עץ חיים/שער מג/פרק ג
פרק ג
עריכהביאור ג"ע הארץ כבר נתבאר שהוא נקודת האמצעי של קו שוה היום של כל העולם והוא לדרום א"י והוא נגד בינה דמלכות עשיה כנ"ל שהוא עולם הבא הצפון לצדיקים לעה"ב ונודע שהס"א אין לה אחיזה בבינה ולכן אין סט"א בג"ע משא"כ בבהמ"ק שאע"פ שהוא נקודת היסוד הוא יסוד דמלכות וג"ע הוא בינה דמלכות ונודע שהחצונים אין להם אחיזה בבינה וגם בחסד שהוא זרוע ימין אך ביסוד דנוקבא לפעמים יש בהם דם נדות ח"ו שהוא ימי החורבן שאז שלטה בה סט"א ובכלות הדם תכף אזלא לה וכן כשיש הלנת מת בירושלים אך לא בעיקרו אך בג"ע אין לה אחיזה כלל. ואמנם קרקע הגן שהוא הארץ שלו שהוא בינה דמלכות נוגעת ואינה נוגעת בזאת הארץ שלנו והיא יותר זכה במאד מאד כערך היסוד אל בינה ורקיעים שלה הם ט"ס ראשונות שלה ע"ד שבארנו בעה"ז שלנו והנהר הוא היסוד שבה ועץ החיים הוא ת"ת שבה ועץ הדעת עטרת היסוד שבה שהנהר יוצא מתחתיו ועץ הדעת סמוך לו ולהיות ג"ע ארציי יש בו קצת אחיזה כל שהוא משם להחצונים והוא טו"ר אלא אין נכנסין בתוכו ובחטא אדה"ר גרם שיכנס הנחש עד עץ הדעת ונגע בו וצעק העץ ואמר רשע אל תגע בי והיה האתרוג שהוא נגד עטרה כמבואר אצלינו בסוד הלולב שהוא עץ החיים ע' תמרים ע' ענפים י"ב עיינות י"ב שבטים ושאר ספי' אשר שם הם שאר עצי הגן כמ"ש מכל עץ הגן אכול תאכל והיכל קן צפור שבו משיח בין לאה העליונה היא בינה שבינה מבחי' המלכות שבה בסוד והאם רובצת והרקעים ט"ס עלאין דילה ובאמצע אותן הרקיעים נקודה חדא הנקרא עדן שהוא חכמה ובו כלול כתר ובזה נשלם כל הי"ס דמלכות דעשייה ולהיות רקיע הגן הנ"ל בחי' הדעת ונקודת אמצעי חכמה עדן והוא בסוד זרוע ימין שאין בו קליפה לכן רקיע זה יותר מעולה מרקיע עה"ז כנזכר פרשת ויקהל דר"ט שנעשה מאש ומים עלאין והנה זה הרקיע הוא תוך הרקיע דעה"ז דעשיה והוא רקיע החופף נגד הגם ולא יותר והוא תחת הרקיע דעשיה דבוק עמו בתוכו וז"ש שם עביד מינייהו מתיחו דרקיעא חדא ומתחבר גו רקיע אחרא ולא אמר ברקיע אחר אלא גו רקיע ר"ל הוא בתוכו ממש ומחובר עמו וז"ש כד עביד קב"ה רקיע אייתי אש ומים כו' עד דמטי להאי אתר דגנתא דעדן ויתבי פי' כי נטיל אש ומים מבחי' כסא דבריאה ומשם בלבד הוא השתלשלותו ועשה מהם שמים דעה"ז עשר יריעות וז"ס אתפשטו ר"ל זה לתוך זה עד דמטי להאי אתר ולא ירדה יותר ואח"כ הביא אש ומים עלאין מושפעים מחו"ג דאצילות ומהם עשה הרקיע דעל גנתא גו האי רקיע אחרא הנ"ל בתוכו ומכח סיבוב הרקיע שעל הארץ הזאת שהוא על הרקיע ע"י מוסבב ג"כ רקיע ג"ע תרין זמנין בכל יומא כנזכר פי' ויקהל דר"י ע"א ושיעור זה הרקיע מכוון נגד שיעור הגן ולא יותר ובזה רקיע יש ד' גוונין חורא בדרום סומקא בצפון ירוק במזרח אוכם במערב ובאלו הד' גוונין שב' רוחות הרקיע יש ד' פתחין ובכולין יש נהורין כפי אותן הגוונין ונמשכין כל הד' נהורין מפתחא דאמצעיתא ובתוך נהורין ההם באמצע כל א' וא' יש אות א' גנוז שם והם בחי' ד' חיות הקודש של אותו