ביאור:בבלי מועד קטן דף כב

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת מועד קטן: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

הלך גדול הבית לבית הקברות ^[1] – מהו ^[2]?

תא שמע, דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אפילו הלך גדול הבית לבית הקברות - מונה עמהן ^[3].

'מונה עמהן'? והתניא: מונה לעצמו?

לא קשיא: הא דאתא בגו תלתא, והא דלא אתא בגו תלתא, כי הא דאמר להו רב לבני הצלפוני ^[4]: דאתו בגו תלתא - לימנו בהדייכו, דלא אתו בגו תלתא - לימנו לנפשיהו.

אמר להו רבא לבני מחוזא: אתון דלא אזליתו בתר ערסא ^[5] - ^[6] מכי מהדריתו אפייכו מבבא דאבולא ^[7] - אתחילו מנו ^[8].

רבי שמעון אומר: אפילו בא ביום השביעי ממקום קרוב - מונה עמהן; אמר רבי חייא בר גמדא אמר רבי יוסי בן שאול אמר רבי: והוא שבא ומצא מנחמין אצלו ^[9].

בעי רב ענן: ננערו לעמוד ^[10] ולא עמדו מהו?

תיקו.

גמירי חבריה דרבי אבא בר חייא מרבי אבא, ומנו? - רבי זירא, ואמרי לה חבריה דרבי זירא מרבי זירא, ומנו? - רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל בטריפות, והלכה כרבי שמעון באבל;

כרבי שמעון באבל - הא דאמרן; כרבי שמעון בן גמליאל בטריפות – דתנן [אולי צריך לומר 'דתניא', תוספתא חולין פ"ג הלכה יא [צוקרמנדל]]: בני מעים [בתוספתא 'דקין’] שניקבו וליחה סותמתן – כשרה, דברי רבן שמעון בן גמליאל.

מאי 'ליחה'?

אמר רב כהנא: שירקא דמעיא דנפיק אגב דוחקא.

אמר מאן דהוא ^[11]: איזכי ואסיק ואגמרא לשמעתא מפומיה דמריה ^[12]; כי סליק - אשכחיה לרבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא, אמר ליה: אמר מר הלכה כרבי שמעון בן גמליאל בטריפות?

אמר ליה: אנא - אין הלכה אמרי ^[13].

כרבי שמעון באבל מאי?

אמר ליה: פלוגתא נינהו, דאיתמר: רב חסדא אמר הלכה, וכן אמר רבי יוחנן הלכה; רב נחמן אמר אין הלכה.

ואין הלכה כרבי שמעון בן גמליאל בטריפות, והלכה כרבי שמעון באבל, דאמר שמואל: הלכה כדברי המיקל באבל.

[שמחות פ"ב ה"ט] על כל המתים כולן, מדחה מטתו ^[14] הרי זה משובח; על אביו ועל אמו הרי זה מגונה;

היה ערב שבת או ערב יום טוב - הרי זה משובח, שאינו עושה אלא לכבוד אביו ואמו;

על כל המתים כולן רצה ממעט בעסקו ^[15] רצה אינו

עמוד ב

ממעט; על אביו ועל אמו ממעט;

על כל המתים כולן רצה חולץ ^[16], רצה אינו חולץ; על אביו ועל אמו חולץ;

ומעשה בגדול הדור אחד שמת אביו, וביקש לחלוץ, וביקש גדול הדור אחר שעמו לחלוץ, ונמנע ^[17] ולא חלץ ^[18]'

אמר אביי: גדול הדור = רבי; גדול הדור שעמו = רבי יעקב בר אחא;

ואיכא דאמרי: גדול הדור = רבי יעקב בר אחא, גדול הדור שעמו = רבי.

בשלמא למאן דאמר 'גדול הדור שעמו = רבי', היינו דנמנע ולא חלץ, אלא למאן דאמר רבי יעקב בר אחא ^[19], אמאי נמנע ולא חלץ?: רבן שמעון בן גמליאל נשיא הוה, וכולי עלמא מיחייבי למיחלץ!

קשיא.

על כל המתים כולן מסתפר לאחר שלשים יום, על אביו ועל אמו עד שיגערו בו חבריו ^[20];

על כל המתים כולן נכנס לבית השמחה לאחר שלשים יום, על אביו ועל אמו לאחר י"ב חדש.

אמר רבה בר בר חנה: ^[21] ולשמחת מריעות ^[22].

מיתיבי: ולשמחה ולמריעות שלשים יום?

קשיא.

אמימר מתני הכי; אמר רבה בר בר חנה: ולשמחת מריעות מותר ליכנס לאלתר;

והא תניא לשמחה שלשים ולמריעות שלשים?

לא קשיא: הא באריסותא הא בפורענותא ^[23].

[שמחות פ"ב ה"ה] על כל המתים כולן קורע טפח; על אביו ועל אמו עד שיגלה את לבו;

אמר רבי אבהו: מאי קרא? (שמואל ב א יא) וַיַּחֲזֵק דָּוִד בבגדו בִּבְגָדָיו וַיִּקְרָעֵם [וְגַם כָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ], ואין אחיזה פחות מטפח;

[שמחות פ"ב ה"ז] על כל המתים כולן אפילו לבוש עשרה חלוקין אינו קורע אלא עליון; על אביו ועל אמו קורע את כולן, ואפיקרסותו ^[24] אינה מעכבת ^[25]; אחד האיש ואחד אשה ^[26];

רבי שמעון בן אלעזר אומר: האשה ^[27] קורעת את ^[28] התחתון ^[29] ומחזירתו ^[30] לאחוריה , וחוזרת וקורעת את העליון ^[31] [שמחות פ"ב ה"ז, בשם רבי יהודה ולא רבי שמעון בן אלעזר];

[שמחות פ"ב ה"ו] על כל המתים כולן רצה מבדיל קמי שפה שלו ^[32] רצה אינו מבדיל ^[33]; על אביו ועל אמו מבדיל ^[34];

רבי יהודה אומר: כל קריעה שאינו מבדיל קמי שפה שלו אינו אלא קרע של תיפלות ^[35]! [י"ל תיפלות = עריות, כלומר: הקריעה היא עד הלב, ופתיחת פתח כזה הוא מעשה זימה]

אמר רבי אבהו: מאי טעמא דרבי יהודה? - דכתיב (מלכים ב ב יב) [וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה וְהוּא מְצַעֵק אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו וְלֹא רָאָהוּ עוֹד] וַיַּחֲזֵק בִּבְגָדָיו וַיִּקְרָעֵם לִשְׁנַיִם קְרָעִים; ממשמע שנאמר וַיִּקְרָעֵם איני יודע שהן לִשְׁנַיִם? ^[36] אלא שנראין קרועים כשנים ^[37];

[שמחות פ"ב ה"ח] על כל המתים כולן שולל ^[38] לאחר שבעה, ומאחה ^[39] לאחר שלשים; על אביו ועל אמו שולל לאחר שלשים ואינו מאחה לעולם, והאשה שוללתו לאלתר מפני כבודה'.

כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: על כל המתים רצה קורע ביד, רצה קורע בכלי ^[40]; על אביו ועל אמו – ביד [שמחות פ"ב ה"ד];

ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: על כל המתים כולן מבפנים ^[41], על אביו ועל אמו קורע מבחוץ;

אמר רב חסדא: וכן לנשיא ^[42].

מיתיבי 'לא הושוו ^[43] לאביו ולאמו אלא לאיחוי בלבד ^[44]', מאי לאו אפילו לנשיא?

לא, לבר מנשיא.

נשיאה שכיב, אמר ליה רב חסדא <לרב חנן בר רבא> [לרב נחמן בר אמי]: כפי אסיתא וקום עלה ואחוי קריעה לעלמא ^[45];

[שמחות פ"ב ה"ט] על חכם ^[46] חולץ ^[47] מימין, על אב בית דין משמאל, על נשיא מכאן ומכאן.

תנו רבנן [שמחות פ"י הלכה יג, בשנויים]: 'חכם שמת - בית מדרשו ^[48] בטל;

אב בית דין שמת - כל בתי מדרשות שבעירו בטילין, ונכנסין לבית הכנסת, ומשנין את מקומן: היושבין בצפון יושבין בדרום, היושבין בדרום יושבין בצפון;

נשיא שמת - בתי מדרשות כולן בטילין, ובני הכנסת נכנסין לבית הכנסת

הערות

^ אחר מטתו לקוברו, ושהה שם שלשה ימים
^ מי חשבינן ליה כמאן דהוי בביתיה, הואיל ולצורך המת הלך אתו
^ דאבילות שלהם התחילה משחזרו פניהם מן המת, ואבילות של גדול עד שיסתום הגולל
^ מקום
^ דמאן דאזיל בתר ערסא לא חיילא עליה אבילות עד שנסתם הגולל
^ כשמוליכין המטה מבבל לארץ ישראל לקבור, ואין כל הקרובים כולם יכולין לעלות עד ארץ ישראל, ומלוין המת פרסה או מיל וחוזרים
^ משער החיצון של העיר ומגרשיה, דאתיתו לביתא
^ ימי אבילות, אף על גב דלא נקבר המת עד ימים רבים, ואף על גב דאבילות אינו חל עד שיסתום הגולל - לדידכו, דלא מחזי - חזרתכם כנסתם הגולל
^ הכי גרסינן: והוא שלא עמדו מנחמין מאצלו: שבא בשביעי שחרית עד שלא עמדו מנחמין אצל זה שבבית
^ מנענעים ורוצים לעמוד
^ אדם אחד, מאן דהוה
^ מרבי אבא בריה דרבי חייא או רבי זירא
^ כלומר: אין הלכה כרבי שמעון
^ ממהר להוציאו
^ כגון סחורה
^ כתיפו
^ האבל
^ משום כבוד גדול הדור שעמו, שבקש לחלוץ גם הוא
^ ורבי הוה אבל
^ שכבר גידל פרע יותר מדאי
^ הא דתניא: נכנס לבית המשתה לאחר שלשים יום -
^ סעודה שעושין ריעים ואהובים זה עם זה, ולא הוי שמחה כל כך, אבל סעודה דשמחה, כגון דנישואין - לא
^ אריסא היינו שמתחיל אחד מהן לעשות סעודה, ומלוה לכולם כדי שיעשו גם הם נמי כך; - לאותה סעודה [שהוא האורח] אינו נכנס עד לאחר שלשים יום, אבל בפורענותא: שמשלם להם סעודות שנעשו לו - יכנס לאלתר, שאי אפשר לו שלא לשלם
^ שעל ראשו
^ כלומר: אינו צריך לקורעה
^ חייבין לקרוע
^ שמת אביה או אמה
^ חלוק
^ משום צניעות
^ את הקרע
^ והתחתון מכסה לבה
^ שאינו בשפה שלפני הצואר, אלא קמי שפה - שלפני השפה שלפני הצואר, שאינה קרועה, וקורע תחתיה כדי שיהיה נראה הקרע
^ אלא קורע של בית הצואר, אף על גב דאינו נראה הקרע, דהכל בית הצואר הוא
^ קמי שפה, כדי שיהא נראה הקרע
^ כלומר: לא יצא ידי קריעה לפי דנראה דבית צואר הוא הכל
^ אין 'קורעין'
^ מבדיל קמי שפה, ונראה בית הצואר קרע אחר
^ באשטיר"י [תופר תפר עראי]
^ קנט"ר, תופר כדרכו
^ סכין, כדי שלא יפסיד הבגד
^ תחת המקטורן שלו, שאינו קורע מחוץ לעיני הכל
^ קורע מבחוץ
^ רבו ואב בית דין ונשיא, וכל הנך דתני במתניתא
^ שאין מתאחים לעולם; אבל לא הושוו לאביו ולאמו לקרוע מבחוץ: להאי לא הושוו, דעל אביו קורע מבחוץ, ועל כולן אינו קורע מבחוץ
^ הפוך המכתשת, ועמוד עליה וקרע, כדי שיראוך כל העם כשתקרע
^ ממונה על העיר, שמבקשים ממנו הוראה
^ כתף
^ אותן שרגילין ללמוד תורה מפיו

