הקדמת המסדר והמאסף את ההגהות וביאורים (ווארשא תרנ"א): עריכה
אחרי אשר עזרני ה' לגמור את המלאכה ולראותה בנויה על תילה, הנני ברוב ברכה והודיה לשמו הגדול והקדוש על הזכות הגדול שזיכני בזה. ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, לברך על המוגמר מגמר מלאכת הקודש הלזו, אשר לא נראה ולא נשמע כבושם הזה מעולם. כי אין תמורה ואין ערך ליקר תפארת גדולת קדושת ספר הנפלא והנורא, הנעלה והנשגב, הנערץ והנקדש, מקודש קודש הקדשים, ספר העץ חיים אשר אנכי נותן לפניכם היום. וכמו שהעיד הגאון החסיד בעל השל"ה, שהוא חשוב כמו[1] שניתן תורת משה לישראל (כמו שהובא בהתחלת ספר 'פרי עץ חיים', וכן ב'עץ חיים' דפוס קארעץ).
- [תיאור מהדורת ירושלים תרכ"ו]
והנה, הגם שתה"ל[2] ית' כבר רבו שנים והלכו דורות שנדפס ספר קודש הקדשים הזה כמה פעמים. אמנם אין לשער גודל מעלת יקרת ההוצאה הלזו על כל הקודמים לו, באשר שהוא רב מאד. כי הלא ידוע הוא כי מה נהדר היה העץ חיים אשר הדפיסו גדולי חכמי ירושלים ע"ה תוב"ב בשנת תרכ"ו. כי הגיהו אותו מכמה 'עץ חיים' מדפוס ומכתבי יד, והוסיפו בו פנינים יקרים כמה וכמה הגהות מחכמי חרשים ונבוני לחשים מגדולי חכמיה. ונוסף על כולם ושקול כנגד כולם מה שהדפיסו בו וקבעו בו אור המופלא המאיר לכל העולם כולו הנקרא בשם השמ"ש, שהוא ממרן הקדוש רבינו שלום מזרחי שרעבי זללה"ה זיע"א.
והעיד שם הרב המופלא המקובל האלקי כו' כו' היר"א ז"ל[3], כי מי שלומד 'עץ חיים' בלא הגהות השמ"ש, הוא כמצות אנשים מלומדה, באין מבין ואין יודע איזה דרך ישכון אור, כי יתבלבל ממעיין המבוכות כשיכור בלב ים (עיין שם בהקדמתו). ולא הספיק להם בדברי השמ"ש לבד, אלא שהדפיסו עוד בסופו כל ספרו הנורא רחובות הנהר ונהר שלום כולו, אשר כל רואיו משתומם ואומר ברוך חכם הרזים.
[כי הנה ידוע הוא שכל דברי האר"י זללה"ה. הרי עמוקים ורחבים מיני ים, ועם כל זה הנה כל דבריו הם רק בכללות ובכללי כללות לבד, אלא שבמעט מקומות מרמז לנו שכמו שהוא בכללות כן הוא גם כן בפרטות ובפרטי פרטות. אבל לא זכינו לדבריו שידבר בזה באופן עניניהם בפרטות (איך שהם) אלא רק מעט מזעיר. וכן הוא ידוע גם כן שכל דברי האר"י ז"ל עם שהדרושים מתרבים והולכים עד אין סוף, עם כל זה אין דרוש ודרוש שלא יהא לו שייכות וקשר עם כל הדרושים כולם. אך לא היה לנו פתח פתוח בזה איך לקשרם ולייחדם לעשות כולם יחד לתורה אחת, עד שבא הרב רבינו הקדוש אור המופלא המנורה הטהורה מהר"ש שרעבי זללה"ה בספרו רחובות הנהר ונהר שלום, וכתשם וטחנם ובללם בשמן זית זך שהוא חכמת השם אשר היה בקרבו, וגילה לנו כל אופן סדר תהלוכות כל הפרטים, והרכיבם וייחדם זה בזה וזה בזה ועשאם לתורה אחת ממש, בעמקות נפלא ונורא מאד מאד, ברוך חכם הרזים].
והנה כל הפאר והשבח הזה ישנו גם כן לה'עץ חיים' מדפוס ירושלים אשר משנת תרכ"ו. ואמת הוא כי מה נהדר הוא לתפארת ולתהילה לכל מי שזכה להגות בו, וראויים הם המוציאים אותו לאור שיחוקו לשם עולם, ולהלוך ולהדבק בעץ החיים בארצות החיים סלה.
- [מעלות הוצאת ווארשא תרנ"א]
ועתה נבואה נא ונראה כמה ככרין דנרד להספר עץ חיים הנוכחי[4] אשר אנו נותנים לפניכם היום, כי הנה כל הפאר והמעלה, והשבח והתהילה, אשר בה'עץ חיים' דפוס ירושלים, הנה ישנם כולם ממש גם בה'עץ חיים' הזה, כי הדפסנו את כל ההגהות כולם, הן קטנות הן גדולות, כל הנמצא שם בלי חיסור אות ונקודה כלל וכלל ח"ו, וכן כל דברי השמ"ש כולם, וכן כל הרחובות הנהר והנהר שלום כולו, הכל הדפסנו בשלימות ממש, כל הנמצא כתוב בהע"ח לירושלים[5].
ולא זאת, אלא שעשינו תיקונים רבים גם בהמלאכה שלהם גם כן. והיינו, כי הם הדפיסו כל ההגהות וכל דברי השמ"ש בפנים הספר גופה בתוך דברי האר"י זללה"ה בעצמו, (אלא שעשו מוקפים בחצאי לבנה על כל הגה"ה והגה"ה), אבל אנחנו ראינו שאין ראוי לעשות כן כלל, כי הוא גורם בלבול גדול להמעיין, [כי בעת שעיונו טרוד להבין דברי הרב זללה"ה, מוכרח הוא להפסיק עיונו ולהסתכל ולברר מה שהוא דברי הרב עצמו ומה שהוא שייך להגה"ה], ולפעמים נפסק גם שורה אחת לשתים ולשלוש על ידי ריבוי הגהות אשר שם, והוא בלבול גדול כידוע, ולכן בררנו ולקחנו את כל ההגהות וכל דברי השמ"ש, והעמדנו אותם במדור בפני עצמו, ההגהות - ב'הגהות וביאורים', ודברי השמ"ש - במקום בפני עצמו, הכל באותו העמוד גופה ובציוני אותיות על כל אחד ואחד, כאשר עיניכם תחזינה מישרים.
וכן כל השמטות ותיקונים אשר נמצא ב'עץ חיים' דפוס ירושלים בסוף הספר כמה וכמה דברים, העמדנו כולם מה ששייך לפנים - בפנים, ומה ששייך להגה"ה - בהגהות וביאורים, כל אחד על מקומו. וכן גם על כל הגהות מהרח"ו עצמו, וכן הגהות מהר"י צמח אשר בפנים הספר, העמדנו אותם גם כן ברווח והפסק שלא יתערבו הגהות עם דברי הפנים כלל וכלל. וזה הוא מה שראינו לתקן גם במלאכת ה'עץ חיים' אשר לירושלים גופה.
אמנם לא הספקנו לנו בכל זאת, אלא באשר שרצה הקב"ה לזכות את ישראל, וחפץ למען צדקו להגדיל תורה ולהאדירה, העיר את לבבנו ברוב רחמיו וחסדיו למען שמו יתברך, ונתן בלבנו להוסיף עוד שפוני טמוני אור יקרות, ולגלות עוד גנזי נסתרות רבות. והיינו כי הוספנו ספר יקר הערך ויקר המציאות (אשר כמעט לא נראה לעולם במדינתינו), ספר גדול בכמותו ועוד יותר באיכותו, והוא ניהו הספר יפה שעה, פירוש וביאור על ה'עץ חיים' בעומק הבנת הפשט, וכן מקשה ומתרץ מפרק הרים ומשבר סלעים בפלפול עמוק בחריפות ובקיאות הרבה מאד. והוא לאחד מגאוני חכמי ספרד, המקובל האלהי רבינו החסיד כמהור"ר שלמה הכהן, (בעל המחבר ספר "יפה שעה" ו"הוראות שעה" על שער הכוונות, וספר "שעת רצון" על הזהר ותיקונים, וספר "מזל שעה" ו"שעת הכושר"). והדפסנו אותו כולו בפנים, בציוני אותיות על כל דיבור ודיבור.
עוד זאת יתירה עשינו לקיים מאמר החכם מכל האדם "ביום טובה היה בטוב", ואמר עוד "כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה", וראינו להוסיף עוד מרגניתא יקירא דלית לה טימא, והיינו כי ראינו בספר "אמת ליעקב", הגם שהיה בעצמו אדם גדול (כמו שהעיד ספרו עליו), עם כל זה כמה הרחיב להשתפך נפשו ברוב הלל והודיה להש"י על שהמציא לו קונטרס אחד מהרב החסיד המקובל האלהי כמהור"ר דוד מאגאר זללה"ה נקרא בשם חסדי דוד, והוא קיצור מרוב עניני 'עץ חיים', ע"ד סימנים קצרים בלשון צח ונאה, ובמועט מחזיק את המרובה. וכמו שהרבה בעל אמת ליעקב לדבר בשבחו בההקדמה אשר עשה עליו, וטרח והדפיס אותו בסוף ספרו. וכאשר שגם הספר אמת ליעקב אינו מצוי במדינתינו כלל ללמוד הקונטרס חסדי דוד אשר בו, ולזאת ראינו כי טוב ויפה הוא מאד להדפיסו בסוף ה'עץ חיים' גם כן, כי הוא קיצור מה'עץ חיים' ושייך אליו. והדפסנו אותו כולו ככל הנמצא כתוב בסוף ספר אמת ליעקב, והוא תוספת שבח על שבח ואור על אור, לאור ולילך בעדן גן אלהים, להאחז ולהדבק בה'עץ חיים'.
ואחר כל זה הנה הצליח הש"י גם בידי, על דרך שאמרו 'קרב לגבי דהינא ואידהן', ומצאתי גם אנכי איזה מקום להתגדר בזה. והיינו כי נמצא תחת ידי ה'עץ חיים' (כתב יד) של החסיד המפורסם מה"ר אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא ז"ל בעל יסוד ושורש העבודה, ומצאתי בו נוסחאות שונות והגהות יקרות הרבה מאד, עד ערך שמנה מאות, ולקטתי אותם כולם והדפסתי אותם ב'הגהות וביאורים' שלקטתי.
עוד היה הש"י עמדי, ללקט פנינים יקרים וחידושים רבים מהספר היקר והנפלא ספר שמן ששון (לאחד מגדולי חכמי ספרד) על ה'עץ חיים', אשר הוא גדול מאד בכמותו, ועוד יותר באיכותו, ולקטתי ממנו הקיצור מענינים רבים שבו. וכן עשיתי על דרך זה ללקט איזה ביאורים והגהות גם מהספר אמת ליעקב. ואת כולם הדפסתי אותם ב'הגהות וביאורים' על שמם. והוא תועלת גדול לדעת[6], כי הם כמעט ביאור על ה'עץ חיים'.
גם הוספתי להדפיס הקדמת מהרח"ו מספר 'שער ההקדמות', שהוא חלק ראשון מה'שמונה שערים', והוא הקדמה נפלאה ובאריכות גדול.
והש"י יודע גודל יגיעתי בזה, ובפרט לגודל טרדתי בתהלוכות כל ההדפסה אשר היה מוטל עלי, וכן ללקט הפנינים היקרים מספרי המקובלים, עד אשר בכל כחי עבדתי את המלאכה הזאת, ולולא חסדי הש"י עמדי לא היה באפשרי לעשות כל זאת. [ועל טוב יזכר שם זוגתי הצנועה מרת מרים תחיה, שחסה על בריאותי (הדלה ל"ע), ועזבה כל כלי ביתה תחת השגחת אחרים, וישבה עמי להשגיח על בריאותי, ועבור זה עשיתי מלאכתי בלא שום טרדה בעזהשי"ת, ומשכורתה תהא שלימה בזה ובבא].
