תולדות תנאים ואמוראים/א/ר' אמי (בר נתן)
ר' אמי (בר נתן)
עריכההאמורא הגדול הזה אשר מאמריו והלכותיו מלאים בש"ס בבלי וירושלמי ואשר זכה הוא וחבירו ר' אסי להקרא בשם כהני חשיבי דארעא ישראל כמגילה כב., ואשר זכה לישב על כסא ר' יוחנן במתיבתא רבתא דטבריא, היה יליד בבל כדמצינו בירושלמי חולין פ"ב כא. (הנדפס מחדש) כי סליק ר' אמי אמר וכו' ומו"ק כה. אמרו ר' אמי ור' אסי כי הוינן התם (בבבל).
ובכל הש"ס בבלי נקרא בשם סתם ר' אמי, ובירושלמי בשם ר' אמי-אימי-אימא, ודבר זה ברור, ונביא אך ראיה אחת מגיטין כג. בעו מר' אמי עבד מהו וכו', והמאמר בגיטין פ"ב ה"ו ושם ר' אימי, ואך פ"א נזכר שם אביו בגיטין מד. שלח להו ר' אמי מיני "אמי בר נתן" תצא תורה לכל ישראל.
בהיותו בבבל בימי עלומיו אפשר שזכה עוד להיות בישיבת רב עם כל תלמידיו הגדולים כר"א ור"ה, ולכן מצינו נדרים מ: מא. א"ר אמי אמר רב, אבל לא מצינו בשום מקום שיאמר בשם שמואל, או לישא וליתן עם אמוראי בבל תלמידי דרב ושמואל, ואך מצינו מו"ק כה. כשהובא ארונו של ר"ה לא"י אמרו ר' אמי ור' אסי כי הוינן התם לא הוה לן לדלויי רישין מיניה, מזה אנו רואין שהיה קטן הרבה מר"ה, ומה שנמצא ב"ב יא: בעי ר"ה מרבי אמי וכתבו שם התוס' ששנים היו אחד רב אמי ואחד רבי אמי, לאו בדרך ודאי אמרו אלא מפני דוחק הקושיא, אבל כשתעיין לא תמצא בשום מקום ששני ר' אמי היו, ואך סתם רב הונא היו כמה מהן שנזכרו הרבה בירושלמי בשם ר' הונא כמבואר בערכם, ור"ה שבעי מר' אמי אינו רב הונא תלמידו דרב אך היה תלמידו דרב הונא שעלה לא"י והוא בעי מר' אמי. ומה שמצינו ברכות מז: אמר ליה ר"נ לר' אמי ושבת גברא הוא? ומשמע שדיבר אתו פה אל פה, זה היה כבר כמה שנים שהיה ר' אמי בא"י וירד אח"כ לבבל, ככל חבריו שירדו לבבל, כר' אלעזר ור' אסי, וזה שמצינו יבמות כא: אמר רב חסדא הא מלתא מגברא רבה שמיע לי ומנו ר' אמי, וכן מצינו שבת קכה: רבה א"ר אמי אבל ר' אמי כשעלה בפעם הראשונה לא"י זה היה באמצע ימי מלוכת רב בסורא שאז חיו עדיין כל רבותיו של ר' יוחנן כשבת פ"ג סה"א אר"א א"ר הושעיא משרת הייתי את ר"ח הגדול - א"ר אמי זימנין סגין יתיבת קומי ר' הושעיא ולא שמעית מיניה הדא מלתא, והלשון הזה משמע ששימש לפניו כמה שנים והיה תלמידו ממש, וכבר בארנו בערכו שר' אושעיא יסד ישיבתו בקיסרין טרם שמלך ר' יוחנן ורב היה אז בסורא, ואז עדיין לא נולד רב נחמן או שהיה ילד קטן, כי רב יסד ישיבתו תק"ל לשטרות ומלך כח' שנה ונפטר תקנ"ח, כמפורש באגרת דרש"ג ח"ג פ"ב, ור"נ נפטר תרל"א היינו עג' שנה אחר רב כמפורש בסדר תנאים ואמוראים. וכן קיבל מזקן הדור ר' חנינא כדמצינו ר' אמי א"ר חנינא כב"ק קה:, ב"ב קל:, כריתות כה:.
וכן ר' אמי א"ר ינאי כבכורות נג:, נדה יב..
ר' אמי אריב"ל כברכות ג:, וכן אמר משמיה דר' יהודה נשיאה הראשון כנדרים כא..
ואחרי שנפטרו כל זקני הדור ר' חנינא ור' אושעיא לערך בשנת תקנב-ג אז באו כל תלמידיהם לישיבה הגדולה דר' יוחנן בטבריא, ובתוכם גם ר' אמי ור' אסי ור"א. וישבו כל ימי משך הארוכים דחיי ר' יוחנן שנפטר תקצ"ט לשטרות, וכדמצנו ששימש לפני ר' יוחנן טרם שהגיע לעת זקנתו ככתובות סב. ר' יוחנן הוה סליק בדרגא הוו סמכי ליה ר' אמי ור' אסי איפחתא דרגא תותיה סליק ואסקינהו, א"ל וכי מאחר דהכי ל"ל למידמכיה? א"ל א"כ מה אניח לעת זקנה.
ובחולין קיא: אמרו בפירוש, מכדי ר' אמי תלמידו דר' יוחנן הוה, ובגיטין מ. אמרו לפניו ר' אמי ור' אסי "רבי".
והיה ר' יוחנן חביב עליהם כ"כ עד שאמרו שבת קיט. אלו איקלע לן ר' יוחנן מי לא מכתפינן קמיה?
ר' אמי אר"י שבת ה: קכה:, כתובות לא. לב:, נדרים ל., גיטין יז., ב"מ קה:, סנהדרין לג:, זבחים צט., וב"מ כד: ר' אמי אשכח פרגיות בין טבריא לצפורי אתא לקמיה דר"י.
ובהיות בישיבת ר"י הריש והראשון רשב"ל, לכן מצינו ר' אמי אר"ל כברכות נג:, חגיגה כד:, יבמות צה., בכורות נג:, שקלים פ"א ה"ב, מעשרות פ"א ה"א, מד' תהלים פ"א-ב.
ובתרומות ספ"ח יסופר שפ"א איתצד ר' אמי בסיפסיפה (במקום סכנה בידי גזלנים) עד שר' יונתן התייאש ממנו ואמר יכרך המת בסדינו, אבל רשב"ל אמר אני ארדוף אחריהם עד דאנא קטיל (או) אנא מתקטיל והצילו מידם.
וכן ר"א אע"פ שהיה ג"כ תלמידו דר"י אבל היה קשיש מר' אמי והוא עלה לא"י כבר בהיותו גדול הדור לכן מצינו ר' אמי אר"א כזבחים כה:, וברכות טז. מצינו שר' אמי ור' אסי קא קשרי ליה גננא (חופה) לר"א.
וכן מצינו נדה כ: תהיא איתתא דאייתי דמא לקמיה דר"א הוה יתיב ר' אמי קמיה, ארחי (ר"א) ואמר דם חימוד הוא, בתר דנפקה איטפל לה ר' אמי א"ל בעלי היה בדרך וחמדתיו. קרי ר' אמי עליה דר"א סוד ה' ליראיו. וזה היה בסוף ימי ר' יוחנן שאז היה ר"א הריש וכל תלמידי דר"י ישבו לפני ר"א.
ובירושלמי חגיגה פ"א סה"ז שפ"א נתאחדו מלכא לבהמ"ד דר"א ושאלם - א"ל לגמול חסד וכו', וכן ר' אבא בר זבדא היה גדול ממנו כירושלמי ר"ה פ"ב ה"ה שאמרו ר' אבא ב"ז פתח, ור' חייא (בר אבא) ור' אסי ור' אמי חתמין.
וכן ר' יצחק נפחא היה גדול מר' אמי כנדרים נז: ישמעאל איש כפר ימא - אתא לקמיה דר' אמי לא הוה בידיה אתא לקמיה דר"י נפחא. וביומא מט: איתיביה ר' אמי לר"י נפחא. וב"ק ט: יתיב ר' אמי ור' אסי קמיה דר"י נפחא מר אמר לימא מר שמעתתא וכו', ובחגיגה כו:, יבמות מח:, ע"ז כד., יתיב ר' אמי ור' יצחק נפחא.
מחלקותן יומא מב:, סוטה לד., קידושין לג:, מכות יא:.
אבל חבירו האהוב אשר כאחים מלידה היו כל ימי חייהם היה ר' אסי, שניהם היו בבבל חברים כמו"ק כה. ועלו מבבל ללמוד לא"י, ושניהם היו כהנים כסוטה לח:, גיטין נט:, חולין קו:, (וידידי הרב החכם ר"מ גראמבערג הראה לי שמצינו בירושלמי שבת פ"ב ה"ב-ט. ר' אמי נסב פתילתא משמע שלא היה כהן, באמת צ"ל ר' אימי כתרומות ספי"א והוא ר' אימי בבלאי).
והיו יחד בטבריא כברכות ח., שבת י., ושניהם שמשו לר' יוחנן ככתובות סב., ונסמכו יחד ושרו להו כל מן דין סמוכו לגא ככתובות יז..
ונזכרו תמיד שניהם ביחד כברכות טז. מד., שבת עד., יומא עג. עח., מו"ק כה., יבמות צו:, כתובות נ:, גיטין ז., ב"ק ס:, ע"ז כח., חולין יח. קו. קז., ובירושלמי סנהדרין פ"א ה"ב, עירובין פ"א ה"ד.
מחלקותן שבת סב:, יומא עד:, סוכה לה:, מכות י. ועוד בכ"מ, וראה זה פלא שבבבלי נזכר תמיד ר' אמי קודם, ובירוש' תמיד ר' אסי קודם.
אבל לא מצינו שיהא אחד גדול מחבירו, כדמצינו ב"מ כד. ר' אמי אשכח פרגיות שחוטות - אתא לקמיה דר' אסי, ולהיפוך מצינו גיטין נד: שא"ל ר' אסי לר' אמי "רבי" אתה אומר כן הכי אר"י. (והוא כדברינו שהיו שוים בחכמה ונתנו כבוד זל"ז וידוע שתואר "רבי" בפי הירושלמים הוא כמו "מר" בפי הבבליים).
ושניהם היו ממונים מאת ר' יהודה נשיאה השני בצירוף חבריהם ר' חייא בר אבא לעבור בכל עיירי ישראל למתקן להם ספרין ומתניינן, כחגיגה פ"א ה"ז, ובאו למק"א ולא מצאו לא ספר ולא מתניין א"ל אייתי לן נטורי קרתא והביאו להם הסנטרי (שומרי העיר) א"ל אילין נטורי קרתא? אינן אלא חרובי קרתא.
ושניהם היו באושפזיכנא אחת כיומא עח. ושניהם היו צדיקים גדולים כאשר יסופר ברכות סב. ההוא בה"כ דהוה בטבריא כי הוה עיילי ביה אפילו בי תרי אפי' ביומא מתזקי ור' אמי ור' אסי הוה עיילי ביה חד חד ולא מתזקי ואמרו קבלה דבה"כ צניעותא, ושניהם היו מכתפי ועיילי לכבוד שבת כשבת קיט., וזכו לעלות לגדולה כ"כ עד שנתמנו לדיינים ונקראין בשם דייני דא"י כסנהדרין יז:, ושניהם היו נקראין כהני חשיבי דא"י כמגילה כב. (וזה שכתב רש"י חולין נ. ר' אמי מערבאה הוא ואמר מקמצין).
