קטגוריה:משלי א ח
שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
שְׁמַ֣ע בְּ֭נִי מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ
וְאַל־תִּ֝טֹּ֗שׁ תּוֹרַ֥ת אִמֶּֽךָ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
שְׁמַ֣ע בְּ֭נִ/י מוּסַ֣ר אָבִ֑י/ךָ וְ/אַל־תִּ֝טֹּ֗שׁ תּוֹרַ֥ת אִמֶּֽ/ךָ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י
"שמע בני מוסר אביך" - מה שנתן הקב"ה למשה בכתב ועל פה.
"אמך" - אומתך, כנסת ישראל, כמו: "מה אמך לְבִיָּא" (יחזקאל יט, ב). והם דברי סופרים, שחדשו והוסיפו ועשו סייגים לתורה.אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
(משלי א ח): "שמע בני מוסר... תורת אמך" - כי האשה חכמה מורה הדרך הישרה לבנה, כבת שבע, שהיא יסרה (משלי לא א): "למואל".
ומלת "אַל" לשון פיוס מן המענה, ומהם (משלי ל לא): "אלקום עמו", (משלי יב כח): "אל מות".רלב"ג
"שמע בני". הנה המוסר הראשון שיקח הוא מוסר האב והאם כי הם ייסרו אותו וינהיגוהו בקטנותו ואח"כ יתישר ללקיחת המוסר מדברי התורה ולזה ענשה התורה העונש הנפלא לבן סורר ומור' מפני שלא ישמע בקול אביו ובקול אמו ולזה הזהיר זה החכם ואמר שמע בני מוסר אביך ואל תעזוב ההנהגה שתנהיגך אמך בה כי אלו המוסרים שתקנה תחלה מהם הם כמו תכשיטים לך להסיר ממך לכלוך המדות הפחותות או קרא מוסר אב ותורת אם התורה והנה קרא הש"י הלא הוא אביך קנך והאם הוא השכל הפועל אשר באמצעיתו הגיעה הנבואה והמשילו אל הנקבה ביחס אל הש"י כי הוא שיקבל הכח ממנו והש"י הוא הפועל השלימות לו כטעם אמרו בעטרה שעטרה לו אמו לזאת הסבה קראוהו ז"ל מטטרון שהוא אם בלשון רומי:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"שמע" - קבל מוסר מאביך, כי בוודאי חפץ הוא בתקנתך.
"תורת אמך" - מה שאמך מלמדתך.
מצודת ציון
"תטוש" - ענין עזיבה, כמו (שמואל א יב): "כי לא יטוש ה' את עמו".
"תורת" - ענין למוד והוראה.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"שמע", ע"ז משיב אליהם ומראה כי יש יסודות לחקי החכמה, והתחלות מושכלות אשר יתקבלו בהכרח אל שכל כל אדם, אמר, " אתה בני שמע מוסר אביך" שבאר אח"ז, שהמוסר הראשון שייסר איש את בנו הוא דבר שא"א להטיל בו שום ספק כלל, והוא ברור כדבר המושג בחוש, ומזה יברר שכלל המוסר הוא דבר הנוסד ומושכל בשכל האדם והוא דעת ברור שאין בו ספק כלל, ובזה" אל תטוש" את" התורה" שתלמד אותך" אמך", או ר"ל תורת הכנסיה בכללה שהיא האם הכוללת, אל תטוש, כי יש לה יסוד במוסר ובדעת:
נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך — משפטו: שמע בני מוסר אביך ואמך, ואל תטוש תורתם. וכמוהו "את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך" (ויקרא כה לז), שמשמע: את כספך ואת אכלך לא תתן לו בנשך, ובמרבית לא תתן אכלך [וכספך]. והמוסר זו אזהרה, והתורה זו מצוות עשה. והקדים המוסר, כמה דאת אמר: "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים" (תהלים א א), וכתיב בתריה "כי אם בתורת ה' חפצו".
ובמדרש: שמע בני מוסר אביך זו תורה שבכתב, ואל תטוש תורת אמך זו תורה שבעל פה, על דרך "יש אם למסורת" (סנהדרין ד א). וכינה תורה שבעל פה ב"תורת אמך", להזהיר שלא יסתפק בה, כמו שאין אדם מסתפק באמו שילדתו, ואפילו על התקנות ועל הגזירות ועל הסייגות שעושים חכמי ישראל הוא אומר. וכן מצינו בפרק מקום שנהגו (פסחים ג ב). שאל ר' יוחנן לבני בישן: כבר קבילו עלייהו אבהתי כן, וכתיב: שמע בני מוסר אביך וגו', כדאיתא בויקרא רבה (שמות רבה פרשה ל).