ויהא רעוא שיתקבלו דברי בעיני כל חכמי לב, ואזכה בזאת להדבק בשמו יתברך כל הימים, ולזכות את הרבים עוד ועוד, ולאור באור פניו סלה.
עוד הוספתי בו איזה הגהות יקרות על ה'עץ חיים', אשר שלח לי ידידי הרב הג' חו"ב מקובל אלהי, כש"ת ר' שלמה בר' חיים חייקיל שליט"א[7], ממה שחנן אותו הש"י, והדפסתי אותם גם כן ב'הגהות וביאורים' על שמו (בשם הרשב"ח).
עוד זאת יתירה עשה, כי הנה הקונטרס 'חסדי דוד' היה חסר ומשובש הבנה מאד, והוא שליט"א הגיה אותו כולו, ועשה אותו כסולת נקיה כיד ה' הטובה עליו, וכל הגהות שבחסדי דוד הם ממנו. השייך לפנים - העמדתי בפנים בחצי רבועים, ויש מהם שהעמדתי אותם על הגליון.
גם היה השם יתברך עם הרשב"ח הנזכר, ושלח לי עוד כמה הגהות יקרות על הרחובות הנהר והנהר שלום, כי יש ב'רחובות הנהר' בכמה מקומות אשר הוא כמו קיצור (או חוסר) לשון, והוא שליט"א הגיה אותו ותקנו על צד היותר טוב. וגם כתב באיזה מקומות כמו תוספות ביאור כיד ה' הטובה עליו, ואת כולם העמדתי אותם כל אחד על מקומו, וקראתי אותם בשם ה"ר שב"ח כשמו ושם אביו שליט"א. ועבור זה יהי הש"י עמו לחוננו ולהאיר פניו אליו סלה.
- [הדרכה למתחילים בלימוד הספר עץ חיים]
ואחרי הציע כל יקר תפארת מלאכתינו אשר יתברכו בו כל רואיו, הנה ראינו לדבר עוד בזה באיזה שיחה קלה, (למלאות רצון רבים ושלימים אשר בקשו מאתנו להראות הדרך איך לכנוס בדרך עץ החיים), באשר שראינו שרבו המשתוקקים לכנוס לפני ולפנים אל היכל הקודש פנימה, (כי באמת רק בזה תלוי כל תקות חמדת ישראל, כידוע מכל קדושי עליון הבאים בסוד ד'), אלא שסגר השער לפניהם באין יודע היאך לכנוס. ולזאת ראינו לפתוח השער כמעט, להראות בדרך הקודש לכל הראויים לזה.
וראשונה הנה נאמר. כי האמת הוא שהגם שכתר תורה הוא מופקר לפני כל, שכל מי שנוטלתו הולמתו, אמנם ידוע הוא כי זה הוא רק בחלק הנגלה לבד, שבזה כולם שוים בחיובה. אבל לא כן בסתריה וצפוניה, שהוא כל חלק חכמת האמת. הנה לא ניתן החלק הזה לא לנערים ולא לשוטים ולא לבורים ולא לריקים, ומכל שכן לרשעים ח"ו, דהרי לכך נקראת בשם 'סתרי תורה' כידוע, והיא מסתרת את עצמה לפני כל הרחוקים ממנה. וזה הוא באמת הסיבה מאת ה' מה שבספר ה'עץ חיים' הנורא הלזו, נסדר בתחילה כמה פרקים ודרושים אשר היו ראויים להיכתב באמצע או בסוף, כי הוא על דרך 'נעו מעגלותיה לא תדע', וכדי להרחיק את הרחוקים, שלא יטול את השם כל מי שרוצה.
אמנם באשר שראינו שבכל דור ודור, וכמעט בכל שנה ושנה, מתגלית החכמה הזאת ביותר, (כי כשם שיעודת חמדת ישראל מתקרבת בכל יום, כן היא מתגלית כמו כן בכל עת ועת, כי הם תלויים זה בזה כנודע), ובפרט בעיתים הללו אשר זכינו תה"ל[8] יתברך לספרי החסיד לוצאטו ז"ל[9], וכן לכמה ספרי קודש[10] העומדים למשמרת הקודש להסיר ולהרחיק כל חלאת מחשבה רעה וזרה ח"ו. ולזאת מצאנו עצמינו במותרים ומצווים לדחוק את עצמינו, ולהראות בכל האפשרי איזה דרך ישכון אור שיכנסו בה כל הראויים לחזות ולראות באור ד'.