וכן מצינו חולין ו. הלך ר' אבהו וסיפר הדברים לפני ר' אמי ור' אסי ועשאו את הכותים כעכו"ם, ובגיטין ה: בר הדיא בעי לאתוי גיטא - אתא לקמיה דר' אמי ור' אסי, וביצה טז: ר' אמי ור' אסי מערבי אכולי טבריה, ומזה אנו רואין ששניהם היו גדולי הדור, וזה היה בלי ספק אחרי שנפטרו ר' יוחנן ור"א ואז היו הם ראשי הדור, ורבינו ש"ג באגרתו ח"ג פ"ב יאמר שאחרי פטירת ר' יוחנן מלך ר' אמי, ובל"ס קבלתו אמיתית, וכדמוכח גיטין מד. ונצטערתי תמיד למה לא מינו את ר' אסי לריש מתיבתא בטבריא עד שהאיר ה' את עיני ומצאתי בתנחומא הישן משפטים וז"ל ר' אסי לא רצה להתמנות על הצבור והיה מתרחק מן הדינין אך בשעת פטירתו היה מתחרט ע"ז והיה בוכה, ולכן צדק רש"ג בקבלתו.
וכפי הנראה נפטר ר' אסי קודם ר' אמי, כי ר' אסי נפטר בטבריא כירושלמי ע"ז פ"ג ה"א, ור' אמי היה בסוף ימיו בקיסרין, כי כאשר התחילו הגזירות לחול על ראש כמה ערי ישראל ובפרט מיום שהתחילו להתגבר בא"י כת הנוצרים, ואך יען שר' אבהו שהיה אהוב ומקורב לשרי המלכות בקיסרין לקח את הישיבה הגדולה תחת כנפיו והמתיק מעט את הגזירות, וזה שמצינו פסחים פ"ד ה"ט ר' אבא בריה דר"ח ב"א ור"ז הוו קיימי בשוקא דקיסרי אפתחא דבי מדרשא נפק ר' אמי אשכחינהו א"ל לאו אמינא לכו בעידן בי מדרשא לא תקימו אבראי.
ובאמת היה אז ר' אמי ריש הדור וכל תלמידי דר' יוחנן ישבו לפניו אע"פ שהיו אז גם זקני הדור ואפשר שהיו זקנים ממנו כר' אבא בר זבדא ור"י נפחא, אבל יען שהוא היה הריש מתיבתא לכן מצינו גיטין מד. שלח להו ר' אמי מיני אמי בר נתן תצא תורה לכל ישראל. וכן מצינו גיטין סג: שרב נחמן ורבא שלחו (אך) לקמיה דר' אמי, וכן שבת נא. ששמע ר' אמי (דברי ר"נ) ואיקפד, וכפי הנראה כשנפטר ר' אסי בטבריא היה אז ר' אמי עדיין משך זמן מה בטבריה וכדמצינו יבמות מה. שר' אחא שר הבירה ור' תנחום בריה דר"ח איש כפר עכו פרוק הני שבוייתא דאתו מארמון לטבריא - ואתו לקמיה דר' אמי, וזה היה בימי רב יוסף שאמר שם רב יוסף עליו רבותא למחשב גברי?
ולכן לא לפלא מה שמצינו ב"ב י: שאיפרא הורמיז אימיה דשבור מלכא שלחה לקמיה דר' אמי ד' מאה זוזי ולא קבלינהו שדרינהו לקמיה דרבא וקבלינהו משום שלום מלכות שמע ר' אמי ואיקפד אמר לית ביבוש קצירה תשברנה.
