רש"י על משלי א
רש"י על משלי · א · >>
פסוק א
פסוק ב
פסוק ג
פסוק ד
"לנער דעת" - וגם לנער המנוער מכל למוד, שלא למד עדיין כלום.
"מזימה" - מחשבת עצה.פסוק ה
"ויוסף" - על חכמתו.
"לקח" - למוד.
"חכם" - זה בעל השמועה.
"ונבון" - מוסיף על ידיעת חכם, שיודע להבין דבר מתוך דבר ומוסיף על שמועתו.פסוק ו
פסוק ז
פסוק ח
פסוק ט
פסוק י
פסוק יא
"נצפנה" - לשון מארב.
"נצפנה לנקי חנם" - הכתוב אומר שצפינתם לנקי חנם הוא.פסוק יב
"כשאול" - הבולע כל גוף שלם
"ותמימים" - אינו לשון צדיקים אלא מלשון שלמים נבלעם כשהם שלמים כאדם היורד בתוך הבור כשהוא שלם כלומר בעודם בעשרם נהרגם ונירש נכסיהםפסוק יד
פסוק טז
פסוק יז
פסוק יח
פסוק יט
פסוק כ
פסוק כא
פסוק כב
פסוק כד
פסוק כה
פסוק כז
"כסופה" - טורביו"ן בלע"ז
"יאתה" - יבאפסוק כח
פסוק לא
פסוק לב
פסוק לג
"ושאנן" - לעולם הבא
"מפחד רעה" - מדינה של גהינם
"ושאנן" - ויהי שליו ושקט ושאנן לשון עתיד לכן נקוד פתח
רש"י על משלי · א · >>