ונתחיל ונאמר. כי מי שרוצה ללמוד את ה'עץ חיים', יתחיל ללמוד מהיכל אד[11] שהוא דרוש 'עגולים ויושר'. כי כל 'שער הכללים' הוא באמת שייך לסוף הספר כולו. וכן ראינו מסודר באיזה ספרי 'עץ חיים' כתב יד. והעיקר הוא רק מתחילת דרוש 'עגולים ויושר' הראשון, וילמוד אותו כולו עד שער ג'.
וידלג על השער ג' כולו. ויתחיל משער ד' פ"א, וילמוד את החצי פ"א עד דרוש הר' גדליה אשר שם.
ואחר כך ידלג גם על כל שער ד' כולו, ויתחיל משער ה' מתחילת פ"א עד אמצע הפרק הנרשם שם האותיות מ"ב דע כו'.
וידלג שם עד התחלת פ"ב. וילמוד את כל הפרק ב' כולו.
ואחר כך ידלג משם ולהלאה על כל השער טנת"א כולו. ויתחיל מתחילת שער ו' שהוא 'שער העקודים'. (וכל אלו הפרקים וכן החצאי פרקים אשר ציינתי, הם כולם הולכים כסדר זה אחר זה, ואין לחוש על הדילוגים).
ואחר כך כאשר יגיע לתחילת 'שער העקודים', ילמוד משם ולהלאה כל הפרקים אשר נרשם עליהם אותיות מ"ת (שהוא ר"ת מהדורא תניינא). וילמוד את כל פרקי המ"ת זה אחר זה, (כי כל פרקי המ"ת הם כולם הולכים כסדר עד סוף ה'עץ חיים' ממש), וידלג על כל הפרקים שביניהם הנרשם עליהם מ"ב או מ"ק. וכן על שארי כל הפרקים. ולא ילמוד רק הפרקי מ"ת לבד עד סוף ה'עץ חיים' כולו.
אמנם הנה יש עוד שערים ופרקים אשר יכול ללמוד גם אותם, והיינו כל 'שער המלכים' כולו, שהוא שער י"א (זולת המ"ק שבפ"ו דשם), ו'שער המוחין' כולו שהוא שער כ' (זולת הפ"ט דשם), ושער 'מוחין דקטנות' כולו שהוא שער כ"ב. ושער 'פרקי הצלם' כולו שהוא שער כ"ד. ושער 'דרושי הצלם' כולו שהוא שער כ"ה. ושער 'תיקון הנוקבא' שהוא שער ל"ד, מפ"ג עד סופו. ושער 'הירח' כולו[12] (זולת פ"ג), ושער 'מיעוט הירח' כולו[13]. ושער מ"ן מ"ד[14] עד דרוש העשירי שבו. ושער דרושי אבי"ע כולו שהוא שער מ"ב. וכן שער מ"ג כולו. ואחר כך שער האחרון שהוא שער החמישים. הנה כל זה אין צריך לדלג גם בלמדו בראשונה.
ואחר שיגמור את כל זאת, יחזור ויתחיל מתחילתו, ואז יכול ללמוד ולהבין את כולו כסדר גם בפרקי המ"ב והמ"ק. כי הוא ית"ש לא ימנע טוב מכל יראי ה' החפצים להדבק בו ובתורתו ית"ש.