והגאונים ר"מ שטראשון בהגהותיו ובעל דורות הראשונים בח"ב צד 464 דעתם שזה ר' אמי בבלאי השני שבא אז מא"י לבבל, אבל אין אנו צריכין לכל זה כמו שהבאנו לעיל שר"נ ורבא שלחו לקמיה דר' אמי, וזכינו לזה שר' אמי היה חי עוד בימי רבא והיה אז זקן גדול וריש הדור ואֵם שבור מלכא שמעה את שמעו הטוב ולכן שלחה אליו הכסף, ור' אמי אפשר ששמע מהמעשה המובא בשבחים קטז: שאיפרא הורמיז אימא דשבור מלכא שלחה לרבא קורבנא ורבא הוצרך לשלח את רב ספרא ורב אחא ב"ה להקריב לש"ש, ולכן חשש ר' אמי פן הקדישה הכסף לשם קרבנות, ולכן לא קיבל, וזה ששלח לרבא הפסוק מישעיה כז-ט שכתוב שם לאן בזאת יכפר עון יעקב - בשומו כל אבני מזבח כאבני גיר מנופצות לא יקומו אשרים וחמנים - שם ירעה עגל - ביבש קצרה תשברה וכו'. ובזה יתורץ אם רבא קיבל משום שלום מלכות למה לא עשה זאת ר' אמי משום שלום מלכות אם היה בבבל גר בארץ נכריה? אבל אם נאמר שהוא ר' אמי הראשון והיה בקיסרין לכן לא חש משום שלום מלכות דהפרסים בדבר שיש בו קדושת מזבח, אבל רבא הבין ששלחה לו שיכול לחלקם לעניים, ולכן קבלם ממנה משום שלום מלכות.
חבריו
עריכהר' אבא, כגיטין פ"ב ה"ו אתא עובדא קומי ר' אמי - א"ל ר' אבא - א"ר אסי אילולא ר' בא כבר היינו באין להתיר א"א. וכן שם פ"ה ה"ט גירדאי שאל לר' אמי - א"ל והתניא ר"ח - א"ר אלמלא ר' בא כבר היינו באין להתיר ע"ז שלהן.
והיה גודל כ"כ בעיני ר' אמי עד שאמר עליו שבועות מז. רבותינו שבא"י. וה שמצינו יתיב ר' אבא קמיה דר' אמי ב"ב לג: זה יען שר' אמי היה הריש מתיבתא.
ר' אבא בר ממל אע"פ שזכה עוד להכיר את ר"י נשיאה הראשון והיה בל"ס חבירו הגדול דר' אמי וכב"ב נט. ההוא דאתא לקמיה דר' אמי שדריה לקמיה דר"א בר ממל, אעפ"כ מצינו יבמות קה. יתיב קמיה דר' אמי, וב"ק יט. בעי מר' אמי, וב"מ לו. איתיביה לר' אמי, ובנדרים כא. א"ל לר' אמי אמרת לן משמיה דר"י נשיאה. ובנדה יב. א"ל לר' אמי תנא תני צריכות ואת תני וכו'. וזה יען שר' אמי היה הריש מתיבתא, וכן ר' אבהו תלמידו הגדול דר' יוחנן אמרו חולין ו. שהלך ר' אבהו וסיפר דברים לפני ר' אמי ור' אסי, וביומא עג. יתיב ר' אבהו וקאמר לההוא שמעתתא משמיה דר"י אהדרינהו ר' אמי ור' אסי לאפייהו. ור' אבהו השתדל תמיד עבורם כמגילה פ"ב ה"ב שר"ח בר אבא ור' אמי ור' אסי דנוהו לאשה אחת בשם תמר והיא הלשינה עליהם לפני שרי המלוכה בקיסרין, והם כתבו לר' אבהו שהוא ימתיק את הדינים וכן עשה. ובסוף ימי ר' אמי לקח אותו וישיבתו הגדולה תחת כנפיו לקיסרין כאשר הבאנו לעיל.
ר' אחי היה ממונה אגיטין בזמן ר' אמי כגיטין ה:.
ר' אילא בזמנו כמו"ק כה..
אמי וורדנאה, חזי בוכרא דבינשיאה - א"ל לר' אמי א"ל שפיר קא עביד כביצה כז..
רב ביבי, איקלעו ר' אמי ור' אסי ושדא כלכלה דפירי שבת עד..
