עץ חיים/שער מז/פרק ד
פרק ד
עריכהועתה נבאר סדר התלבשות הפרצופים זה בזה כי באצילות כבר בארנו שכל הפרצופים שלימים וגמורים והנה ג"ר דעתיק נשארין מגולין בלי לבוש כי אין א"א יכול להלבישו מרוב זכותו ודקותו דרישא עתיק ואמנם ז"ת דעתיק מתלבשים תוך א"א בכל הי"ס שבו. אח"כ ג"ר דא"א ג"כ מגולין וז"ת מתלבשות באו"א וזו"ן כי הן ד' אותיות הוי"ה שהוא שמו של א"א כי א"א מתלבש תוך שם זה שהוא ד' אותיות ד' פרצופים וסוד קוצו של י' הוא רישא דא"א שנשאר מגולה חוץ לאבא שהוא י' כנודע גם או"א מתלבשין ג"ת שלהם בז"א כי או"א כחדא שריין ואינם זה למטה מזה וכן ז"א ג"ת שבו מתלבשין בנוקבא לפעמים כשהם אב"א. אך כשהם פב"ב אז הם שוין כאו"א ואמנם בריאה לא כן הוא כי א"א שבה הוא בסוד ו"ק שבו לבד וג"ר של ו"ק אלו שהם חג"ת נשארין מגולין וג"ת שבו הם מתלבשין בו"ק דאו"א. והנה סוד עתיק דבריאה הוא סוד נקודת מלכות דאצילות שאמר לה הקב"ה לכי ומעטי את עצמך והוי ראש לשועלים כי זהו ראש לכל הבריאה כולה ואז היא סוד עתיק דבריאה ומתלבשת בג"ר של ו"ק דא"א שהם חג"ת הגולין כנ"ל ואח"כ נבאר בע"ה נקודת מלכות דאצילות הנ"ל. ונבאר סוד היצירה כי להות שיש בו מסך א' יותר בינו בין הבריאה כי אין לו הארה רק ע"י התלבשות אור תוך ז"א דבריאה לכן האורות העליונים כל מה שהם יותר זכים ועליונים הם מתמעטים משום כי אין האור הזה יכול לעבור דרך מסך ההוא העב לכן א"א דיצירה אין בו רק בחי' ג' כלול בג' שהם נה"י כלילין בחג"ת ולא ניכר בו רק ג"ס לבד וכן אבא דיצירה ג' גו ג' דוגמת א"א כי גם בבריאה היו שניהן שוין. אמנם אמא דיצירה אשר היה לה בבריאה פרצוף שלם וכן זו"ן דיצירה הם כולם בחי' ו"ק לכל אחד לבד והטעם הוא כיון שאור היצירה נמשך מן מסך ז"א שהוא ו"ק לכן אי יכול להיות בכל אחד מהיצירה יותר מבחי' ו"ק וזהו שית ספיראן מקננן ביצירה כי הפרצוף היותר גדול שבכולם אינו יותר מו"ק גם ביאורו הוא כי המסך הנעשה בין בריאה ליצירה הוא שנתלבשה הבינה דאצילות תוך ז"א דבריאה וע"י נעשית מסך ההוא וא"כ נמצא כי כל יצירה הוא מן ו"ס שהוא ז"א אך ההפרש של אמא וזו"ן דיצירה הוא כי ו"ק דאמא אין לה מקיף כלל וו"ק דז"א יש לו מקיף א' ונוקבא שיש לה ג"כ ו"ק יש לה ב' מקיפין. והנה ב' התחתונים דא"א דיצירה מתלבשין באו"א ונקודה א' מהן כי הוא ג' גו ג' מג' ספי' שבו נשאר מגולה ועתיק דיצירה הוא נקודה מלכות דבריאה שירדה בכאן ונתלבשה בזאת הספירה הג' המגולה וכמ"ש בע"ה. ונבאר סוד העשיה כי להיות שנתוסף בה מסך א' ממלכות דיצירה ולכן נפחתו האורות כי א"א שבה ג"כ ג' גו ג' כמו שהיה ביצירה והטעם כי להיותו בחינת קו האמצעי כי הכתר הוא בחינת קו האמצעי ובהכרח הוא שלוקח ב' קוין ימין ושמאל לכן א"א אין בו לעולם פחות מג' גו ג' אך אבא שאין בו טעם זה לכן נתמעט והיה בסוד נקודה א' לבד ואמנם אמא וזו"ן דעשיה נתמעטו גם הם ואין בכל א' מהן רק בחי' ג' גו ג' וההפרש שבהן הוא כי אמא אין לה מקיף וז"א יש לו מקיף א' ונוקבא ב' מקיפין והנה גם בעשיה יש בחי' עתיק שהוא נקודה מלכות דיצירה שירדה לעשיה ונתלבשה בא"א והנה בזה תבין טעם יוצר אור ובורא חשך כי הבריאה דין ויצירה רחמים וטעם הדבר כי הבריא' הוא הויה בסוד הוה"י כי הה' תתאה במלכות שבה היא גדולה מן ו' כי היא יש לה ב' מקיפין והוא אין לו רק מקיף א' גם ה' עילאה שבה גדולה מן י' כי היא יש לה פרצוף שלם ואבא אין לו רק ו"ק הרי איך הוא ה' על ו' ה' על י' לכן הוא דין גמור והטעם כנ"ל כי כל הבריאה נעשה ע"י בינה כי אמא מקננא בכורסייא לכן נוקבין דבריאה שלטין על דכורין ולכן הם דינין וז"ס ובורא חשך שמכח הנקבה נעשית דאמא מקננא בכורסייא ואז כל הזכרים שבה מסוד נוקבא קאתו אבל ביצירה אע"פ שהנוקבא שלהן גדולין הם מהזכרים עכ"ז כולם באי מן סוד דכורא ואפי' הנוקבא שבה כי הלא ו' ספיראן מקננן ביצירה כי אמא דיצירה היא בינה שבו והנוקבא מל' ששבו באופן שכולם הם סוד דכורין לכן נקרא יוצר אור כי היצירה כולה רחמים ודכורא כנודע כי אור וחושך הם דכורא ונוקבא. אמנם העשיה היא פחותה מכולן כי הבריאה היא דינין אבל העשיה הוא מדור הקליפות ואלהים אחרים. גם בזה תבין מ"ש בתקונים ל"ו כי האצילות רובו טוב ומיעוטו רע ואפי' אותו רע אינו מעורב עם הטוב והבריאה חציו טוב וחציו רע. [הגהה - מוהרש"ו צ"ע דלקמן שמ"ח פ"ג כתב להיפך מזה כי הבריאה רובו טוב ומיעוטו רע אמנם הם מעורבים ועיין לעיל שמ"ג פ"א]:
אבל אינן מתערבין יחד וביצירה חציו טוב וחציו רע והם מעורבים יחד והעשיה רובו רע ומעוטו טוב ומעורבים יחד וטעם הדבר כי כבר ידעת כי החצונים אינן שולטין בג"ר כלל לכן באצילות שכל הג' פרצופים הראשונים הם נתקנין לכן אין הרע יכול להתערב עם הטוב כלל גם שהוא יותר הטוב מן הרע אבל בבריאה שא"א ואבא אין להם פרצוף שלם לכן רע וטוב לחצאין שוה ולפי שאמא דבריאה יש לה פרצוף שלם אין שם אחיזה לחיצונים כלל ואין הרע יכול להתערב עם הטוב כלל אבל ביצירה שגם אמא אין לה פרצוף שלם לכן יש אחיזה אל החיצונים והרע נתערב עם הטוב אבל בעשיה שכל הפרצופים ג' כליל בג' ואבא אין לו אפי' בחי' זו אלא בסוד נקודה לכן הרע גובר על הטוב ורובו רע כנ"ל. ונחזור לענין כי הלא כבר ביארנו היטב חלקות ד' עולמות אבי"ע זה מזה וזה מזה ועתה נבאר מה שנמשך אליהם כפי החילוק שיש ביניהן. והנה כבר ביארנו לעיל כי יש ב' מיני זווגים לאו"א דאצילות הא' הוא היותם שוין וארוכין בכל גובה קומתן הב' הוא היותן בקצרות קומה כנ"ל שהוא סוד ישסו"ת והנה גם בזו"ן יש ב' מיני זווגים אלו הא' הוא בהיותן זו"ן שוין בקומתן הב' הוא כשהנוקבא אינה מגעת רק עד החזה דז"א לבד בהיותן אב"א והנה הזווג הא' נקרא זווג פב"פ והב' נק' אב"א והנה אחת שידעת חלוקי אבי"ע איך הם נבאר ונאמר כי הנה לפי שכל מציאת ההולדה לנשמות חדשות אינה רק ע"י המוחין העליונים דאו"א כנ"ל ולכן עד מקום שמגיע הארת זווג או"א יש שם בחי' הולדה וזווג אך משם ואילך לא יש זווג. והענין כי הכתוב אומר שארה כסותה ועונתה לא יגרע והנה ג' אלו לא נמצא ביחד רק באצילות בסוד עונה הנשמות החדשות וכן יש ג"כ בבריאה רק שהם בסוד המלאכים כנ"ל וביצירה חסד סוד העונה ובעשיה לא יש רק שארה לבדה והענין הוא כי הלא הזווג הראשון דאו"א המעולה הוא לצורך זו"ן דאצילות עצמו שיולידו נשמות הצדיקים חדשות ממש. וזיווג הב' דאו"א דאצילות הוא פחות יותר לכן הוא לצורך או"א דבריאה שיתנו הוחין לזו"ן דבריאה להוליד נשמות המלאכים החדשים ממש כי כיון שזווג או"א מגעת שם לכן יש שם בחי' זווג והולדה ממש וזהו סוד עונתה האמורה בתורה כי ע"י הארת הזווג או"א בה יש שם ג"כ בבריאה בחי' מוחין כי יש שם או"א כנ"ל בסוד אמא מקננא בכורסייא בג' ספיראן אבל להיות זה זווג הב' יותר גרוע לכן אין מולידין נשמות רק מלאכים לבדן לעולם היצירה והנה יש עוד ב' זווגים בזו"ן דאצילות אמנם הראשון שהוא יותר משובח הוא לצורך היצירה וזווג הב' נמשך לצורך עשיה האמנם להיות כי שורש ב' זווגים אלו נמשך מזו"ן אשר שרשם לא היה רק ו"ק לבד בלתי מוחין ולכן כאשר הוא איר ביצירה בסוד ו' ספיראן מקננן ביצירה אינן מאירין ביצירה רק ו"ק לבד ואין פרצוף בכל היצירה יותר מו"ק בלתי מוחין לכן אין הולדה לזו"ן דיצירה וכ"ש בעשיה:
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |