ביאור:בבלי מועד קטן דף י

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת מועד קטן: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

ההדיוט תופר כדרכו ^[1]:

היכי דמי 'הדיוט' ^[2]?

אמרי דבי רבי ינאי: כל שאינו יכול להוציא מלא מחט בבת אחת ^[3];

רבי יוסי בר חנינא אמר: כל שאינו יכול לכוין אימרא בחפת חלוקו ^[4].

והאומן ^[5] מכליב:

מאי מכליב?

רבי יוחנן אמר: מפסיע ^[6];

רבה בר שמואל אמר: שיני כלבתא ^[7].

מסרגין את המטות [רבי יוסי אומר: ממתחין]:

מאי מסרגין ומאי ממתחין?

כי אתא רב דימי – אמר: פליגי בה רבי חייא בר אבא ורבי אסי, ותרוייהו משמיה דחזקיה ורבי יוחנן: חד אמר: מסרגין = שתי וערב ^[8], וממתחין = שתי בלא ערב ^[9]; וחד אמר: מסרגין = שתי בלא ערב, וממתחין = שאם היה רפוי ^[10] – ממתחו.

איני! והא תני רב תחליפא בר שאול ושוין ^[11] שאין מפשילין חבלים לכתחלה ^[12]': בשלמא למאן דאמר מסרגין' = שתי וערב, וממתחין = שתי בלא ערב, היינו דקתני רב תחליפא בר שאול ושוין שאין מפשילין חבלים לכתחלה, אלא למאן דאמר מסרגין = שתי בלא ערב, ממתחין = שאם היה רפוי היה ממתחו - השתא שתי וערב אמרת לא, חבלים לכתחלה מיבעיא?

קשיא.

אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרבי חייא בר אבין: מי איכא למאן דאמר מסרגין' = שתי בלא ערב? והתנן [כלים פ"טז מ"א]: רבי מאיר אומר: המטה - משיסרוג בה שלשה בתים ^[13]'?

אלא כי אתא רבין – אמר: במסרגין - כולי עלמא [רבי חייא בר אבא ורבי אסי] לא פליגי דשתי וערב, אלא כי פליגי בממתחין: מר סבר ממתחין = שתי בלא ערב, ומר סבר שאם היה רפוי – ממתחו.

מיתיבי: מסרגין את המטה, ואין צריך לומר שממתחין - דברי רבי מאיר; רבי יוסי אומר: ממתחין, אבל לא מסרגין; ויש אומרים: אין ממתחין כל עיקר בשלמא למאן דאמר ממתחין = שתי בלא ערב - היינו דאתו 'יש אומרים' לאיפלוגי ^[14]; אלא למאן דאמר שאם היה רפוי ממתחו, ל'יש אומרים' ממתחו נמי לא ^[15]?

אִין ^[16], כיון דאפשר לממלייה במאני ^[17]- לא טרחינן ^[18].

משנה:

מעמידין תנור וכירים וריחים במועד ^[19];

רבי יהודה אומר: אין מכבשין ^[20] את הריחים בתחילה.

גמרא:

מאי מכבשין?

רב יהודה אמר: מנקר ריחיא ^[21];

רב יחיאל אמר: בת עינא ^[22].

מיתיבי: מעמידין תנור וכירים במועד, ובלבד שלא יגמור מלאכתן - דברי רבי אליעזר; וחכמים אומרים: אף יגמור; רבי יהודה אומר משמו: מעמידין את החדשה, ומכבשין את הישנה; ויש אומרים אין מכבשין כל עיקר; בשלמא למאן דאמר מכבשין = מנקר ריחיא, היינו דמשכחת לה בישָׁנָה ^[23]; אלא למאן דאמר ^[24] בת עינא - ישנה בת עינא למה לה ^[25]?

כגון דקא בעי לארווחי ^[26] טפי פורתא ^[27].

רב הונא שמעיה לההוא גברא דקא מנקר ריחיא ^[28] בחולא דמועדא; אמר: מאן האי? איתחיל גופיה ^[29] דקא מחיל חולא דמועדא!