ר' זירא אע"פ שעלה לא"י כבר בסוף ימי ר' יוחנן אבל כשבא לא"י היה כבר גדול הדור והיה כמו חבירו דר' אמי כחולין קז: כי סליק ר"ז אשכחיה לר' אמי ור' אסי - אמר תרי גברי רברבי כוותייהו ליטעו בהא דרב ושמואל, וכן שם כא. כי סליק ר"ז אשכחיה לר' אמי ור' אסי וכו', אבל כשהיה ישיבת ר' אמי בקיסרין ישב לפניו כחולין פו: שא"ל ר' אמי שלא יצא לחוץ בעידן בי מדרשא, ונחשב כתלמיד חבר לר' אמי.
זעירא בר חמא היה אושפזיכניה כיומא עח..
ר' חייא בר אבא, קראו ר' אמי מר כחולין קג., ושקיל וטרי עמו כזבחים פה:, חולין יב., יתיב רחב"א ור' יצחק נפחא איקלעא דר' יצחק בן אלעזר וכו' מו"ק כ., וביומא עג. יתיב רחב"א וקאמר להא שמעתא אהדרינהו ר' אמי ור"א לאפייהו, ובגיטין סג: שלחוהו לקטיה דר' אמי - הדר שלחוהו קמיה דרחב"א, ובחגיגה פ"א ה"ז ששלח ר"י נשיאה את רחב"א ור' אמי ור' אסי לכל ערי ישראל לתקן להם סופרין.
ור"ה פ"ב ה"ה ר' אבא ב"ז פתח ורחב"א ור' אסי ור' אמי חתמין. ובעירובין פ"ו ה"ד ר"ח (בר אבא) ור' אמי ור' אסי סלקין לחמתא דגדר ושאלון לר' חייא בר יוסף - שמע ר' יוחנן ואמר יפה עשיתם.
ר' חנינא (חברון דרבנן) בזמנו כמו"ק כה..
ר' חנינא בר פפי ור"י נפחא יתיב וכו' יבמות מח:.
ר' יהודה נשיאה השני היה הנשיא בימיו כר"ה כ. שלח ליה ר"י נשיאה לר' אמי הוו יודעין שכל ימיו של ר' יוחנן היה מלמדנו. וביצה כז. ר"י נשיאה הוה ליה ההוא בוכרא שדריה לקמיה דר' אמי, ובתענית יד: בשני דר"י נשיאה - גזר יג' תענית סבר למגזר טפי א"ל ר' אמי הרי אמרו וכו', וכן שם כה: א"ל ר' אמי קודם חצות אחר חצות שנינו. בעי מר' אמי כע"ז לג:, מנחות כט:.
ומו"ק יז. כשנפטר רב יהודה ושמתיה לההוא גברא ועלה לא"י להתיר לו השמתא א"ל ר"י נשיאה לר' אמי פוק עיין בדיניה.
רב יהודה מצינו שחולק עם ר' אמי כיבמות סו:.
ר' יעקב בר אידי למדו יחד לפני ר' יוחנן כיבמות צו: שאמר להו ר"י לר' אמי ור' אסי מ"מ א"א יודעין לפייס כבן אידי חבירינו, ובכתובות נו: ר' אמי ור' אסי סבור למיזן ממטלטלי א"ל ר"י בר אידי מלתא דר"י ור"ל לא עבדי וכו', וזה היה בל"ס אחרי פטירת ר"י.
ור' יצחק ור' אימי הוו יתבין מקשיי פאה רפ"א כלאים פ"ג ה"א ובשביעית פ"ו ה"ב ר' לוי צנבריא שאל לר' יצחק ולר' אמי ואסרון, ונראה שהוא ר"י נפחא. ר' יצחק בן אלעזר, מו"ק כ. יתיב ר' אמי אקילעיה דר"י בן אלעזר וכו'.
ר' יצחק בר חלוב חולין צט: כי אתו לקמיה דר' אמי שדר להו לקמיה דר' יצחק בר חלוב.
