עץ חיים/שער מב/פרק ד
פרק ד
עריכהונבאר ענין החשמל וקליפת נוגה הנזכר פ' ויקהל. הנה כמו שג' גופות דבינה נכנסו תוך ז"א כנודע, כן גוף חיצון מכולם (שהוא העור) נשאר בחוץ סביב עור דז"א. והענין כי תוך כלי הבשר דז"א נכנס כלי הבשר דנה"י דאמא, ובתוכו נפש פנימי דז"א. ואח"כ תוך כלי ב' (שהוא גידין) דז"א נכנס כלי ב' דגידין דאמא, ובתוכם הרוח פנימי דז"א. ואח"כ יש כלי ג' דעצמות ז"א, ובתוכם כלי ג' דעצמות דאמא, ובתוכם נשמה פנימית דז"א. נשאר עתה עור דבינה שהיה מהראוי שיכנס ג"כ תוך כלי העור דז"א על דרך השאר, אכן לא כן היה, אלא נשאר מבחוץ על גבי העור דז"א עצמו ונשארו בבחינת "עור על גבי עור". ומבחוץ לכולם הם הצלמים שהם אורות מקיפים דיושר דז"א שהם הלבושים שלו כנ"ל.
והקליפה כבר נתבאר לעיל שהם בין הלבושים והאור המקיף דיושר ובין עור דז"א, וע"כ הושם עור בינה מחוץ לעור ז"א כדי שלא יוכלו הקליפות אשר שם לינק מז"א כי עור הבינה מפסיק. והוא בחינת החשמל והלבוש, כנזכר אצלינו שנעשה לזו"ן מבינה בסוד כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף. ואין זה מכלל הלבושים ממש רק הם בחינת עור ממש, ובזה העור נאחזת הקליפה הדקה שבכולם הנקרא "קליפת נגה", יען בפנימיותו יש נגה ואור רפ"ח ניצוצין של המלכים שנשארו לברר. וזו הקליפה היא רוצה לדבק בז"א או בנוקבא, וזה החשמ"ל משמרן.
וכאשר העונות גורמין -- אז החשמל מסתלק ונשאר עור ז"א לבדו, ויש בו ניצוץ קדושה בפנימותו והוא ו' שבתוך עור, והעור עצמו נשאר רע שהוא קליפת נוגה, והיא יונקת משם. וכשמשפיע ז"א בנוקבא יונקת קליפה ההיא ונאחזת בעור יסוד של הנוקבא ואז מושכת אליה טפת יסוד דכורא ומוציאתו לחוץ בסוד פולטת שכבת זרע. והבן זה מאד.
וז"ש פרשה תרומה קמ"ד (ח"ב קמד, ב) ובהאי נגה מפתי סט"א לחוה כי נדבק בה בסוד ערלה שהוא רע שבעור הה' שהוא נוקבא הנקרא ה' ויונקת מטפה קדושה.
ובזה תבין מ"ש בסוד המסך שבין אצילות לבריאה וכו', שהוא אותו עור של הבינה החופף על כל זו"ן. והבן כי כמו שיש צלם בפנים דה' אורות נרנח"י פנימיים מלובשים בנה"י דאמא, וכנגדם יש ה' מקיפים בבחינת נה"י דלבושין דבינה המתלבשת בג' כלים מקיפים דלבושים דז"א עצמו -- כן יש הארת אחרת חיצונית מכולם והיא הארת העור דז"א הנקרא "הבל דגרמי", וזו הארת ג"כ מתלבשת תוך עור הבינה וסובבת עור הז"א ויש בה בחינת צלם הבל דגרמי'. ונלע"ד שהם הם בחי' הרפ"ח ניצוצין והבן זה.
וזאת הבחי' נקרא חשמ"ל שהוא צלם הבל דגרמי שבעור, והם המלובשים האחרים ממשים בין לבושי ז"א ובין לבושי נה"י דאמא שהם כלים לאורות מקיפים כולם נקרא חשמל (ממש). ויש חשמל זכר ויש חשמל נקבה שהם המלבושים האמתיים, אבל העור אינו נקרא חשמל גמור כי איננו לבוש נפרד אלא הוא כעין חשמל ולא חשמל ממש. והבן זה מאד.
ובתוך עור זה יש כלי הנפש שהוא הבשר ושם אופנים וחיות ושרפים. וכנגדם ד' רוחות הגוף -- מזרח מערב וכו'. ובפנים מכולם העצמות -- "כמראה אדם" -- בחינת נשמה לנשמה שמעולם אינה מתלבשת בכלי ונקרא אדם בסוד חכמה - כ"ח מ"ה שהוא אדם. והבן זה.
והנה במש"ל, כי הלבושים הם אור מקיף ועליהם העגולים שהם הרקיעים והיכלות הנקרא שמים -- תבין פסוק "עוטה אור כשלמה" (תהלים קד, ב). כי נתעטף הקב"ה בטליתו שהוא אור מקיף המתעטף בטליתו שהם הלבושים האמיתים יותר הפנימית, ואז "נוטה שמים כיריעה", כי מהארת הלבושים יצאו משיוריהם בחינת העגולים שהם שמים שהם חיצונים מן הלבושים.
ונבאר עתה ענין העוה"ז, כי הנה הרקיעים שאנחנו רואים בעינינו הם י' עגולים שבראש המלכות דעשייה ובאותו אמצעי החלל שלהם מתפשט גוף קו יושר דמלכות דעשייה דרך אמצע חלל והוא בג"ע הארץ. וע"ג הגוף הזה הוא עור כנ"ל. וע"ג העור הם הקליפה כנ"ל. וסביבותיהם הלבושים דמלכות דעשייה עם אורותיהם המקיפים. וסביבותיהם הם הרקיעים הנזכר.
וזה ענין (יחזקאל ה, ה) "זאת ירושלים בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות". כי מלכות דעשיה נקרא "ירושלים", "וסביבותיה" הם הקליפה, שהם הע' שרים הנזכר פרשה ויקהל ר"ט (ח"ב רט, א). וקו זה נמשך עד הקרקע. נמצא כי אמצעית קרקע הוא ג"ע הארץ והוא חומר זך מאד קדוש. וסביבותיו הארץ הזאת חומרית מאד, ששם שולטין הקליפה ובה שמרי הקליפות הגסות שאין גסות גדול מהם. והוא תכלית הבירור והעבות. כי כמו שג"ע הארץ תכלית גסות ועביות של כל העולמות והיכלות עליונים דקדושה -- כן הארץ הזו תכלית ועביות דקליפות. לכן כל מעשה עוה"ז קשים ורעים והרשעים גוברים בו בסוד (קהלת ח, יד) "יש הבל אשר נעשה על הארץ".
ובזה תבין ענין הכינוים אשר נמצא בכל ספירה וספירה עצמו מספר כי הנה מצאנו כינויים בדומם כמו כסף וזהב אבנים טובות וסלעים וארץ ונהרים ויאורים והרים וגבעות וכל שאר פרטיות ההיכלות המכונים לבתים ושדות וקרקעות ובה' כלולים כל מיני הדומם בי"ס דהיכלות ובפרטות פרטותן וכולם צודקים ממש, ועד"ז כנוים רבים בלבושים, ועד"ז כנוים רבים באיברים וכולם אמתיים נכוחים למוצאיהם.
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |