פתיחת התפריט הראשי

תלמוד בבלי

<< · שבת · י א · >>


תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | תוספות | עין משפטשלימות: 75%
ראשונים | אחרונים

התם לא שכיחא שכרות הכא שכיחא שכרות א"נ במנחה כיון דקביעא לה זימנא מירתת ולא אתי למפשע ערבית כיון דכולא ליליא זמן ערבית לא מירתת ואתי למפשע מתקיף לה רב ששת טריחותא למיסר המייניה ועוד ליקו הכי וליצלי אמשום שנא' (עמוס ד, יב) הכון לקראת אלהיך ישראל רבא בר רב הונא ברמי פוזמקי ומצלי אמר הכון לקראת וגו' רבא גשדי גלימיה דופכר ידיה ומצלי אמר כעבדא קמיה מריה אמר רב אשי חזינא ליה לרב כהנא כי איכא צערא בעלמא שדי גלימיה ופכר ידיה ומצלי אמר כעבדא קמי מריה כי איכא שלמא לביש ומתכסי הומתעטף ומצלי אמר הכון לקראת אלהיך ישראל רבא חזייה לרב המנונא דקא מאריך בצלותיה אמר מניחין חיי עולם ועוסקים בחיי שעה והוא סבר זמן תפלה לחוד וזמן תורה לחוד ר' ירמיה הוה יתיב קמיה דר' זירא והוו עסקי בשמעתא נגה לצלויי והוה קא מסרהב ר' ירמיה קרי עליה ר' זירא (משלי כח, ט) מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה מאימתי התחלת דין רב ירמיה ורבי יונה חד אמר משיתעטפו הדיינין וחד אמר משיפתחו בעלי דינים וולא פליגי הא דעסקי ואתו בדינא הא דלא עסקי ואתו בדינא רב אמי ורב אסי הוו יתבי וגרסי ביני עמודי וכל שעתא ושעתא הוו טפחי אעיברא דדשא ואמרי אי איכא דאית ליה דינא ליעול וליתי רב חסדא ורבה בר רב הונא הוו יתבי בדינא כולי יומא הוה קא חליש לבייהו תנא להו רב חייא בר רב מדפתי (שמות יח, יג) ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב וכי תעלה על דעתך שמשה יושב ודן כל היום כולו תורתו מתי נעשית אלא לומר לך כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית כתיב הכא ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב וכתיב התם (בראשית א, ה) ויהי ערב ויהי בקר יום אחד זעד מתי יושבין בדין אמר רב ששת עד זמן סעודה אמר רב חמא מאי קרא דכתיב (קהלת י, טז) אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי בגבורה של תורה ולא בשתייה של יין תנו רבנן שעה ראשונה מאכל לודים שניה מאכל לסטים שלישית מאכל יורשין רביעית מאכל פועלים חמישית מאכל כל אדם איני והאמר רב פפא רביעית זמן סעודה לכל אדם אלא חרביעית מאכל כל אדם חמישית מאכל פועלים ששית מאכל ת"ח מכאן ואילך כזורק אבן לחמת אמר אביי טלא אמרן אלא דלא טעים מידי בצפרא אבל טעים מידי בצפרא לית לן בה אמר רב אדא בר אהבה מתפלל אדם תפלתו בבית המרחץ מיתיבי הנכנס לבית המרחץ ימקום שב"א עומדין לבושין יש שם מקרא ותפלה ואין צריך לומר שאילת שלום ומניח תפילין ואין צריך לומר שאינו חולץ מקום שבני אדם עומדים ערומים ולבושין יש שם שאילת שלום ואין שם מקרא ותפלה ואינו חולץ תפילין ואינו מניח לכתחלה מקום שבני אדם עומדין ערומים אין שם שאילת שלום ואין צריך לומר מקרא ותפלה וחולץ תפילין ואין צריך לומר שאינו מניחן כי קאמר רב אדא בר אהבה במרחץ שאין בו אדם והא אמר רבי יוסי בר חנינא (י)מרחץ שאמרו אע"פ שאין בו אדם בית הכסא שאמרו אע"פ שאין בו צואה אלא כי קאמר רב אדא כבחדתי והא מבעיא בעא ליה רבינא הזמינו לבית הכסא מהו יש זימון או אין זימון ולא איפשיטא ליה לאו הוא הדין למרחץ לא דילמא

רש"יעריכה


לא שכיחא שכרות - אין דרך להשתכר מבע"י לפיכך גומר ויתפלל אבל בלילה עשוי להשתכר בסעודתן:

הכון לקראת אלהיך - התנאה לפניו:

רמי פוזמקי - נותן אנפילאות חשובים ברגליו ובלע"ז קאלצו"ס ([[:קטגוריה:{קטן (קלצונ"ש: נעלי|{קטן, (קלצונ"ש: נעלי]][[קטגוריה:{קטן (קלצונ"ש: נעלי]])} :

שדי גלימא - משליך אדרתו מעליו שלא יראה כחשוב:

ופכר ידיה - חובק ידיו באצבעותיו מרצי"ר (טריציי"ר: לשלב (מלה במלה: לקלוע)) בלע"ז כאדם המצטער מאימת רבו:

חיי עולם - תורה תפלה צורך חיי שעה היא לרפואה לשלום ולמזונות:

נגה - איחר:

מסרהב - ממהר לעמוד:

דיינין מתעטפין בטליתן - כשפותחין בדין מאימת שכינה ושלא יפנו ראשן לכאן ולכאן ותהא דעתן מיושבת עליהם:

עסיקי ואתו - בדין אחר וכבר מעוטפים הן וכשנגמר אותו דין בא לפניהם דין אחר סמוך למנחה הויא התחלתן משיפתחו בעלי הדין בטענות דהכא ליכא למימר משיתעטפו:

