מדרש משלי (בובר) א ז
<< · מדרש משלי (בובר) · א ז · >>
(משלי א ז): "יראת ה' ראשית דעת" - אמר רבי זירא: מכאן אתה למד, שהסכים שלמה על דעתו של דוד אביו, שדוד אמר (תהלים קיא י): "ראשית חכמה יראת ה'", ושלמה אמר: יראת ה' ראשית דעת, לומר שהחכמה והדעת שקולים כאחד.
"חכמה ומוסר אוילים בזו" - תמן תנינן: (משנה אבות ד ח): "רבי יוסי אומר: כל המכבד את התורה - גופו מכובד על הבריות, וכל המחלל את התורה - גופו מחולל על הבריות".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "חכמה ומוסר" - אם מוסר, למה חכמה? ואם חכמה, למה מוסר? אלא, אם למד אדם דברי תורה, ויושב ומתעסק בהן כדי צרכן, הרי בידו חכמה ומוסר; ואם לאו - הם מתבוזזים, ונקרא אויל.
תמן תנינן (אבות דרבי נתן כד#ו): "מתוך שאינו עמל בהן - סופו להיות מבקש ראש הפרק ואינו מוצא, ראש המסכתא ואינו מוצא, ראש הפרשה ואינו יודע אפילו פסוק אחד, ועליו אמר שלמה: (משלי כד ל): "על שדה איש עצל עברתי וגו' והנה עלה כלו קמשונים וגו'", שמתוך שכחה סופו לטהר את הטמא ולטמא את הטהור, ועליו אמר שלמה (משלי כד לא): "כסו פניו חרולים", ואם מתעסק בהם כדי צרכם - הם מצהילים ומזהירים לו פניו, שנאמר (דניאל יב ג): "והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע, ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד"". לפיכך צפה שלמה בחכמתו ואמר:
(משלי א ח): "שמע בני מוסר אביך, ואל תטוש תורת אמך": "שמע בני מוסר אביך" - מה שנמסר לך בסיני על כבוד אב; "ואל תטוש תורת אמך" - מה שהזהירו לך בסיני על כבוד האם. ואם עשית כן, נמצאת עושה כבוד אב ואם.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "שמע בני מוסר אביך" - זו תורה שבכתב; "ואל תטוש תורת אמך" - כל מה שנתפרש לך בסיני מפי הגבורה בתורה, על טהרה טהרה, ועל טומאה טומאה, ועל איסור איסור, ועל היתר היתר, ואם עשית כן - נמצאו דברי תורה נזר לראשך וקטליות לגרגרותיך, דכתיב:
(משלי א ט): "כי לווית חן הם לראשך, וענקים לגרגרותיך" - כל זמן שאתה משמיע קולך בהן, הן נעשים לך דבש וחלב תחת לשונך.
<< · מדרש משלי (בובר) · א ז · >>