תרגום מצודות: שמע (קבל) מוסר מאביך, כי בוודאי חפץ הוא בתקנתך, ואל תטוש (תעזוב) תורת אמך (מה שאמך מלמדתך).
תרגום ויקיטקסט: בני (קורא היקר)! באת לכאן כדי ללמוד דברים חדשים? יפה מאד! אבל עדיין, שמע והקשב לדברי המוסר שקיבלת במסורת מאביך, ואל תנטוש (תעזוב) את התורה שאמך לימדה אותך -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי א ח.
דקויות
מי הדוברים בקטע?
1. מצד אחד, הדוברים מתייחסים לשומע כבְּנִי, ומכאן שהם ההורים;
2. מצד שני, הם מדברים על אביך ואמך בגוף שלישי (בניגוד לפסוק המקביל ב(משלי ג א): "בְּנִי! תּוֹרָתִי אַל תִּשְׁכָּח, וּמִצְוֹתַי יִצֹּר לִבֶּךָ", שם הם מדברים בגוף ראשון)!
1. ייתכן שהדוברים בקטע הם ההורים, המדברים על עצמם בגוף שלישי כדי להדגיש את השוויון ביניהם. גם בימינו נוהגים הורים לדבר על עצמם בגוף שלישי כשהם משוחחים עם ילדיהם הקטנים, למשל "מי חמוד של אמא?", "מי בא לאבא?" וכד'. ההורים פונים אל ילדיהם לפני שהם שולחים אותם לבית הספר, ומזהירים אותם שלא ישכחו את המסורת שלמדו בבית.
2. וייתכן שהדוברים הם המורים, והכינוי בני אינו כינוי ביולוגי אלא כינוי של חיבה לאדם צעיר, כמו בדברי יוסף לבנימין (בראשית מג29). המורה פונה אל התלמיד בכינוי בני כדי להזכיר לו שהוא לא סתם "איש", הוא בן, יש לו הורים, והוא צריך לשמוע ולשמור את המוסר ואת התורה שקיבל מהם ולא לשכוח את מסורת הוריו .
ישנם מוסדות-חינוך הקובעים נוסח-תפילה אחיד וקוד-לבוש אחיד, ומחייבים את התלמידים הבאים מעדות שונות להתאים את עצמם למנהגים אלה ולוותר על מנהגי הוריהם. המורה בפסוקנו מחזיק בגישה הפוכה: הוא מדגיש, שהדברים שהוא מתכוון ללמד אינם באים לבטל או להחליף את המסורת והמנהגים שהתלמיד מביא עמו מהבית, להיפך! הוא מעודד את התלמיד לשמור על המסורת הייחודית של משפחתו גם בין כתלי בית הספר (לדיון מפורט בנושא שמירת המסורת בבתי-ספר, ראו על הניגוד שבין שמירת המסורת לבין אחדות עם ישראל / ד"ר אלכסנדר קליין; ברשת: http://www.yedidia.net/alex/node/20).
אביך - אמך
הפסוק מייחס חשיבות שווה למוסר האב ולתורת האם; אלה שני עניינים שונים העומדים בפני עצמם וחשובים באותה מידה. למה בדיוק הכוונה?
1. כפי שהסברנו למעלה, הכוונה למסורת ומנהגים שכל אב ואם מלמדים את ילדיהם.
2. ייתכן גם שהפסוק רומז, שספר משלי כולו מדבר בשני קולות: אבהי ואמהי. ישנם פרקים בספר משלי המייצגים את תורת האב, ופרקים אחרים המייצגים את תורת האם.
בפרק א עצמו, מייד אחרי פסוקי הפתיחה, ישנו קטע המזהיר את הבן מהצטרפות לכנופיית שודדים; לקטע זה ישנו אופי גברי וייתכן שהוא מייצג את מוסר האב. בקטע הבא מייד אחריו, הדמות המרכזית היא דמות נשית, גברת "חכמות" המדברת בלשון נקבה, וייתכן שהיא מייצגת את תורת האם. תופעה דומה ניתן לזהות ב(משלי ו כ): "נְצֹר בְּנִי מִצְוַת אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ"*. ישנם עוד זוגות רבים של פסוקים מקבילים בספר משלי, שאחד מהם "גברי" והשני "נשי"; ראו במאמר "זכר ונקבה בספר משלי".
3. ויש שפירשו מושגים אלה כמשל - האב הוא משל לקב"ה שנתן תורה למשה, והאם היא משל לכנסת ישראל שחידשה והוסיפה תקנות וסייגים (רש"י).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי א ח"
קטגוריה זו מכילה את 21 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 21 דפים.