רב נחמן מצינו בברכות מז: שהקשה לר' אמי ושבת גברא הוא? וכבר פרשנו לעיל שזה היה כשהיה כבר ר' אמי בא"י וירד לזמן קצר לבבל ואז שקיל וטרי עם ר"נ ור"ח. וזה שאמרו שבת קיט. אר"נ (בר יצחק הוא ט"ס וכן ליתא בד"קס והיה כתוב רנב"י והכונה בר יעקב ונעשה מזה בר יצחק) אלו מקלעין לי ר' אמי ור' אסי מי לא וכו'. וכן מצינו ששלח ר"נ לקמיה דר' אמי כגיטין סג:, ובחולין קכד. א"ל ר' אמי לרב אושעיא ומשום דר"נ חתניה דבי נשיאה קא מזלזל בשמעתיה דר"י?
ר' סימון בזמנו כשבת רפי"ט בר מרונא שאל לר' סימון ושרי ושאל לר' אימי ואסר ואיקפד ר' סימון. ומה שמצינו כתובות לא. ר' סימון א"ר אמי צ"ל שם כבשבת ה: רב ספרא.
ר' ענני בר ששון דרש אפתחא דבי נשיאה - שמע ר' אמי ואיקפד כמו"ק כד:.
ר' שמואל בר ר' יצחק אמר על ר' אמי שהוא אדם מסויים יבמות פט"ו ה"ו.
ר' שמואל בר נחמן, היה כבר זקן גדול בימי ר' אמי כמו"ק יז. ור' אמי שאלו כתנחומא אחרי-יד.
ר' שמואל מצינו תרומות ספ"ח שהלך יחד עם ר' אמי לזנבה מלכתא להציל את זעיר בר חיננא שנתפס, והם הצילוהו.
תלמידיו ואומרי מאמריו
עריכהר' אביה בריה דר' חייא בר אבא ישב בישיבתו בקיסרין כחולין פו:.
ר' אבא בר כהנא בעי מר' אבא כפסחים פ"ד ה"ט.
רב אויא א"ר אמי - ואמר הוה קאמינא קמיה דר' אמי כחולין נ..
ר' אושעיא, בעי מר' אמי כפסחים סג: ובחולין קכד. כי סליק ר' אושעיא אשכחיה לר' אמי וכו'.
רב אחא בר חנינא בשם ר' אמי סנהדרין מא: כן מביא בסה"ד אבל גרסא שלנו ר' אסי.
ר' אחא שר הבירה - אתא לקמיה דר' אמי יבמות מה..
ר' אחא בר פפא בעי קומי ר' אמי כתובות פ"ו ה"ג, ובנדרים פ"י ה"י מצינו שסליק מישרי נדריא דר' אמי איחר בעמידה כדי לומר אין כאן נדר.
ר' אידי אמר כד סלקת מגלותא אשכחית עובדא קומי ר' אימי ב"מ פ"ה ה"ב.
רב אשי, מה שמצינו שבת ס: א"ל רב אשי לר' אמי ולא ידע מר וכו' צ"ל ר' אסי, וכן גיטין א"ל ר' אמי לרב אשי צ"ל לר' אסי, והוא ר' אסי האחרון.
אשיאל תנא דר' אמי בעי מיניה ברכות יד..
ר' בנימין בר לוי בפאה רפ"א אמר, ר' יצחק ור' אמי הוו יתבון מקשי, בר הדיא בעי לאתויי גיטא - אתא לקמיה דר' אמי גיטין ה:, ובחולין קו: אמר בר הדיא הוה קאימנא קמיה דר' אמי.
רב דימי כי אתא א"ר אמי כריתות כה:.
רב הונא בעי מר' אמי ב"ב יא: ובל"ס הוא ר' הונא השני, וכן מצינו שבת ס: בעי מיניה ר"ה מרב אשי וגרסת דק"ס ר' אמי.
ר' זריקא א"ר אמי ברכות ג: ביצה כה:, ב"ב קל:, אותיב לר' אמי חולין מח:, ושם קי. אמר אנא שלקי לר' אמי וכו'.
ר' חייא בר אשי א"ר אמי שבת עג:.
ר' חייא ציפוראי קומי ר' אמי ערלה פ"ג רה"ב.
