אילת השחר (מלבי"ם)/פרק כח
(עריכה)
תורת ה' תמימה. כשם שאין בה חסרון כך לא יתכן שיהיה בה יתרת. וכל מקום שנראה שהלשון ארוך ויש בו דברי מותר -- תקנוהו חז"ל בחכמתם ובארו לאיזה צורך האריך. והוא או ללמד שהדין נוהג גם ביתר מקומות, או להשמר מטעות, או להורות איזה כוונה שנייה, או להמשיך המאמר ולפרשו כפי דעת הקבלה.
ויש בזה דרכים רבים שונים. וכבר בארנו בזה למעלה כמה כללים ביתורים מוגבלים.
- כמו בשם הפעל הנוסף על הפעל. והמקור הנוסף (למעלה פרק ד)
- שם המספר המיותר (פרק ח) (ועוד פרק ט כלל עז כלל פ)
- ושם הסוג הנוסף (כלל צה)
- ושם תואר הנוסף (פרק יד)
- והשם הכפול (פרק טו)
- והפעל הנשנה (פרק יז)
וזולת אלה, כל מקום שיש יתור לשון -- יש בו דרוש. והם יסודות הקבלה ואדניה.
ותמצא דרושים כאלה:
- ויקרא סימנים: ( סג, סז, ע, קעט, רסו, רלא[1], שמז, שנ, שנב, שנח, שעו, שפב, שפד )
- צו סימנים: ( ב, יא, טו, כא, כח, כט, לה, לט, נ, נא, סמ"ך, עו, פח, צח, קל, קמט, קנב )
- שמיני סימנים: ( יג, מח, סז, עג, פד, צג, צה, צח, קב, קג, קט, קמג, קמז )
- תזריע סימנים: ( ג, יב, יז, כז, מד, נז, סו, סז, עז, פב, פו, צא, צב, צה, קל, קלב, קלח, קמ, קנב, קנז, קסה )
- מצורע סימנים: ( ד, כא, כד, לו, מג, מו, מח, נט, עב, עד, עו, פה, צז, קכה, קכז, קמא, קמה, קמז, קמח, קנה, קנז, קעג, קעד, קפ, קפא, קצ, קצא )
- אחרי סימנים: ( כו, לט, פז, צו, צט, קג, קכה )
- קדושים סימנים: ( לג, נב, נו, נז, פא, צב, צה, קז, קיד )
- אמור סימנים: ( נה, נח, פד, פט, צט, קג, קה, קו, קטז, קלא, קלז, קמד, קסז, קעח, קפג, רב, רח, רכד, רמח, רנא )
- בהר סימנים: ( ג, ד, ט, יז[2], כג, כו, כח, לד, מז, מח, נא, נו, סג, סז, פג, פז, פט, צ, צג, ק )
- בחוקותי: (סימן נט)
וכל שכן אם מוסיף דברים שסותרים אל הלשון. כמו במה שכתוב "מדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקדש" והם לא אכלו כלל . ( שמיני ס' נד. וכדומה לזה שמיני ס' נט, מצורע ס' ק )
וכן כל כפל לשון כמו "ישוב...ונהפך" (תזריע ס' צד), וכדומה.
- ^ סביר להניח שיש כאן טעות הדפוס, היות ומספר הסימנים הם שלא כסדר. ואולי צ"ל 'סימן רצא'.. -- ויקיעורך
- ^ כאן לא שמתי קישור כי ישנם שני אות סימן יז בפר' בהר ולא ירדתי לתוכן הדברים כדי לברר אל איזה מהם הכוונה וצע"ע -- ויקיעורך
(עריכה)
וכמה פעמים הוסיף מאמר מיוחד ללמד שהוא ענין כולל בכל מקום.
- כמו מה שהוסיף "כל חלב להשם" ( ויקרא ס' קפח ),
- "והקריב את אשר לחטאת ראשונה" ( ויקרא ס' שלא ),
- וכן בפרשת נגעים האריך וכפל והוסיף מאמרים שלמים מיותרים ללמד שהדין נוהג בכל מיני נגעים והסגרים ( תזריע ס' פו[1], וסימן צא, וסימן צה, וסימן קנא, וסימן קנה )
(עריכה)
- וכל מקום שאמר "יכבס בגדיו" והוסיף "וטמא עד הערב" יש בו דרוש. כמו שדרש בפרשת שמיני ד' דרושים על ד' פעמים (תזריע ס' צט) ובפרשת מצורע ששה דרושים על ששה פעמים (סימן קלג)
- וכן כשאמר "וטמא עד הערב וטהר", מלת "וטהר" מיותר לדרשה . ( אחרי ס' קכד ).
- ובכל מקום אמר "ימול" סתם ובפרשת תזריע אמר "ימול בשר ערלתו" לדרשה . ( תזריע ס' יג ).
- ובכל מקום אמר "ורחץ במים" ובח' מקומות אמר "ורחץ במים את בשרו" וכלהו לדרשה . ( מצורע ס' קנא )
- ולא נזכר בשום מקום שאחר כך יבוא אל המחנה; רק במשלח לעזאזל ובפרה ובפרים הנשרפים. ויש בו טעם . ( אחרי ס' סו )
(עריכה)
- וכמה מצוות פרטה התורה שנוהגים בגר ובמצוות רבות לא באר זה. ויש בזה כלל ( ויקרא ס' קצא באורך ).
- וכן במצוות רבות כתוב "לדורותיכם" שינהג לדורות, ובמצוות רבות סתם ולא באר. והארכתי בזה ( אמור ס' סו )