רקיע שהם חו"ב תו"מ שבדעת והם אות ב' במזרח ולזמנין אתחזייא אות א' ואות מ' בדרום ואות ג' במערב ואות נ' במערב והם שרשי הד' חיות הנאחזין בדעת הוא הרקיע הזה הנקרא רזא דאורייתא ולפי שבמזרח כלול צפון ודרום לכ כאשר גובר בו החסד נקרא רפאל וכשינק מהדין נקרא בוא"ל כנזכר פרשת תרומה קמ"ז ובדרום מיכאל ובצפון גבריאל ובמערב נוריאל ורקיע זה להיותו סוד הדעת נשרשים בו כל כ"ב אותיות התורה דוגמת יסוד תחתון ומטל עליון הנמשך מג' מוחין דעתיקא לרישא דז"א משם נמשך אל הדעת הזה בכ"ב אתוון אלו כי ג' מוחין הם סוד יה"ו מלא באלפין כי כן הז"א בחינת אלפין והם גימ' ט"ל ומשם יורד המזון אל הנשמות שבג"ע הארץ כי התורה הוא המזון והמצות הם הלבושים והבן זה כמ"ש במקומו ובזה הרקיע שהוא סוד הדעת ממנו נמשך עמודא חדא והוא סוד חוט השדרה היורד מן הדעת מבחי' יסוד שבו שהוא פתחא אמצעיתא ונמשך עד קרקע הגן היא מלכות ומשם עולין ויורדין הנשמות תדיר ובו ג' גווני קשת כי היסוד קשת איקרי הכלול מחג"ת ג' גוונין אילין וכפי שורש הנשמה עולה בא' מאותן הגוונין ובעת הזווג שהוא בריש ירחא ובשבת אז מתגלין ג' נהורין מחג"ת שבדעת ונגלין להאיר בג' גוונין דבההוא קשת שהוא העמוד ואז עולין בו הנשמות בסוד מ"נ אל זה הרקיע דעת דנוקבא ומשם מקבלים טפת מ"ד ומאירין ומתענגים שם וזה השעשוע האיתי הנזכר תמיד בזוהר וז"ש פ' ויקהל דר"י כמה דהאי נהר אתפריש ונפיק כו' הכי נמי מגו פתחא כו' ר"ל שכמו שהנהר שהוא בחי' יסוד התחתון הוא כולל כל ד' בחי' ולכ אתפרש לד' נהרין דגנתא כן האי פתחא דאמצעיתא שהוא יסוד הדעת העליון שהוא הרקיע גם הוא חד נהורא שם באמצע ומשם יפרד לד' נהורין בד' פתחין האחרות כנ"ל כי זה העמוד הוא באמצעיתא ויורד עד עץ החיים שגם הוא באמצע הגן והוא בחי' הת"ת ומתחת עץ החיים יוצא האי נהר שהוא היסוד הרי שהנשמות נכנסין דרך האי נהר ומשם נכנסות תוך עץ החיים ומשם עולין דרך האי עמודא לפתחא דאמצעיתא עד העדן שהוא חכמה דנוקבא דעשיה ואז סליק תמן מ"ן בסוד המחשבה ההוא וכדין צדיק העליון דיצירה אריק בה מ"ד והוא שעשוע דנשמתין וז"ש כדין אלביש קנאה מנהורין דחד צדיק עילאה כי יסוד דיצירה הוא נהורא עילאה דאצילות כנודע דו"ס מקננן ביצירה וההוא נהורא דצדיק עלאה מלביש קנאה ובא להזדוג עמה:
מ"ב החילוק שיש בין עה"ב ובין לעתיד לבא ששניהן באמא אך יש בינה ותבונה והתבונה היא נכנסת בבחינת מוחין גו רישא דז"א ותבונה זו נקרא עה"ב כנודע שהנוקבא נקרא עולם ואמנם עולם התבונה זו בא תמיד בסוד מוחין ונמשך אל רישא דז"א וז"ש בספר הבהיר שאלו תלמידיו מהו עה"ב א"ל עולם שכבר בא פי' שכבר נמשך ובא ברישא דז"א ותמיד נמשך ובא עה"ב כתרגומו עלמא דאתי ופי' דאתי תדיר ואתמשיך ברישא דז"א אך בינה נקרא לעת"ל שעדיין לא בא אמנם עתידין לבא אח"כ שאז יגדל מעלת ז"א ויהיה לו תמיד מוחין דבינה ולא מתבונה וזהו ענין אמרם לעתיד לבא:
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |