פתיחת התפריט הראשי


תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"משלי שלמה" - ר"ל רוצה לומר: אלה הם המשלים אשר אמר שלמה, כי את התורה המשיל לאשה טובה, והמינות לזונה; וכן ברוב הדברים אחז בדרך משל.

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לדעת" - תועלת הדברים, להודיע לבני אדם חכמה ומוסר,

ואחז במשל למען הבין לזולת דברי בינה, כי הוא מבוא גדול לקנות ההבנה.

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לקחת" - ללמוד מוסר מחוכם.

"צדק" - היא עבודת האלהים, "ומשפט" - מה שבין אדם לחבירו, "ומשרים" - בדבר המדות והנהגת האדם.

מצודת ציון

"לקחת" - ענין ידיעה ולימוד, כמו (משלי ד): "לקח טוב נתתי לכם".

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לתת" - הדברים הנאמרים פה יועילו לתת לשוטים התחכמות להסיר הפתיות מלבם,

"לנער" - למי שהוא רך בשנים, אשר יעשה מעשיו בבלי דעת ובלי מחשבה קדומה, הדברים ההם יועילו לקנות דעת ומחשבה, ר"ל מעתה יחשוב בדבר עד לא יעשנה.

מצודת ציון

"ערמה" - ענין התחכמות, כמו (שמואל א כג כג): "ערום יערם הוא".

"ומזמה" - ענין מחשבה, כמו (משלי לא): "זממה שדה ותקחהו".

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ישמע חכם" - ר"ל, וגם לחכם יועילו הדברים, כי כשישמעם - יוסיף עוד ללמוד מדעתו,

והנבון יקנה על-ידם תחבולות, והם דברים עמוקים בעיון רב בדקות המחשבה.

מצודת ציון

"תחבולות" - ענינו דקות העיון, כמו (משלי כ): "ובתחבולות עשה מלחמה".

"יקנה" - מצינו לשון קנין אף אם אין שם מוכר, כמו (בראשית יד): "קונה שמים וארץ" ורבים כמוהו.

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"להבין משל ומליצה" - ר"ל הדברים האלה נאמרים על שני דרכים: להבין את המשל - ר"ל מה שהמשיל אל המליצה, וגם את המליצה עצמה: כשאומר בהמליצה להשמר מזונה, ואמורה להמשיל על המינות, הנה יש להבין בה להיות נזהר ממינות גם מאשה זונה.

ולתוספת ביאור אמר: דברי חכמים וחידותם, ר"ל הדברים האמורים בפה מלא והרמוזים בדרך חידה.

מצודת ציון

"ומליצה" - ענינו אמרים צחים המקובלים על הלב.

"וחידותם" - ענינו דברים סתומים קשה ההבנה.

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

עתה החל לדבר דבריו, ואמר: (משלי א ז): "יראת ה'..." - רוצה לומר, בראשית למוד הדעת יקנה יראת ה', כי הלא "אוילים" ורשעים "בזו את החכמה והמוסר", ואם לא יקנה יראת ה' בראשיתה - מה תועלת בלימודה? הלא יבזה אותה וימאס בה.

מצודת ציון

"אוילים" - רוצה לומר רשעים, כי אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות.

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שמע" - קבל מוסר מאביך, כי בוודאי חפץ הוא בתקנתך.

"תורת אמך" - מה שאמך מלמדתך.

מצודת ציון

"תטוש" - ענין עזיבה, כמו (שמואל א יב): "כי לא יטוש ה' את עמו".

"תורת" - ענין למוד והוראה.

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי לוית חן" - המוסר והלמוד הזה הם לראשך חבור של חן, ועדי ענקים סביב לצואריך.

מצודת ציון

"לוית" - ענין חבור ודבוק, כמו (בראשית כט): "הפעם ילוה אישי".

"וענקים" - ענינו עדי הצואר, כמו (שופטים ח): "ולבד מן הענקות".

"לגרגרותך" - מלשון גרון וצואר.

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אם יפתוך" - ללכת אחר דעתם.

"אל תבא" - אל תרצה.

מצודת ציון

"יפתוך" - מלשון פיתוי והסתה.

"תבא" - ענין רצון, כמו (דברים כה): "לא אבה יבמי".

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לדם" - לשפוך דם.

"נצפנה" - נסתר לארוב על דם נקי, לשפוך חנם על לא חמס בכפו; וכפל הדבר במילים שונות כדרך המליצה ולהתמדת הפתוי.

מצודת ציון

"נארבה" - נשב במארב לארוב.

"נצפנה" - ענין הסתר.

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כשאול" - כמו השאול בולע כל הגוף, כן נבלע הכל כשהם בחיים, ר"ל בעודם בחוזק העושר.

"ותמימים" - נבלע אותם כשהם שלמים במרבית ההון, וכמו היורד לבור, שיורד בו שלם בכל איבריו, והיא היא, וכפל הדבר במ"ש.

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כל הון" - הן נמצא אצלו כל הון יקר,

ואת בתינו נמלא מהשלל אשר נקח ממנו.

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גורלך" - ויוסיפו לומר לך "אם תרצה אתה תפיל את הגורל אשר תרצה לברר לכל אחד חלקו..."

"כיס" - "... אם תרצה יהיה כיס אחד לכלנו, רוצה לומר נאכל ונשתה בשותפות מדמי הגזילה".

מצודת ציון

"כיס" - אמתחת ושק.

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בדרך אתם" - רוצה לומר בדרך אשר אתם, אשר הם הולכים בה, שלא תלמוד ממעשיהם.

"מנתיבתם" - מהדרך שהם הולכים בה.

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לרע ירוצו" - רוצה לומר, עם כי לא ניכר לעין שהדרך הזה הוא רע, מכל מקום סוף כוונתם על הרעה,

וימהרו לשפוך דם כאשר תמצא ידם.

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי חנם" - ר"ל כמו שנדמה בעיני כל בעל כנף שעל חנם פרושה הרשת,

ואין הכוונה על הלכידה, ומתוך כך יורד בתוכה לאכול מהזרעונים אשר בה -

מצודת ציון

"מזורה" - ענין פזור ופרישה, כמו (משלי כ): "מזרה בעיניו כל רע".

"בעלי כנף" - הצפרים שיש להם כנפים.

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והם" - אבל באמת, פורשי הרשת לא בחנם פרשוה, כי הם יארבו לדמי העופות,

ומסתירים עצמם לקחת נפשותם, וללכוד פרשוה.

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כן ארחות" - כן הדרך של הגזלן לעשות תחבולות לבל ירגיש מי בו להשמר ממנו, ואחר זה יגזול העושר,

וגם יקח נפש בעל העושר למען לא יודע.

מצודת ציון

"ארחות" - ענין הנהגה וסדר.

"בוצע בצע" - ענין גזל, כמו (איוב כז): "מה תקות חנף כי יבצע".

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חכמות" - הלא כל חכמה מהחכמות תכריז בחוץ, במקום פרסום.

מצודת ציון

"תרונה" - ענין הכרזה והשמעת קול, כמו (מלכים א כב): "ויעבור הרנה במחנה".

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בראש הומיות" - בראש מקום שנשמע שם המיית בני אדם.

"בפתחי שערים" - מקום הנכנסים והיוצאים.

"בעיר" - בכל עיר ועיר תאמר כל חכמה את אמריה.

והוא ענין מליצה, וכאומר: הלא התורה גלויה לכולם ומזהירה על קיומה.

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולצים" - מוסב על עד מתי האמור בתחלת המקרא, וכן וכסילים וגו'.

מצודת ציון

"פתים" - כמו פתאים, ר"ל שוטים הנפתים מהר.

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לתוכחתי" - לשמוע תוכחתי.

"אביעה" - הלא אדבר לכם רוח פי, ר"ל, הלא אני מזהיר לכם בכל עת.

"אודיעה וגו'" - כפל הדבר במ"ש.

מצודת ציון

"אביעה" - אדבר ,כמו (תהלים יט): "יביע אומר".

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יען" - לכן, הואיל ומאנתם לשמוע מה שקראתי,

"נטיתי" - כדרך אדם המרמז בנטיית היד להקשיב מאמריו,

"ואין מקשיב" - אין מי מקשיב,

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותפרעו" - בטלתם עצתי, ולא רציתם לקבל תוכחתי,

מצודת ציון

"ותפרעו" - ענין בטול והשבתה, כמו (שמות ה): "למה משה ואהרן תפריעו וגו'".

"לא אביתם" - לא רציתם.

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גם אני" - לכן גם אני לא אחוס עליכם, ואשחק בבוא אידכם.

מצודת ציון

"באידכם" - ענין צער ומקרה רע, כמו (איוב לא): "הלא איד לעול".

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בבוא" - בעת בוא לכם פחד כחושך, ואידכם כרוח סערה;

ולתוספת ביאור אמר: בבוא עליכם צרה וצוקה.

מצודת ציון

"כשואה" - כחושך, כמו (איוב ל): "אמש שואה ומשואה".

"יאתה" - ענין ביאה, כמו (איוב לז): "מצפון זהב יאתה".

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אז" - בבוא הצרה.

"יקראונני" - יקראו אלי.

מצודת ציון

"ישחרנני" - ענין דרישה, כמו (משלי ז): "לשחר פניך".

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תחת" - בעבור אשר שנאו דעת.

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא אבו" - לא רצו לשמוע עצתי.

"נאצו" - בזו התוכחה.

מצודת ציון

"נאצו" - הוא לשון מושאל על הבזיון, וכן (שמואל א ב): "כי נאצו האנשים את מנחת ה'".

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויאכלו" - ר"ל, כמו הנוטע אילן אוכל הוא מפירותיו, כן יקבלו פרי גמול דרכם,

ויהיו שבעים מגמול עצתם, כי יקבלו הגמול משלם.

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"משובת" - ר"ל מה שבחרו לשבת בהשקט ומרגוע, מבלי טורח עול תורה, המרגוע ההיא תהרוג אותם, כי יקבלו גמול.

"ושלות" - היא היא וכפל הדבר במ"ש.

מצודת ציון

"משובת" - ענינו ההשקט והמרגוע, כמו (ישעיהו ל): "בשובה ונחת תושעון".

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ושומע לי" - זהו סוף דברי החכמה, שאמרה: אבל השומע לי ישכון בטח מן פחד רעה,

ר"ל: בטוח יהיה שלא תבוא עליו פחד רעה.

מצודת ציון

"ושאנן" - ענין השקט, כמו (איוב יב): "לעשתות שאנן".