רב חסא אמר, בעי ר' אמי - פשיט ר' אמי ב"מ נז..
ר' יונא א"ר אמי חגיגה כד:.
ר' ירמיה אותיב לר' אמי ע"ז לג:, הקשה לו גיטין נד:, שאלו מגילה פ"ג ה"א, ור' ירמיה למד עם בנו כביצה פ"ה ה"ב. ר' ירמיה בשמו תרומות פ"ו ה"א.
ר' יודן בשם ר' אמי מד' תהלים פ,ו-ג.
ר' יוסנא א"ר אמי ע"ז לג:.
ר' יצחק בר ביסנא אמר [לר' אמי] רבי אתא אומר כן הכי אמר ר' אסי וכו' זבחים כ., וברש"י מחקו תיבת לר' אמי וכתבו ר' ירמיה בטעות.
ר' יצחק בר רדיפא א"ר אמי כתובות קו..
ישמעאל איש כפר ימא - אתא לקמיא דר' אמי נדרים נז:.
ר' לוי צנבריא שאלו שביעית פ"ו ה"ב.
ר' מיושא בר בריה דריב"ל בזמנו ומת קודם ר' אמי ככתובות פה:.
ר' מנחם ר"א אמי ברכות ח., כתובות עד..
ר' מנחם בר מכסימא בשמו ירושלמי סוף מעשרות.
נחמיה חתניה דבי נשיאה אמר אנא חזיתיה לר' אמי וכו' יומא עח..
ר' נחמן בר שמואל ב"נ קומי ר' אמי ב"ב פ"ט ה"ו.
רב ספרא א"ר אמי שבת ה:, ובכתובות לא. איתא בטעות ר' סימון.
ר' עוירא א"ר אמי ברכות כ..
ר' פרידא בעי מר' אמי מנחות נב:.
רבה בב"ח אמר הוה קאמינא קמיה דר' אמי חולין קו..
רבה א"ר אמי שבת קכה:.
ר' תנחום בריה דר' חייא איש כפר עכו ור' אחא איש הבירה פרוק אני שבוייתא - אתו לקמיה דר' אמי וכו', יבמות מה..
מקראות ימי חייו הפרטים כבר הבאנו לעיל. ומצינו שהיה לו בן שר' ירמיה למד אתו כביצה פ"ה ה"ב.
וכפי הנראה הגיע ר' אמי לימי גבורות ועוד יותר וכמו שהבאנו לעיל שזכה ללמוד לפני ר' אושעיא שנפטר לערך תקנ"ב לשטרות ור' אמי היה אז לא פחות מבן ך' שלמד לפניו כמה שנים א"כ נולד לערך תקל"ב, ובסדר תו"א שר"נ נפטר תרל"א, ובגיטין סג. שר"נ שלח תמיד לשאול מר' אמי, ובביצה כה. א"ל ר"נ לחמא שליח ציון כי סלקת להתם אקיף וזיל אסולמא דצור וזיל לגביה דר' יעקב בר אידי ובעי מיניה אדאזל נח נפשיה כי סליק אשכחיה לר' זריקא, ומזה אנו רואין שאז כבר נפטר ר' אמי, ונשאר אז זקן הדור ר' יעקב בר אידי וכנפטר גם הוא היה אז ר' זריקא מראשי הדור כי אחרי פטירת ר' אמי לא הוקם עוד ריש מתיבתא ואך קיבוץ של חכמים היה בטבריא וציפורי וקיסרין, וכמבואר בערך ר' אבהו, א"כ נפטר ר' אמי כבר לפני ר"נ, א"כ חי ר' אמי קרוב לתשעים שנה, וזה ידוע שר"י נפטר לערך תקצ"ט א"כ מלך ר' אמי אחריו יותר מכ' שנה.
ואחרי ר' אמי רצו למנות את ר' אבהו אך השעה נטרפה ולא הוקם ריש מתיבתא ולכן לא נזכר באגרת דרש"ג מי מלך אחרי ר' אמי.