעזר בן עזריה אומר: ניכר לרבים [30] - רבים מתעסקים עמו, אינו ניכר לרבים - אין רבים מתעסקים עמו;

ומה הן בהספד [31]?

רבי מאיר בשם רבי ישמעאל אומר: עניים בני שלש [32], עשירים בני חמש;

רבי יהודה אומר משמו: עניים בני חמש, עשירים בני שש, ובני זקנים כבני עניים'.

אמר רב גידל בר מנשיא אמר רב: הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי ישמעאל.

דרש רבי ענני בר ששון אפיתחא דבי נשיאה: יום אחד לפני עצרת [33] ועצרת - הרי כאן ארבעה עשר [34].

שמע רבי אמי ואיקפד, אמר: אטו דידיה היא? דרבי אלעזר אמר רבי אושעיא היא!

דרש רבי יצחק נפחא אקילעא דריש גלותא: יום אחד לפני עצרת ועצרת הרי כאן ארבעה עשר; שמע רב ששת – איקפד, אמר: אטו דידיה היא? דרבי אלעזר אמר רבי אושעיא היא, דאמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא: מנין לעצרת שיש לה תשלומין כל שבעה? שנאמר (דברים טז טז) [שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר] בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת [וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי ה' רֵיקָם]; מה חג המצות יש לה תשלומין כל שבעה - אף חג השבועות יש לה תשלומין כל שבעה.

אדבריה רב פפא לרב אויא סבא ודרש: יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן ארבעה עשר.

אמר רבינא: הלכך יום אחד לפני החג וחג ושמיני שלו - הרי כאן עשרים ואחד יום!

רבינא איקלע לסורא דפרת, אמר ליה רב חביבא מסורא דפרת לרבינא: אמר מר יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן ארבעה עשר?

אמר ליה: אנא – 'מסתברא כרבן גמליאל' הוא דאמינא.

משנה:

אין קורעין ולא חולצין [35] ואין מברין אלא קרוביו של מת;

ואין מברין אלא על מטה זקופה [36].

הערותעריכה

  1. ^ מסכת שמחות [פ"ג הלכה א]
  2. ^ כל גופו, ואיכא דאמרי: אבר שלו
  3. ^ שמגלה האבל ראשו בשבת, ואינו מתעטף
  4. ^ בשבת
  5. ^ דלאו כולי עלמא סיימי מסאנייהו בשבת, ולא מוכח דאבל הוא
  6. ^ בשבת, ואף על פי שמתעטף - לא מיחזי כאבל
  7. ^ בשעת התחלת הצער, בשעת מיתה
  8. ^ הלכך, כיון דכל ימי שבוע שהוא אבל - מתעטף כישמעאל; אם אינו נוטלה בשבת - נראה כנוהג אבילות, דכולי עלמא לא נהיגי בעטיפה זו אלא אבלים בלבד.
  9. ^ עטיפת ישמעאלים
  10. ^ גומות שבלחי, למטה מפיו
  11. ^ פריעת הראש בשבת: דצריך לגלות חוטמו ושפמו וזקנו שהיה מכוסה בימי אבלו, להודיע כי אין אבילות בשבת
  12. ^ דאינו אבל, אבל לגלות ראשו - אינו צריך, ואם בא להתעטף בצינעא, אפילו כעטיפת הישמעאלים - אין בכך כלום
  13. ^ בקושיות
  14. ^ אף על פי שאינו שעת חימום
  15. ^ אבל לכולי עלמא - אין קורע אלא בשעת חימום
  16. ^ ממאן שמיעא לרב אושעיא הא דאמר 'אין מתאחין' - שמע מינה האי דאמר אין מתאחין - אבוה דרב אושעיא
  17. ^ שייפינ"ש, חלוק שקורעו
  18. ^ בשבת, משום עטיפה, דנהיג אבילות
  19. ^ שבצינעא מותר לנהוג אבילות בשבת
  20. ^ בן שלשים יום מוציאו בחיק לבית הקברות, ולא בארון
  21. ^ שאין מתייחדין עם האשה
  22. ^ אין צריך לעמוד עליו בשורה: כשחוזרין מבית הקברות עוברין לפני האבל בשורה, וכל אחד אומר לו "תתנחם"
  23. ^ ברכה שאומר ברחבה, כדאמר בכתובות (ח,ב)
  24. ^ כל שבעה הולכין לנחמו בביתו
  25. ^ ארון
  26. ^ באדם אחד
  27. ^ בשני בני אדם, דרך כבוד
  28. ^ שאבריו גדולים
  29. ^ מרגישין ומצערין
  30. ^ שהיו מכירין כבר, שהיה רגיל לצאת מן הבית
  31. ^ כמה יהא גדול שמצוה להספידו
  32. ^ לפי שהעני מצטער על בניו יותר מן העשיר, לפי שאין לו שמחה אחרת
  33. ^ היה אבל
  34. ^ דעצרת חשוב כשבעה, וזהו יום שלפני עצרת - חשוב שבעה, דסבר כי האי תנא דלעיל (מועד קטן כ א) דאמר: אפילו יום אחד, אפילו שעה אחת, וכמאן דאמר עצרת כרגלים
  35. ^ כתפיהן
  36. ^ יושבין המנחמין