וגם זה דעת לנבון נקל, שאין צריך לרפות וליפול אף אם אינו מבין איזה ענין קצר, גם מכל אשר רשמתי ללמוד בתחילתו. כי כך הוא דרכו של תורה אשר תחילתה יסורין וסופה שלוה, ואם אינו מבין גם אחר עמידתו עליו ג' וד' פעמים, ידלג עליו ויתחיל להלאה בסדר אותן המקומות אשר רשמתי. אמנם יזהר מאד מאד שיהיה רגיל להסתכל בספרי החסיד לוצאטו ז"ל בהקל"ח[15] וקנאת ה'. וכן בספר 'שומר אמונים'. וגם מחוייב מאד בכל האפשרי ללמוד את הספר 'אילימה' להרמ"ק זללה"ה במעיין א' שם עד תמר ה', כי אם לא ילמוד אותו ידע כי בנפשו הוא ח"ו.
וגם כל זה הוא רק למי שרגיל קצת בענין הספירות, וקלטה עינו ולבו מעט מענינם. אבל מי שאין לו ידיעה כלל בזה, חלילה וחלילה להתחיל לימודו מהספר הקדוש והנורא ה'עץ חיים' להאר"י ז"ל, כי יגיענו ח"ו הפסד ובלבול מאד, אלא ילמוד מתחילה קבלת הרמ"ק זללה"ה. והיינו הספר "עסיס רימונים" שהוא קיצור הפרד"ס, והוא ספר טוב מאד מאד. או שילמוד הספר "שפע טל", לכל הפחות ב' וג' שערים ממנו. ואחרי זה ילך לה'עץ חיים' הנורא, בצירוף עיונו בספר אילימה ובספרי לוצאטו כנזכר.
גם מחוייב ביותר כל מי שעוסק בחכמה הזאת, שיהא נפשו ולבו כל הימים להיטיב את מעשיו תמיד בכל תורת ה' הישרים, וביותר בלימוד ושמירת ההלכה מכל חלקי ארבעה שו"ע, כי הם חיינו ואורך ימינו. ויקבע מאד בלבו חיוב ותשוקת שמירת ההלכה עד תכלית האחרון. ועל זה נאמר "כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית". ואז יכול להחשב מבני היכלא דמלכא לכנוס לפני ולפנים אל היכל הקודש פנימה, להתענג נפשו נועם[16] זיו חכמת האמת, שהוא אור פני מלך חיים, על ידי לימוד 'עץ החיים', ולהדבק באלקים חיים סלה.
עד כאן הגיע דברינו מה שראינו לדבר בהנאות לפי הענין. ומעתה ישישו וישמחו כל מבקשי דבר ה', ויגילו וירונו כל חושבי שמו, ויאמרו כולם יחד "לכו ונלכה להדבק בספר הקדוש והנורא עץ החיים, לראות ולחזות בנועם ה' אשר שמה", ויאצילו ברכה גם עלינו, על שנתגלגל הזכות הגדול הזה על ידינו. ויהי רצון שנזכה על ידי זה לזכות את הרבים עוד ועוד אשר[17] עם לבבינו. כעתירת העוסק במלאכת הקודש בלב ונפש המסדר והמאסף.
הצעיר מנחם מענכין בלא"א מו"ה שלום זלה"ה מהוראדנא.
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |
- ^ צ"ל "כיום".
- ^ שתהילה לקל
- ^ בהסכמתו המועתקת להלן.
- ^ ווארשא תרנ"א, אשר סידרו בעל ההקדמה הזו ר' מנחם מענכין היילפרין, וכתבניתו שב ונדפס לאחר י"ט שנים בירושלים תר"ע.
- ^ מליצה על משקל הכתוב "כל הכתוב לחיים בירושלים".
- ^ כנראה צ"ל "לדעתי".
- ^ הלא הוא רבי שלמה אלישוב בעל ה"לשם".
- ^ תהילה לקל.
- ^ להלן הוא מפרט שהכוונה לספר קלח פתחי חכמה, ולספר קנאת ה'.
- ^ להלן הוא מפרט את הספר שומר אמונים, ואת הספר אילימה להרמ"ק.
- ^ צריך לומר א'. והכוונה להיכל א' שער א'.
- ^ שהוא שער ל"ה.
- ^ שהוא שער ל"ו.
- ^ שהוא שער ל"ט.
- ^ קל"ח פתחי חכמה.
- ^ כנראה צ"ל "בנועם".
- ^ צ"ל "כאשר".