סבר לה כיש אומרים.

דרש רב חמא: נוקרין ריחים במועד; משום רבי מאיר אמר: אפילו סוס שרוכב עליו וחמור שרוכב עליו - מותר ליטול ^[30] צפרנים בחולו של מועד ^[31],

צצצ לא בתוספתא שלנו; ותקן הב"ח: בתוספות במקום בתוספתא, ותיקונו מובן אבל מפקפק

תוספות מסכת מועד קטן דף י עמוד א ד"ה סוס שרוכב עליו - פי' בתוספתא לצורך המועד משמע שאסור לרכוב בחנם.

תוספות מסכת מועד קטן דף י עמוד ב ד"ה למישקל טופרי - פירש בתוספתא דה"ה לדידן שמותר לתקן ברזלים דקרקע קשה ומתקלקל ומשום שאין ברזלים בימי חכמים שאין צריך רק למשקל טופריה שהיה הקרקע מטוננת כמו ברוסי"א היה אסור.

עמוד ב

אבל חמרא דריחיא ^[32] – לא ^[33].

רב יהודה שרי למישקל טופריה לחמרא דריחיא ולאוקומי ריחיא ^[34] ולמיבני ריחיא ולמיבני אמת ריחיא ^[35] ולמיבני אוריא ^[36];

רב שרא לסרוקי סוסיא ^[37] ולמיבני אקרפיטא ^[38] ולמיבני איצטבא ^[39];

רבא שרא למישקל דמא ^[40] לבהמה בחולא דמועדא; אמר ליה אביי: תניא דמסייע לך: מקיזין דם לבהמה ואין מונעין רפואה לבהמה בחולו של מועד.

רבא שרא לכסכוסי ^[41] קירמי ^[42]; מאי טעמא? - מעשה הדיוט הוא ^[43].

אמר רב יצחק בר אמי אמר רב חסדא: קיטורי בירי אסיר ^[44]; מאי טעמא? מעשה אומן הוא ^[45].

אמר רבא: מאן דמתקיל ארעא ^[46], ^[47] אדעתא דבי דרי – שרי; אדעתא דארעא ^[48] – אסיר ^[49].

היכי דמי?

מוליא במוליא ^[50] ונצא בנצא ^[51] - אדעתא דבי דרי ^[52]; ^[53] שקל מוליא ^[54] ושדא בנצא ^[55] - אדעתא דארעא ^[56].

ואמר רבא: האי מאן דזכי זיכי ^[57] אדעתא דציבי – שרי; אדעתא דארעא – אסיר.

היכי דמי?

שקיל רברבי ושביק זוטרי = אדעתא דציבי ^[58]; שקל רברבי וזוטרי = אדעתא דארעא ^[59].

ואמר רבא: האי מאן דפתח מיא לארעיה: אדעתא דכוורי [דגים] ^[60] – שרי ^[61], אדעתא דארעא – אסיר.

היכי דמי?

פתח תרי בבי, חד מעילאי וחד מתתאי ^[62] - ^[63] אדעתא דכוורי; פתח חד בבא ^[64] - אדעתא דארעא ^[65].

ואמר רבא: האי מאן דפשח דיקלא ^[66] אדעתא דחיותא ^[67] ^[68]שרי; אדעתא דדיקלא – אסיר.

היכי דמי?

שקיל כוליה מחד גיסא ^[69] = אדעתא דחיותא; מהאי גיסא ומהאי גיסא ^[70] ^[71] אדעתא דדיקלא, ואסיר.

ואמר רבא הני תמרי תוחלני ^[72], מיגזרינהו ^[73] שרי ^[74], מייצינהו ^[75] – אסיר ^[76].

רב פפא אמר: כיון דמתלעי ^[77] - כפרקמטיא האבד דמי ^[78], ושרי.

ואמר רבא 'פרקמטיא כל שהוא ^[79] - אסור'?

אמר רבי יוסי בר אבין: ובדבר האבד ^[80] - מותר ^[81].

רבינא הוה ליה ההוא עיסקא דהוה מזדבן בשיתא אלפי; שהייה לזבוניה בתר חולא דמועדא - וזבניה בתריסר אלפי.

רבינא הוה מסיק זוזי בבני אקרא דשנואתא ^[82]; אתא לקמיה דרב אשי, אמר ליה: מהו למיזל האידנא עלייהו?

אמר ליה: כיון דהאידנא הוא דמשכחת להו, ביומי אחריני לא משכחת להו - כפרקמטיא האבד דמי, ושרי.

תניא נמי גבי עבודה זרה כי האי גוונא: 'הולכין

הערות

^ בחולו של מועד
^ שאינו אומן שתופר כדרכו
^ שאינו יכול ללקוט נימי התפירה של חלוק כדי לתפור; כשהוא תופר - תוחב תחיבות הרבה כמלא אורך המחט, ואחר כך מושכה מן הבגד, ונמצאו תפירות הרבה במשיכה אחת; והיודע לעשות כן אומן הוא
^ שאינו יודע לתחוב אותו בגד עב שעושין ממנו אימרא בחפת חלוקו אלא שבמקום אחד מקצרו ובמקום אחד מרחיבו
^ החייט
^ שאינו תופר ביושר, אלא מפזר התפירה; ולהכי קרי 'מכליב': שדומין תחובי המחט לשיני הכלב: רחוקות זו מזו כשיני הכלב
^ שאינו תופר כדרכו, תוחב זה בסמוך זה, אלא שתוחב המחט פעם אחת למעלה ופעם אחת למטה; ולהכי קרי ליה 'כלבתא': דהכי קיימי שיני הכלב: שן אחד גבוה מחבירו
^ שאורגין מטה של חבלים בשתי וערב
^ שמותח השתי ואינו אורג בה הערב
^ זה שנארג [מלפני] ימים רבים, והיו החבלים רפויין ותלוין למטה שאינן מתוחין
^ רבי מאיר ורבי יוסי
^ שאין גודלים [ועושים- רש"י כתב יד] חבלים לכתחלה
^ המטה לעולם אינה מקבלת טומאה עד שיסרג בה שלשה בתי נירין: שהשתי כבר מתוח, ואורג בה שלשה בתי נירין דערב; אלמא ד'מסרגין' קרי שתי וערב
^ דאפילו שתי בלא ערב לא מצי
^ בתמיה: אתו יש אומרים למיסר נמי מתוחי? ואמאי? הא לא קעביד מלאכה, ואי לא עביד הכי לא מצי למיזגא עלה
^ ודאי אתו יש אומרים למיסר נמי מתוחי
^ עד לעיל, הדר מצי למירמא עלייהו כרים וכסתות למיזגא עלייהו
^ דהוי טורח דלא צריך
^ שעושין אותם לכתחלה, כדאמרינן לקמן: 'תנור - תוכו חלול, מקום שפיתת שתי קדירות; כירה - מקום שפיתת קדירה אחת'
^ בגמרא מפרש
^ שכשהיא ישָׁנָה וחלקה ואין החטין יכולין לפרך - מנקרין אותה: חותכין אותה כדי שלא יהא שוה, כדי שיפרכו החטין תחתיה
^ נקב שעושין באמצע הריחים שהתבואה נופלת לתוכה
^ לפי שהישנה צריכה לכך: שכבר היא חלקה, לפי שתדיר היא טוחנת
^ דמכבשין היינו
^ והלא כבר אית לה בת עינא, שכבר היא ישנה מלטחון, ואי לא הוי לה בת עינא לא מצי למיטחן
^ האי בת עינא
^ וכי האי גוונא משכחת לה בישנה
^ בישָנָה
^ יתחלל גופו
^ להן
^ כדרך העושין עכשיו לסוסים שלנו: דאי לא עביד ליה הכי - הוה ליה צערא, ולא מצי אזיל
^ שכך עושין: שהיו טוחנים אגב חמורים
^ לא מצי למישקל לההוא חמרא צפרניו, דלא מצי למטחן במועד אלא לצורך מועד, כדמפרש לקמן פרק 'מי שהפך' (דף יב,ב); הלכך טחינה מועטת יכול לטחון בחמור, ולא מרעי ליה גידול צפרניו
^ להעמיד: להשים הריחים זו על גב זו
^ העץ שהריחים בנוי עליו
^ רפת בקר
^ להסריק סוסים במסרק של ברזל
^ מה שמשימין התבואה לתוכו לפני הסוסים, שקורין מנזיטור"ה בלע"ז
^ בנין אבנים
^ להקיז
^ גיהוץ שקורין קובילו"ר
^ בגדים
^ דמותר לעשותו בחולו של מועד דלאו מעשה אומן הוא
^ למיעבד במועד; שכך היו עושין: שהיו נוטלין כלים חלוקין והיו מחליקין עליהן בית יד של חלוקיהם; לשון אחר: לכויץ קמטין שאדם עושה בבית יד שממלאים אותה בקנה של שבלים חלקים ומקמטין; פרוונצי"א בלע"ז
^ ואסור
^ גירסת רש"י: דמתקיל תיקלא: שחופר משם האדמה לצורך הגורן לחבוט שם חטין לצורך המועד
^ היינו
^ שחופר שדהו לצורך זריעה
^ אסור משום דדמי כחורש ביום טוב
^ שנוטל הקרקע ממקום גבוה ומניחו שם על גבי מקום גבוה - היינו 'מליא במוליא'
^ שחופר במקום נמוך ומניחו במקום נמוך
^ גירסת רש"י: אדעתא דארעא, ואסור: דזה דרכו של חורש שדהו שאינו משגיח באיזה מקום שירד המחרישה בקרקע אפילו במקום נמוך חורש והיינו דומיא דחרישה ואסור
^ אבל
^ שנוטל הקרקע ממקום גבוה
^ במקום נמוך
^ גירסת רש"י: אדעתא דבי דרי: אדעתא דגורן, שכך דרכו של גורן שמשוה הגרנות, וזה מותר
^ שמכבד את הקרקע מעצים קטנים שעליה שנוטלם
^ אם ליקטן אדעתא דעצים להסיקן, דנקט רברבי ושבק זוטרי
^ דלהכי ליקטן שרוצה לזרוע הקרקע שלוקט גדולים וקטנים אסור
^ שעושין המים שיוצאין מן הגומא של ביבר לחוץ; אם לצורך שיצאו המים וישתיירו הדגים
^ מותר
^ חד שבו נכנסין המים לגומא ונכנסין אף הדגים לגומא, וחד שהמים יוצאין חוץ לגומא והדגים משתיירים בתוכה ולוקחים אותם
^ שרי, דהיינו
^ שבו נכנסים המים לגומא, ואידך פתַח שבו יוצאין המים לחוץ לא פתח
^ שכשהגומא מליאה מים - יוצאין המים למעלה ומשקין כל השדה, וכי האי גוונא אסור
^ שזומר הדקל מן הענפים שבו [מן הענפים שצומחים בתחתית הדקל]
^ דראויין למאכל בהמה; דנקט מן הענפים דמחד גיסא בין לחין בין יבשין לצורך מאכל בהמה
^ היינו דחיותא ו
^ דדיקלא
^ ענפים יבישין שבו
^ היינו
^ תמרים שלא נתבשלו כל צרכן
^ לחותכן לשנים ולאוכלן הכי ביום טוב
^ דלצורך יום טוב קעביד
^ לכובשן במשוי ומוציא ליחה שבהן לחוץ
^ שעכשיו אינן נתלעים, אלא לעשות מהן צימוקים לאכלן בחול הוא מכוין, ואסור לתקן ביום טוב מאכל דחול
^ אי לאו דמייצינהו
^ כלומר: כסחורה שאדם יכול לעשותה במועד כדי שלא יפסיד בה אם לא עשאה - הכי נמי מצי למייצינהו: דאי לא עביד הכי - מיתלעי
^ לעשות סחורה בחולו של מועד
^ שאם יש לו הפסד אם לא יעשנה לאותה סחורה
^ מותר לעשותה, אבל בחנם - שלא להרויח - אסור
^ שהיו חייבין לו מעות באותו מקום

[1] בחולו של מועד

[2] שאינו אומן שתופר כדרכו

[3] שאינו יכול ללקוט נימי התפירה של חלוק כדי לתפור; כשהוא תופר - תוחב תחיבות הרבה כמלא אורך המחט, ואחר כך מושכה מן הבגד, ונמצאו תפירות הרבה במשיכה אחת; והיודע לעשות כן אומן הוא

[4] שאינו יודע לתחוב אותו בגד עב שעושין ממנו אימרא בחפת חלוקו אלא שבמקום אחד מקצרו ובמקום אחד מרחיבו

[5] החייט

[6] שאינו תופר ביושר, אלא מפזר התפירה; ולהכי קרי 'מכליב': שדומין תחובי המחט לשיני הכלב: רחוקות זו מזו כשיני הכלב

[7] שאינו תופר כדרכו, תוחב זה בסמוך זה, אלא שתוחב המחט פעם אחת למעלה ופעם אחת למטה; ולהכי קרי ליה 'כלבתא': דהכי קיימי שיני הכלב: שן אחד גבוה מחבירו

[8] שאורגין מטה של חבלים בשתי וערב

[9] שמותח השתי ואינו אורג בה הערב

[10] זה שנארג [מלפני] ימים רבים, והיו החבלים רפויין ותלוין למטה שאינן מתוחין

[11] רבי מאיר ורבי יוסי

[12] שאין גודלים [ועושים- רש"י כתב יד] חבלים לכתחלה

[13] המטה לעולם אינה מקבלת טומאה עד שיסרג בה שלשה בתי נירין: שהשתי כבר מתוח, ואורג בה שלשה בתי נירין דערב; אלמא ד'מסרגין' קרי שתי וערב

[14] דאפילו שתי בלא ערב לא מצי

[15] בתמיה: אתו יש אומרים למיסר נמי מתוחי? ואמאי? הא לא קעביד מלאכה, ואי לא עביד הכי לא מצי למיזגא עלה

[16] ודאי אתו יש אומרים למיסר נמי מתוחי

[17] עד לעיל, הדר מצי למירמא עלייהו כרים וכסתות למיזגא עלייהו

[18] דהוי טורח דלא צריך

[19] שעושין אותם לכתחלה, כדאמרינן לקמן: 'תנור - תוכו חלול, מקום שפיתת שתי קדירות; כירה - מקום שפיתת קדירה אחת'

[20] בגמרא מפרש

[21] שכשהיא ישָׁנָה וחלקה ואין החטין יכולין לפרך - מנקרין אותה: חותכין אותה כדי שלא יהא שוה, כדי שיפרכו החטין תחתיה

[22] נקב שעושין באמצע הריחים שהתבואה נופלת לתוכה

[23] לפי שהישנה צריכה לכך: שכבר היא חלקה, לפי שתדיר היא טוחנת

[24] דמכבשין היינו

[25] והלא כבר אית לה בת עינא, שכבר היא ישנה מלטחון, ואי לא הוי לה בת עינא לא מצי למיטחן

[26] האי בת עינא

[27] וכי האי גוונא משכחת לה בישנה

[28] בישָנָה

[29] יתחלל גופו

[30] להן

[31] כדרך העושין עכשיו לסוסים שלנו: דאי לא עביד ליה הכי - הוה ליה צערא, ולא מצי אזיל

[32] שכך עושין: שהיו טוחנים אגב חמורים

[33] לא מצי למישקל לההוא חמרא צפרניו, דלא מצי למטחן במועד אלא לצורך מועד, כדמפרש לקמן פרק 'מי שהפך' (דף יב,ב); הלכך טחינה מועטת יכול לטחון בחמור, ולא מרעי ליה גידול צפרניו

[34] להעמיד: להשים הריחים זו על גב זו

[35] העץ שהריחים בנוי עליו

[36] רפת בקר

[37] להסריק סוסים במסרק של ברזל

[38] מה שמשימין התבואה לתוכו לפני הסוסים, שקורין מנזיטור"ה בלע"ז

[39] בנין אבנים

[40] להקיז

[41] גיהוץ שקורין קובילו"ר

[42] בגדים

[43] דמותר לעשותו בחולו של מועד דלאו מעשה אומן הוא

[44] למיעבד במועד; שכך היו עושין: שהיו נוטלין כלים חלוקין והיו מחליקין עליהן בית יד של חלוקיהם; לשון אחר: לכויץ קמטין שאדם עושה בבית יד שממלאים אותה בקנה של שבלים חלקים ומקמטין; פרוונצי"א בלע"ז

[45] ואסור

[46] גירסת רש"י: דמתקיל תיקלא: שחופר משם האדמה לצורך הגורן לחבוט שם חטין לצורך המועד

[47] היינו

[48] שחופר שדהו לצורך זריעה

[49] אסור משום דדמי כחורש ביום טוב

[50] שנוטל הקרקע ממקום גבוה ומניחו שם על גבי מקום גבוה - היינו 'מליא במוליא'

[51] שחופר במקום נמוך ומניחו במקום נמוך

[52] גירסת רש"י: אדעתא דארעא, ואסור: דזה דרכו של חורש שדהו שאינו משגיח באיזה מקום שירד המחרישה בקרקע אפילו במקום נמוך חורש והיינו דומיא דחרישה ואסור

[53] אבל

[54] שנוטל הקרקע ממקום גבוה

[55] במקום נמוך

[56] גירסת רש"י: אדעתא דבי דרי: אדעתא דגורן, שכך דרכו של גורן שמשוה הגרנות, וזה מותר

[57] שמכבד את הקרקע מעצים קטנים שעליה שנוטלם

[58] אם ליקטן אדעתא דעצים להסיקן, דנקט רברבי ושבק זוטרי

[59] דלהכי ליקטן שרוצה לזרוע הקרקע שלוקט גדולים וקטנים אסור

[60] שעושין המים שיוצאין מן הגומא של ביבר לחוץ; אם לצורך שיצאו המים וישתיירו הדגים

[61] מותר

[62] חד שבו נכנסין המים לגומא ונכנסין אף הדגים לגומא, וחד שהמים יוצאין חוץ לגומא והדגים משתיירים בתוכה ולוקחים אותם

[63] שרי, דהיינו

[64] שבו נכנסים המים לגומא, ואידך פתַח שבו יוצאין המים לחוץ לא פתח

[65] שכשהגומא מליאה מים - יוצאין המים למעלה ומשקין כל השדה, וכי האי גוונא אסור

[66] שזומר הדקל מן הענפים שבו [מן הענפים שצומחים בתחתית הדקל]

[67] דראויין למאכל בהמה; דנקט מן הענפים דמחד גיסא בין לחין בין יבשין לצורך מאכל בהמה

[68] היינו דחיותא ו

[69] דדיקלא

[70] ענפים יבישין שבו

[71] היינו

[72] תמרים שלא נתבשלו כל צרכן

[73] לחותכן לשנים ולאוכלן הכי ביום טוב

[74] דלצורך יום טוב קעביד

[75] לכובשן במשוי ומוציא ליחה שבהן לחוץ

[76] שעכשיו אינן נתלעים, אלא לעשות מהן צימוקים לאכלן בחול הוא מכוין, ואסור לתקן ביום טוב מאכל דחול

[77] אי לאו דמייצינהו

[78] כלומר: כסחורה שאדם יכול לעשותה במועד כדי שלא יפסיד בה אם לא עשאה - הכי נמי מצי למייצינהו: דאי לא עביד הכי - מיתלעי

[79] לעשות סחורה בחולו של מועד

[80] שאם יש לו הפסד אם לא יעשנה לאותה סחורה

[81] מותר לעשותה, אבל בחנם - שלא להרויח - אסור

[82] שהיו חייבין לו מעות באותו מקום

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

[63]

[64]

[65]

[66]

[67]

[68]

[69]

[70]

[71]

[72]

[73]

[74]

[75]

[76]

[77]

[78]

[79]

[80]

[81]

[82]