[1] אחר מטתו לקוברו, ושהה שם שלשה ימים

[2] מי חשבינן ליה כמאן דהוי בביתיה, הואיל ולצורך המת הלך אתו

[3] דאבילות שלהם התחילה משחזרו פניהם מן המת, ואבילות של גדול עד שיסתום הגולל

[4] מקום

[5] דמאן דאזיל בתר ערסא לא חיילא עליה אבילות עד שנסתם הגולל

[6] כשמוליכין המטה מבבל לארץ ישראל לקבור, ואין כל הקרובים כולם יכולין לעלות עד ארץ ישראל, ומלוין המת פרסה או מיל וחוזרים

[7] משער החיצון של העיר ומגרשיה, דאתיתו לביתא

[8] ימי אבילות, אף על גב דלא נקבר המת עד ימים רבים, ואף על גב דאבילות אינו חל עד שיסתום הגולל - לדידכו, דלא מחזי - חזרתכם כנסתם הגולל

[9] הכי גרסינן: והוא שלא עמדו מנחמין מאצלו: שבא בשביעי שחרית עד שלא עמדו מנחמין אצל זה שבבית

[10] מנענעים ורוצים לעמוד

[11] אדם אחד, מאן דהוה

[12] מרבי אבא בריה דרבי חייא או רבי זירא

[13] כלומר: אין הלכה כרבי שמעון

[14] ממהר להוציאו

[15] כגון סחורה

[16] כתיפו

[17] האבל

[18] משום כבוד גדול הדור שעמו, שבקש לחלוץ גם הוא

[19] ורבי הוה אבל

[20] שכבר גידל פרע יותר מדאי

[21] הא דתניא: נכנס לבית המשתה לאחר שלשים יום -

[22] סעודה שעושין ריעים ואהובים זה עם זה, ולא הוי שמחה כל כך, אבל סעודה דשמחה, כגון דנישואין - לא

[23] אריסא היינו שמתחיל אחד מהן לעשות סעודה, ומלוה לכולם כדי שיעשו גם הם נמי כך; - לאותה סעודה [שהוא האורח] אינו נכנס עד לאחר שלשים יום, אבל בפורענותא: שמשלם להם סעודות שנעשו לו - יכנס לאלתר, שאי אפשר לו שלא לשלם

[24] שעל ראשו

[25] כלומר: אינו צריך לקורעה

[26] חייבין לקרוע

[27] שמת אביה או אמה

[28] חלוק

[29] משום צניעות

[30] את הקרע

[31] והתחתון מכסה לבה

[32] שאינו בשפה שלפני הצואר, אלא קמי שפה - שלפני השפה שלפני הצואר, שאינה קרועה, וקורע תחתיה כדי שיהיה נראה הקרע

[33] אלא קורע של בית הצואר, אף על גב דאינו נראה הקרע, דהכל בית הצואר הוא

[34] קמי שפה, כדי שיהא נראה הקרע

[35] כלומר: לא יצא ידי קריעה לפי דנראה דבית צואר הוא הכל

[36] אין 'קורעין'

[37] מבדיל קמי שפה, ונראה בית הצואר קרע אחר

[38] באשטיר"י [תופר תפר עראי]

[39] קנט"ר, תופר כדרכו

[40] סכין, כדי שלא יפסיד הבגד

[41] תחת המקטורן שלו, שאינו קורע מחוץ לעיני הכל

[42] קורע מבחוץ

[43] רבו ואב בית דין ונשיא, וכל הנך דתני במתניתא

[44] שאין מתאחים לעולם; אבל לא הושוו לאביו ולאמו לקרוע מבחוץ: להאי לא הושוו, דעל אביו קורע מבחוץ, ועל כולן אינו קורע מבחוץ

[45] הפוך המכתשת, ועמוד עליה וקרע, כדי שיראוך כל העם כשתקרע

[46] ממונה על העיר, שמבקשים ממנו הוראה

[47] כתף

[48] אותן שרגילין ללמוד תורה מפיו

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]