עמודי - שעליית בית המדרש נשען עליהם:

חליש לבייהו - מצטערין שלא עסקו אותו יום בתורה:

תנא להו חייא בר רב - שגדול שכר הדיינים ולא יצטערו ול"נ דאין זה [משמעות] לשון לבייהו אלא לשון חלש דעתייהו ולשון חלש לבייהו לשון תענית הוא שלא סעדו כל היום תנא להו חייא בר רב שאין צריכין לישב ולידון כל היום אלא מקצת היום ומה שאמר מן הבקר עד הערב מדרש הוא שחשוב הדבר כמעשה בראשית שנאמר בו ערב ובוקר:

שמלכך - דיינך שהדיין קרוי מלך שנאמר מלך במשפט יעמיד ארץ (משלי כט):

לודים - אומה שקורין קנלינש (קיניליב"ש: כנענים) ואוכלי אדם הן והם רעבתנין:

מאכל יורשים - יורשי הון רב שלא טרחו בו ואין עסוקים ודואגין לשוט אחרי מזונות ולעסוק במלאכה:

כזורק אבן לחמת - קשה לגוף ולי נראה לא קשה ולא יפה: מרחצאות שלהן ג' חדרים היו לו פנימי להזיע ולהשתטף אמצעי שיורד לתוכו מן המרחץ ולובש חלוקו ויוצא לחיצון וגומר לבישתו ונח שם שעה מיגיעת המרחץ:

עומדים ערומים - פנימי:

מקרא - ק"ש:

ערומים ולבושים - אמצעי שיוצא בו ערום וממהר לכסות את עצמו ויוצא לחיצון:

וחולץ תפילין - מראשו ואין צ"ל שאם אוחזן בידו בתיק שלהן שאינו מניח והא דתני ואין צ"ל כו' איידי דבעי למיתני מציעתא ואינו מניח ואינו חולץ שאמצעי לא כמרחץ גמור הוא ומקצת תורת מרחץ עליו הלכך היו בראשו אין צריך לחלוץ היה אוחזן אסור להניחן שם בראשו אלא יוצא לחיצון ומניחן:

אף על פי שאין בו צואה - שפינוה משם:

בחדתי - שלא רחץ בו אדם מעולם אלא שהזמינו לכך:

תוספותעריכה


התם לא שכיחא שכרות וא"ת דבריש פ' בתרא דתענית (דף כו: ושם) אמרינן שחרית ומוסף דכל יומא לא שכיח שכרות לא גזרינן מנחה ונעילה דשכיח שכרות חיישינן אלמא גם במנחה שכיח שכרות וי"ל דהתם לענין נשיאת כפים שאני דאפילו לא שתה אלא רביעית אסור לישא את כפיו:

טריחותא למיסר המייניה ועוד ליקו הכי וליצלי ומשני משום שנאמר הכון לקראת אלהיך ישראל. ולא חייש לשנויי קושיא קמייתא מכאן שצריך לאזור חלציו כשמתפלל ובמחזור ויטרי מפרש דטעם דבעינן אזור שלא יהא לבו רואה את הערוה ודוקא להן שלא היה להם מכנסים לכך היו צריכים לאזור בשעת תפלה אבל לדידן שיש לנו אבנט של מכנסים אין אנו צריכין לאזור:

רמי פוזמקי. מכאן יש להוכיח שאין להתפלל יחף אלא בט' באב ויו"כ:

אי איכא דאית ליה דינא ליעול. משמע דעדיף דין מתלמוד תורה והא דאמרי' בפ' בתרא דמ"ק (דף יז.) גבי ההוא דטרקיה זיבורא ושכיב עיילוהו למערתא דחסידי ולא קבלוהו למערתא דדייני וקבלוהו התם בדיינין שאינן מומחין שפעמים נוטין אחר השוחד:

דין אמת לאמיתו. לאפוקי דין מרומה:

עין משפט ונר מצוהעריכה

נז א טור ושו"ע או"ח סי' צא סעיף ב:

נח ב מיי' פ"ה מהל' תפלה הלכה ה , סמ"ג עשין יט , טור ושו"ע או"ח סי' צא סעיף ה:

נט ג מיי' שם , טור ושו"ע או"ח סי' צא סעיף ו:

ס ד מיי' פ"ה מהל' תפלה הלכה ד , סמג שם , טור ושו"ע או"ח סי' צה סעיף ג:

סא ה מיי' פ"ה מהל' תפלה הלכה ד , ומיי' פ"ג מהל' ציצית הלכה יא , טור ושו"ע או"ח סי' צא סעיף ו בהג"ה , וטור ושו"ע או"ח סי' כד סעיף א:

סב ו מיי' פ"ג מהל' סנהדרין הלכה ז , ומיי' פ"ו מהל' תפלה הלכה ו , סמג עשין צז , טור ושו"ע או"ח סי' רלב סעיף ב , וטור ושו"ע חו"מ סי' ה סעיף ה:

סג ז מיי' פ"ג מהל' סנהדרין הלכה א , סמג עשין צז , טור ושו"ע חו"מ סי' ה סעיף ג:

סד ח ט י מיי' פ"ג מהל' ק"ש הלכה ג , טור ושו"ע או"ח סי' קנז , [ וטור ושו"ע או"ח סי' פד ]:

סד (י) [ מיי' פ"ג מהל' ק"ש הלכה ב , טור ושו"ע או"ח סי' פג סעיף א ]:

סה כ מיי' פ"ג מהל' ק"ש הלכה ג , טור ושו"ע או"ח סי' פד , וטור ושו"ע או"ח סי' מה סעיף ב , [ ברי"ף כאן , ובפ"ג דברכות ד' כ. , וכן ברא"ש כאן , ושם סי' נז ]